סוג מדיה: טקסט

פרק י"א – מלחמת מלכי הצפון א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף. ב.וְאֶל-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן, בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת–וּבַשְּׁפֵלָה; וּבְנָפוֹת דּוֹר, מִיָּם. ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר; וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן, בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. ד וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם–עַם-רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב, רַב-מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ, כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה; וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו, אֶל-מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם, עִם-יִשְׂרָאֵל. {פ}ו וַיֹּאמֶר ה' אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, אַל-תִּירָא מִפְּנֵיהֶם–כִּי-מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת-כֻּלָּם חֲלָלִים, לִפְנֵי […]

פרק י' – תוכנית הגבעונים ומכת הברד ראינו בשבוע הקודם את המלחמה של יהושע וישראל מול מלכי הדרום, פרק י' ועמדנו על הנקודה המרכזית בכל הסיפור – השעון. הגורם הלחוץ. הייתה הזדמנות כאשר הצבאות המרכזיים של מלכי הדרום נמצאים מחוץ לערי המבצר שלהם, צריך לנצל במהירות את ההזדמנות, דיברנו על איך הגיעו למצב הזה. יהושע במסע הצליח להפתיע אותם ולתפוס אותם מחוץ לערים, מכאן מתחיל המרדף הגדול עם החשש שיספיקו להגיע לעריהם. מכאן הבהילות. לא הורגים אותם למרות שאולי היה […]

פרק י' – מלחמת מלכי הדרום יהושע פרק י – קריאה (4:30) מלחמת חמשת המלכים, מלכי הדרום . ויש כאן לא מעט דברים שצריך לשים לב. שאלה (ראשונה) משנית בה נתחיל: הפרק עוסק במלחמות שעשו, ומאוד מעניין שיש הבדלים בין הערים השונות שנכבשו: (כח) וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ: במקדה הורג גם את המלך. תחנה הבאה לִבנה: […]

פרק ט' – הגבעונים השבועה והברית שאלנו הרבה שאלות. חוץ מזה שההצגה לא מספיק משכנעת, אנשים מתחפשים כאילו הם גרים רחוק, מאידך מה חשבו הגבעונים, לא חשבו שהתרמית תתגלה? לא חשבו שעם ישראל הם עד כדי כך שלא יגלו. תמהנו על הרצון של עם ישראל לאכול מצידם, זה לא נראה מפתה, האוכל שלהם יבש היה ניקודים, מדוע עם ישראל כועס ומתלונן על הנשיאים, למה לא על יהושע, הרי הוא הראשון. ויכרות להם ברית.. ואחר כך ויישבעו להם נשיאי העדה. מדוע […]

פרק ח' – מעמד המזבח בהר עיבל ל אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַר, עֵיבָל. לא כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה–מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, אֲשֶׁר לֹא-הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל; וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה', וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. לב וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים–אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לג וְכָל-יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-ה', כַּגֵּר כָּאֶזְרָח–חֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל-מוּל הַר-עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה', לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם יִשְׂרָאֵל–בָּרִאשֹׁנָה. […]

פרסומי ניסא פתיחה מאמר זה מנסה לחשוף יסוד החורז כמה מדיני חנוכה. דרך התבוננות בכמה מחלוקות בין רש"י לתוס' בסוגיות, ננסה להבין את המושג "פרסומי ניסא", את משמעות מצות נר חנוכה, ומכאן נפתח צוהר להתבוננות במשמעות המצוות בכלל. מחלוקות רש"י ותוס' בסוגיא כבתה זקוק לה אומרת הגמרא1: אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ופרש […]

פרק ט' – "כשלושים ושישה איש" – יאיר בן מנשה סיימנו את המערכה על העי בשני שלביה.נחזור לפרק ז' י"א ועלו מן העם שמה… וינוסו… כשלושים וששה איש… הביטוי המוזר כשלושים וששה איש, כבר עמדנו על הקושיכ' השיעור או כ' הדמיון, כמו שלושים וששה, והוא רובה של סנהדרין. אדם אחד שהוא שקול כרובה של סנהדרין, והוא יאיר בן מנשה. אכן בוודאי מה שמביא את חז"ל לדרשה שכזאת הוא הביטוי המוזר כ… אך מכאן ועד להגיע לזה שזה יאיר בן מנשה, […]

