סוג מדיה: טקסט

הסתכלות פנימית בחינוך ישנן כמה אגדתות במסכת נדרים, בדף סו ע"ב, אשר אפשר ללמוד מהן כמה ערכים חשובים בעבודת ה'. נתבונן בדברים, ובס"ד ננסה להפיק מכך את ההדרכה הראויה. סיפור א' אומרת הגמרא: ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר"ש, ר' יהודה טעים, אמר: ק"ו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו – אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני – על אחת כמה וכמה; ר"ש לא טעים, אמר: […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה השבוע, היו כמה אירועים בעלי חשיבות- הן הבחירות לבית היהודי והן הבחירות לנשיאות ארה"ב. כדרכנו, נפתח את מבטנו בפסוקי הפרשה, ובס"ד נדלה מתוך כך את ההדרכה עבורנו לעבודת ה' בעת הזו. בלי ספק, אחד הקשיים הבולטים בפרשתנו, הוא האריכות הגדולה של התורה בסיפורו של אליעזר. פסוקים רבים מוקדשים לטובת התיאור של סיפורו של אליעזר, וחזרתו עליו שנית לפרטי פרטיו, בבית בתואל.חז"ל נדרשו לאריכות זו של התורה ולמדו ממנה יסוד חשוב (בראשית רבה ס, […]

אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר 'במדבר', שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. "ויקרא אלהים לאור יום", כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות. מתיבין חברייא לרבי […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא מבחינת אירועי השעה, הפרשה שהעולם נתון בה השבוע, היא הסערה הגדולה שהתחוללה בארה"ב. המפגש עם העוצמה הזו של איתני הטבע, עוררה אותי לכמה מחשבות. ראשית, נראה כי המבט על אירועים כאלו, מחולק לשניים. מבחינה אחת, אנו מתוודעים לאפסיות האדם לעומת כוחו האדיר של הטבע. נחיתות האדם, מתבטאת הן בנזק לתשתיות והן באבדות בנפש. אומנם מצד אחר, אנו נפגשים עם עוצמתו של האדם. על אף שגורדי השחקים נסדקו, הם עדיין עומדים על תילם. אנו עדים […]

המדרש: ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן, אמר לו: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה, מהיכן נבראת האורה, אמר לו: מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשַׂלְמָה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמרה ליה בלחישה. אמר לו: מקרא מלא הוא: "עוטה אור כשלמה", ואת אמרת לי בלחישה, אתמהא. אמר לו: כשם ששמעתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחישה. אמר ר' ברכיה: אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה. מקמי כן מה היו אמרין, רבי ברכיה בשם […]

פרק י"ז – משא דמשק "א מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה. ב עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד. ג וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבוֹד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת.ד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. ה וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. ו וְנִשְׁאַר-בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ז בַּיּוֹם הַהוּא […]

צדיק באמונתו יחיה בעקבות אזכרה שבה הייתי, לנערה צעירה ששמה אמונה, עלו בי כמה מחשבות ורציתי לשתף אתכם בהן. מדובר במקרה קשה ומצער של מישהי שהשתבשו אצלה כל המערכות הגופניות והייתה מושבתת לחלוטין מבלי כמעט כל סימני חיים. בסופו של דבר, לאחר תקופה ארוכה שמשפחתה טיפלה בה, היא נפטרה. החוויה הזו, של מפגש עם חיים שאין להם כל גילוי ניכר במציאות, עוררה אותי לחשוב על משמעותו העמוקה של מושג החיים. אילו ננסה להגדיר את משמעות המושג חיים, הרי שכל ההגדרות […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך בפרשת נח, עסקנו בדור הפלגה ובהשלכות של הפצתו על פני כל הארץ. בפרשתנו, אנו נפגשים בדמותו של האדם הגדול בענקים- אברהם אבינו עליו השלום. במדרש (פרקי דר' אליעזר, כד) מתואר כיצד אברהם ראה את אנשי דור הפלגה והתפלל לפילוגם. אברהם הבין את הבעייתיות הקיימת בדור הפלגה ואת העיוותים שיש בתפיסתו. חז"ל מלמדים אותנו שתפקידו ומעלתו של אברהם אבינו, הייתה באיחוד מחדש של הבריאה, בדרך מתוקנת וישרה, סביב הקב"ה. כך דרשו חז"ל (בראשית רבה, […]

המדרש: ר' שמעון בר יוחאי פתח: "שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב", "שמחה לאיש", זה הקב"ה, שנאמר: "ה' איש מלחמה ה' שמו", "במענה פיו", "ויאמר אלהים יהי אור", "ודבר בעתו מה טוב", "וירא אלהים את האור כי טוב".

