פרשה כז – סימן ד – חלק ג
אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?! אמר לו: הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: מה עשית? אמר לו: שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?! אמר לו: בשעת חדוותא חדוותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו: כך מעשה לפני הקב"ה. דאמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה אמרו בחדשות?
הגמרא במסכת ברכות מביאה פסוק מן הפרשה. הוא מובא בדרך אגב, וכמעט לא רואים שזה פסוק, עד שאפילו ב"תורה אור" שמציין את מקור הפסוקים בגמרא – לא מציין לפסוק זה. המשנה אומרת (ברכות פ"ו מ"א): כיצד מברכין על הפירות… ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. מובא על כך בגמרא (ברכות מ' ע"א): אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא […]
פרשה כז – סימן ד – חלק ב
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כז סימן ד ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל?! כך, ויתעצב אל לבו. אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם. לא על הסרסור?! כך ויתעצב אל לבו.
לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – המציאות מעל לכל דמיון
הרב יעקב אריאל שליט"א, בספרו "מאהלי תורה" על פרשת השבוע (עמ' 179), מציין ידיעה חשובה: מאז השואה, יש בפרשה זו משמעות מיוחדת עבורנו. חווינו על בשרנו את הקללות הנוראות שפרשתנו מתארת ואף יותר מהן. העובדה שהשואה החלה ביום שישי י"ז באלול תרצ"ט, בערב שבת פרשת כי תבוא, מזעזעת. העובדה כי מלחמת העולם השנייה, על קללותיה הנוראות, פרצה בשבוע שבו קראו בפרשה אותן קללות, היא מצמררת. השואה הנוראה קשורה בקשר ישיר לפרשת "כי תבוא", ולתוכחה שנמצאת בפרשה. הפרשה היא דבר חי, […]
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – גם ליציאה מהסדר יש סדר
פרשת "כי תצא" עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב, […]
פרשה כז – סימן ג – חלק ב
המדרש: וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין, הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה.
לחיות עם פרשת השבוע – די להתבכיין, קח אחריות!
היום נעסוק בחלק של הפרשה ששייך לאתמול, ליום שלישי. פסוק אחד גרם לי להתהלך כמה שעות עם תחושה קשה. אשתף במחשבות שחשבתי בעקבות זאת. בתחילת הפרשה משה מזכיר לבני ישראל את חטא המרגלים (דברים א', כ"ב-כ"ג): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כזכור, המרגלים חוזרים וגורמים לבכיה גדולה של עם ישראל, […]
פתיחתא י"ב (חלק ב')
המדרש:רבי חנינא בר פפא פתח: (משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע". מעדה בגד ביום קרה: ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין: למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין? לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים. היה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן, עד שקרעו אותה. כך, לא זזו עשרת השבטים עובדים עבודת כוכבים בשומרון, ושבט יהודה ובנימין עובדים עבודת כוכבים בירושלים, עד שגרמו לירושלים ליחרב. דבר אחר: מעדה […]