פרק ח' – "וילן יהושע בלילה ההוא" עברנו על חלק ניכר מסיפור המלחמה בעי. בעיקר על יישוב הסתירות בין שני התיאורים בסיפור. ואנחנו צריכים להשלים את העניין של סיפור המלחמה עצמה והניצחון וכל התיאור המוזר של המארב.סיפור המארבלא מובן מדוע שם אותם במארב והם מחכים ולמחרת הוא יוצא למערכה ולקראת הערב שם מארב נוסף. מדוע המארב הראשון שוכב כל כך הרבה זמן ולא מועיל. למרות שהמפרשים אומרים שהיו שני מארבים ותכסיסי מלחמה, מארב בתוך מארב, מפשט הפסוקים לא כך נאמר, […]

מעמדם של בני השפחות מעמד בני השפחות אנו יודעים שישנם ארבע אמהות והן שרה, רבקה, רחל ולאה. אולם, מה עם בלהה וזלפה? אנו יודעים שבניהם הם חלק משבטי ישראל. אך אם כן, מה ההבדל בין בני השפחות ובין בני האמהות? מדוע היחס אל בני השפחות אינו כמו היחס אל ישמעאל לדוגמא? ריבוי הנשים תחילה ננסה לברר לשם מה יעקב צריך כל כך הרבה נשים. שכן, לאברהם יש בעקרון אשה אחת ובנה הוא הממשיך. ליצחק אשה אחת ואחד מבניה הוא הממשיך. […]

פרק ז' – ח' – מלחמת העי – חלק ב' אנחנו באמצע המערכה הכפולה על העי. ראינו בשבוע שעבר שיש לכאורה סתירה בתיאור של האירועים שקרו בפעם הראשונה שגרמו להפסד. ראינו שיש תיאור אחד כביכול הדתי, שבו מוצאים שעם ישראל הפסיד כיוון שנאסר עליהם לקחת מהשלל, עכן לקח מהשלל ולכן עם ישראל ניגף במלחמה. כשזה תוקן, לקחו את עכן והענישו אותו, עם ישראל ניצחו. זה פן אחד, זה הסיפור ה"דתי" כפי שקראנו לו. ראינו שיש סיפור אחר שכתוב כאן, צבאי […]

פרק ז' – ח' – מלחמת העי – חלק א' כז וַיְהִי ה', אֶת-יְהוֹשֻׁעַ; וַיְהִי שָׁמְעוֹ, בְּכָל-הָאָרֶץ. פרק ז(4) זה חלקו הראשון של הסיפור, החלק הפחות סימפטי. נקרא גם את המשכו של הסיפור. יהושע פרק חקריאת הפרק (8) סיפור המלחמה מול העי. שתי מערכות. המערכה הראשונה שמסתיימת בהפסד צורב, והשנייה שמסתיימת בניצחון גדול.עולות לא מעט שאלות בסיפור. נתחיל בשאלה שנראית משנית.מה עושים לעכן? כה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים. כו וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל… רגימה, […]

פרק ו' – כיבוש יריחו נתחיל בפסוק אפרשה נסית של כיבוש יריחו. נבאר כמה עניינים בפרשה הזאת.* למה צריך ללכת בצורה הזאת, הניסית המיוחדת הזאת. מה יש בצורה הזאת שבה בחר ה' לבצע את השלב הראשון של כיבוש יריחו. הרי זה חריג. שאר המלחמות על הארץ לא התנהלו בצורה הזאת, מה בדיוק העניין.* האם יהושע נתן את ההשבעה בסופה, אם אין ציווי, מדעתו.* פרשת החרם שמחרימים את כל שללה. שכידוע לדבר הזה יהיה המשך בסיפור הבא.כיבוש יריחו ומעמד הר סיניכל […]

סיפורו של לוט הכנסת האורחים הכפולה יש בפרשתנו שני סיפורים של הכנסת אורחים. בפתיחת הפרשה מופיעה הכנסת האורחים של אברהם (את האנשים) ולאחר מכן הכנסת האורחים של לוט (את המלאכים). אצל אברהם מופיע שהיו אלה אנשים, אצל לוט מלאכים אך אלו אותם דמויות (למרות שאצל אברהם אלו שלושה ואצל לוט שניים – ידועים הדברים בנושא). ניתן לדייק זאת מהפסוקים1: וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה… וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה. ישנם הקבלות רבות בין שני הסיפורים של הכנסות האורחים. למרות שחז"ל ראו […]