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת נח לפני כשבוע, מדינתנו נכנסה לתקופת בחירות. ננסה ללמוד על פי דרכנו, מתוך פרשת השבוע, נקודות שיאירו את מבטנו והשקפתנו בעת הזו. נדמה, שבפרשה אנו מוצאים במובן מסוים את ראשית היווצרותן של המפלגות. אומנם אין הדברים מתלבשים בתעמולה ובפוליטיקה, אך נראה שמהותה של ההתפלגות ומשמעותה, טמונים בפסוקי פרשתנו. לפני שהתורה מתארת את חטאם של דור הפלגה, היא מקדימה לספר על היוולדותו של פלג, אשר לידתו היא במובן מסוים נבואה לקראת העתיד להתרחש (בראשית י', […]

המדרש: רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח: "בדבר ה' שמים נעשו וגו'", רבי יהודה בר סימון אמר: לא בעמל לא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא "בדבר ה'", וכבר "שמים נעשו", אף הכא: 'והיה אור' אין כתיב כאן, אלא "ויהי אור", כבר היה.

לא אשחית בעבור העשרה – אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עשרת ימי התשובה בהם אנו נמצאים עתה, הינם ימי מעלה מיוחדים במינם המסוגלים ביותר לקרבת אלוקים.נעיין בכמה נקודות סביב התשובה אליה אנו נקראים בימים הללו ביחוד, ויהיו לנו הדברים לעזר בס"ד בתהליך התשובה והתיקון הנדרשים מכל אחד מאתנו בעת הזו. בסוף עתירתו של אברהם אבינו על אנשי סדום, מבקש הוא להצילם, אפילו אם יש בעיר רק עשרה צדיקים. על כך משיב לו הקב"ה (בראשית יח, לב): לֹא […]

אין הדבר תלוי אלא בי פרשת השבוע "נצבים", הנקראת תמיד בסמיכות לראש השנה, עוסקת במצות התשובה1 (דברים ל', יא-יד): כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. מיוחדת במינה היא מצוה זו, בה הכל תלוי בכוחותיו ובבחירתו […]

לחיות עם פרשת השבוע – איפה אתה בראש השנה? פרשת "נצבים", נקראת תמיד בסמיכות לראש השנה. מן הפסוקים הפותחים אותה, נראה כי עולה הדרכה יסודית עבורנו לקראת יום הדין. כך פותחת פרשתנו (דברים כ"ט, ט-יא): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. בחסידות (ע"פ הזוהר), דרשו את "היום" אליו מתייחסת התורה, […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי אור", רבי יצחק פתח: "פתח דברך יאיר מבין וגו'". ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ור' נחמיה אמר: העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק […]

לחיות עם פרשת השבוע – היום הזה המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. בשבוע שעבר, למדנו את המשמעויות השונות של היציאה, שהתורה קיפלה בפתיחתה של פרשת "כי תצא". מפרשת "כי תבא", ניתן ללמוד על הצד המקביל של משמעות הביאה והכניסה לארץ. פרשתנו פותחת במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשר. חז"ל רואים אותם במובן מסוים כיחידה אחת, העומדת בסמיכות עניינים לנאמר לאחר מכן (דברים כ"ו, ט"ז): הַיּוֹם הַזֶּה ה' […]

המדרש: רבי אבהו ור' חייא רבה, רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב: "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'", "והארץ היתה תהו ובהו", אלו מעשיהן של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כיון דכתיב: "וירא אלהים את האור כי טוב", הוי במעשיהן של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. אמר ר' חייא רבה: […]

משא בבל – פרקים י"ג – י"ד מבחינה מסוימת ניתן לסיים את ספר ישעיהו בסוף פרק יב' : "(ה) זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ: (ו) צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:" לאחר הישועה הגדולה המתוארת בפרקים האחרונים ורומזים למלך המשיח (חזקיהו) .הפסוקים והלשונות בחציו השני של פרק יא ובפרק יב' רומזים ומכוונים לקריעת ים סוף ולשירה שבעקבותיה. אבל כל זה לא קרה מפני 'שלא אמר חזקיהו שירה…' והנה לפנינו העוגן בפסוקים לדברי חז"ל […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

המדרש: ר' שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות. "והארץ היתה תהו", זה גלות בבל, שנאמר: "ראיתי את הארץ והנה תהו". "ובהו", זה גלות מדי, "ויבהילו להביא את המן". "וחושך", זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. "על פני תהום", זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "ורוח אלהים מרחפת", זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה […]