סוג מדיה: טקסט

התאנה – בשביעית, בחג הביכורים ובחג מתן תורה התאנה כמודל להשוואה ביחס לשאר העצים חז"ל במסכת שביעית קובעים ששלושה אילנות בתוך שטח של בית סאה, מקנים לשדה כולו שם של 'שדה אילן', וניתן לחרוש בו עד עצרת של שנה שישית. מכאן ואילך הדבר נאסר, מפני שמוסיפים על השנה השביעית פרק זמן מן השנה השישית. אך לא די בהימצאות שלושה אילנות, והמשנה מציינת קריטריון נוסף. על העצים להניב כמות פירות כזאת שניתן לעשות ממנה כיכר דבלה במשקל של שישים מנה איטלקי. […]

לחיות עם פרשת השבוע – יום ירושלים – קנין ירושלים כפתיחה לדברים, נביא מדבריו של הרב צבי יהודה זצ"ל, שהיה נוהג לחזור עליהן ביום ירושלים ("בדרך התורה הגואלת" עמ' ק"צ): אזכיר ביום ירושלים שתי אימרות שחזרתי עליהן פעמים רבות… בנוגע לירושלים ולכל נחלת חיינו, ברור וידוע, שכל מה שהגויים מדברים אין בו ממש.הירושלמי אומר: אנחנו מברכים בכל יום "ברוך שלא עשני גוי", כי כל הגויים הבל הם. לא היתה בהם ממשות ולא תהיה. יודעים כולם, צריך להיות ידוע לכל עם […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת במדבר – תכלית השוני בעם ירושלמי בסנהדרין (פ"ד ה"ב) שאנו מזכירים בישיבה פעמים רבות: אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה, מה טעם "וידבר ה' אל משה". אמר לפניו: רבונו של עולם, הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו: "אחרי רבים להטות", רבו המזכין – זכו, רבו המחייבין – חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, מנין ודגל"ו, וכן הוא אומר: "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף […]

המדרש: רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן, רבי חמא בר חנינא אמר משל למלך שבנה פלטין ראה אותה וערבה לו, אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו, כך אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו, עולמי עולמי, הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו, רבי יונתן אמר למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חופה ובית וסיידה וכיירה וציירה, וראה אותה וערבה לו, אמר לה בתי הלואי […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת בחוקותי – האור בתוכחה פרשת התוכחה שנמצאת במרכזה של פרשת בחוקותי, יכולה ללמד אותנו – דרך דברי חז"ל – איך להביט בעין טובה על כל דבר.בקריאה פשוטה, וגם בקריאה מעמיקה יותר, פרשת התוכחה היא פרשה מבהילה. הן מבחינת היחס הכמותי בין הברכה לקללה, הן מבחינת העוצמה של הקללה, הן מבחינת החזרות על ביטויים קשים – "ויספתי ליסרה אתכם". עלולה להיות לנו תחושה של יאוש. אולם המבט של חז"ל מראה לנו כיצד הם התבוננו על […]

המדרש: דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת, אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד, זה העולם הזה, והנה טוב מאד, זה העולם הבא, העולם הזה והעוה"ב הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת, רבי שמעון בן לקיש בשם ר"א בן עזריה אמר (ירמיה לב) אהה ה' אלהים הנה אתה עשית […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת בהר – חמש לשונות גאולה בדורנו פרשת בהר, שאנו קוראים אותה בימים שבין יום העצמאות ליום ירושלים, משופעת בהופעות של המושג "גאולה" בצורות שונות. אנו מדברים הרבה על הגאולה, אנו מרגישים שאנו חיים בדור של גאולה. מה זה אומר "גאולה"? הפרשה עוסקת בגאולה בהקשר לשדות, לבתים ולעבדים. חז"ל דרשו בפנים רבות את ריבוי ההופעות של המושג, ואת הפרטים ההלכתיים שהוא בא ללמד ולרבות. ננסה לעמוד על משמעות המושג גאולה במקורו בפרשתנו, ומן הפרטים נלמד […]

המדרש: ד"א וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי תנחומא פתח (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, א"ר אבהו מכאן שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת אמור בפרשת השבוע מופיעה אחת המצוות המרכזיות, הנוגעת לפרט ולכלל – מצות קידוש ה' וחילול ה'. כך נאמר (ויקרא כ"ב, ל"א-ל"ג): וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'. הרבה יש לדייק בפסוקים אלו, ונעמוד על ענין אחד. "ולא תחללו את שם קדשי" – מה מיוחד במצוה זו שבה מוזכר שם ה' יותר מאשר במצוות […]