פרק ה' – ו' – מפגש יהושע עם המלאך דיברנו על פרשת המילה והפסח ואנחנו חוזרים ומשתלבים עם יציאת מצרים, פסח והמילה. ראינו שזה המהלך, מיציאת מצרים להגיע לארץ. ארבעים שנה במדבר ועכשיו חוזרים לאותו מקום ולכן חוזרים על המילה ועל הפסח. יש פה תיאור מעניין שלא ניכנס כרגע של התאריך המיוחד של פסח, פסוק י': בארבעה עשר לחדש… מתי בדיוק מחרת הפסח? הסוגיה כשלעצמה…וישבות המן…שני ביטויים קשורים לאוכל. מעבור הארץ ומתבואת הארץ. האם אותו דבר? עבור הארץ, עבר. הישן. […]

מלחמת המלכים בראיה היסטורית לעשות שםבפרשתנו אנו פוגשים את דמותו הגדולה של אברם (ולאחר מכן אברהם)1: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. רש"י במקום מפרש שישנם שלוש הבטחות לאברהם: ואעשך לגוי גדול – לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את הממון וממעטת את השם לכך הוזקק לשלשה ברכות הללו שהבטיחו על הבנים […]

סוף פרק ד' ותחילת פרק ה' עסקנו בבקיעת הירדן, מה הצורך בנס של בקיעת הירדן? בכמה נקודות נגענו. בסוף פרק ד' נאמר כך כא וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. כב וְהוֹדַעְתֶּם, אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. כג אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן, מִפְּנֵיכֶם–עַד-עָבְרְכֶם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד-עָבְרֵנוּ. כד לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד ה', כִּי חֲזָקָה, הִיא–לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים. {פ} תיאור התכלית . פעמיים […]

ספר דברי הימים סיכום לשיעורים: השוואה בין מלכים לדברי הימים – א' ומקומה של יציאת מצרים בדברי הימים א' וב' הקדמה ספר דברי הימים נתפס ע"י חוגים מסוימים שאינם מבית המדרש שהספר נגוע במגמה של הכותב והעורך לשכתוב ההסטוריה. לטענת רבים מהם הספר בא לההדיר את מלכות דוד המלך. עפ"י קו זה לטענתם עורך ספר דבה"י החליט אלו ארועים להזכיר ואלו להשמיט.אמנם כל כתיבה של הסטוריה היא כתיבה מגמתית! השאלה היא רק מה המגמה. עיתון כותב חדשות, בהנחה שהוא כותב […]

פרק ג'- ד' – מנהיגותו של יהושע בבקיעת הירדן התחלנו ללמוד בפעם הקודמת בפרקים ג-ד את סיפור בקיעת הירדן. והתחלנו קצת לראות כאן דגשים ונקודות. עמדנו על כך שיש שינוי בהנהגה שמנהיגה, בכך שמי שנושא את הארון אמורים להיות הכוהנים בניגוד ללויים בני קהת שנושאים את הארון בד"כ. העניין הזה חריג ומתחבר לעוד שני מקומות. מקום אחד תיכף נגיע אליו, ומקום נוסף:הגמרא בסוטה דורשת את כל עניין מעבר הירדןתלמוד בבלי מסכת סוטה דף לג עמוד ב תנו רבנן: כיצד עברו […]

ספר דברי הימים סיכום לשיעורים: השוואה בין מלכים לדברי הימים – א' ומקומה של יציאת מצרים בדברי הימים א' וב' הקדמה ספר דברי הימים נתפס ע"י חוגים מסוימים שאינם מבית המדרש שהספר נגוע במגמה של הכותב והעורך לשכתוב ההסטוריה. לטענת רבים מהם הספר בא לההדיר את מלכות דוד המלך. עפ"י קו זה לטענתם עורך ספר דבה"י החליט אלו ארועים להזכיר ואלו להשמיט.אמנם כל כתיבה של הסטוריה היא כתיבה מגמתית! השאלה היא רק מה המגמה. עיתון כותב חדשות, בהנחה שהוא כותב […]

פרק ב' – ג' – מעבר הירדן (0:30) האם הצליחו המרגלים במשימתם?קראנו על שני המרגלים ששולח יהושע. ואמרנו את הדברים המרכזיים, שהשליחות מעניינת מאוד, אי אפשר לומר שהיא נכשלת, במיוחד כשמשווים למרגלי משה. במבחןהתוצאה כלפי העם יש הבדל גדול. הם מגיעים חזרה בשלום, אך בהסתכלות מעמיקה רואים שלא הביאו מידע מודיעיני. הגיעו בערב, עלו לביתה של רחב, לא הספיקולשמוע יותר מידי ומוכרחים לעלות לגג ויורדים מהחלון. אפילו לא יודעים אם יצליחו לזהות את הבית, לכן מבקשים את תקוות חוט השני. […]