המדרש: ד"א וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי תנחומא פתח (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו, א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן, א"ר אבהו מכאן שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי, אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תזריע פרשת השבוע דורשת מאיתנו לעסוק בנושא הנגעים. לאחרונה אנו משתדלים לעסוק בנושא י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, והדבר קשור בצורה מיוחדת לענין הנגעים. העיסוק בי"ג מידות נובע מן ההבנה שהמידות שהתורה נדרשת בהן, הן ביטויים לדרכים שונות שבהן מנהיג הקב"ה את העולם. כך מבארים האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לאור זאת, מתבקש לחפש את הקשר בין המידה ובין הדין הנלמד באותה מידה. אנו מבקשים להבין כיצד ההנהגה האלוקית הבאה לידי ביטוי במידה מסויימת, […]

המדרש: [א, לא] וירא אלהים את כל אשר עשה וגו', רבי לוי פתח (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר, כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים שנאמר (שם /משלי/ ח) בי מלכים ימלוכו לחקור דבר.

לחיות עם פרשת השבוע – שמיני – מורכבות החיים, חטא נדב ואביהוא אחד הנושאים בפרשה שיש הרבה מה ללמוד ממנו הוא פרשת הכניסה של נדב ואביהוא אל הקודש.התורה מתארת את המעמד המיוחד של היום השמיני (ויקרא ט', כ"ג-כ"ד): וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם: בהמשך לגילוי שכינה נשגב זה נאמר (ויקרא י', […]

המדרש: א"ר אבהו נטל הקדוש ברוך הוא כוס של ברכה וברכן, אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון, אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מברך חתנים ומקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים, מברך חתנים מניין, ויברך אותם אלהים, ומקשט כלות מניין, (שם /בראשית/ ב) ויבן ה' אלהים את הצלע, מבקר חולים מניין, שנא' (שם /בראשית/ יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא, קובר מתים מניין, (דברים לד) ויקבר אותו בגיא, א"ר שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אף […]

לחיות עם פרשת השבוע – צו – צו זירוז לדורות שמה של פרשת השבוע, "צו", קשור לדרשה שדרשו חכמים בי"ג. מידת "בנין אב משני כתובים" מוסברת כך (ספרא, ברייתא דרבי ישמעאל, פרשה א'): מבנין אב משני כתובים כיצד, לא פרשת הנרות כהרי פרשת שלוח טמאים ולא פרשת שלוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השוה שבהן שהם בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. בפרשת שילוח טמאים מן המחנה נאמר "צו" (במדבר ה', א'-ד'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל […]

המדרש: [ה, כח] ורדו בדגת הים, אמר רבי חנינא אם זכה רדו ואם לאו ירדו, אמר רבי יעקב דכפר חנין את שהוא בצלמנו כדמותנו ורדו, את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו, רבי יעקב דמן כפר חנן אמר יבא צלמנו ודמותנו, וירדה לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו, ויברך אותם אלהים, תמן תנינא בתולה נישאת ליום רביעי ואלמנה ליום חמישי למה שכתוב בהן ברכה, והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי, בר קפרא אמר רביעי אור לחמישי וחמישי אור לששי, ר' אלעזר בשם רבי […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא השבוע אנחנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, שחלקו הגדול עוסק בענין הקרבנות (ויקרא א', א'-ב'): וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. לאחר הפתיחה, המילה הפותחת את העיסוק של התורה בקרבנות היא: "אדם". הפרשיה העוסקת בקרבנות מן הבהמה פותחת במילה "אדם", וחז"ל בדרשותיהם עמדו על כמה משמעויות שיש במילה זו. ננסה לעמוד […]

המדרש: [ה, ב] זכר ונקבה בראם, זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקוביו בראם רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א אמרי ברא בו ארבע בריות מלמעלה וארבעה מלמטן, אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה, ומטיל גללים כבהמה, ומת כבהמה, מלמעלה, עומד כמלאכי השרת, מדבר כמלאכי השרת, יש בו דעת כמלאכי השרת, ורואה כמלאכי השרת, ובהמה אינו רואה, אתמהא, אלא זה מצדד, ר' תפדאי בשם ר' אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין […]

לחיות עם פרשת השבוע – פקודי פרשת פקודי ממשיכה את סדרת הפרשיות העוסקות בבניית המשכן, החל מפרשת תרומה. פרשתנו מתארת את הקמת המשכן (שמות מ', י"ז-י"ט): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: מדוע "נטפלנו" לפסוקים אלה? כיון שהם הופיעו השבוע בדף היומי, ונדרשו בגזרה שוה. […]

המדרש: אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא איפרכוס, כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם […]