סוג מדיה: טקסט

איכה רבה פתיחה י"ז – התלוצצות האומות על עם ישראל רבי אבהו פתח "ישיחו בי יושבי שער", אלו אומות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות, "ונגינות שותי שכר", מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי, ואומרים: בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי, והן אומרין אלו לאלו: כמה שנים את בעי מחי, והן אומרים: כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקים שלו עליו, והן אומרין אלו לאלו: על מה זה מתאבל, והן אומרים: היהודים […]

איפה מצאת יין טוב כזה? הפעם נעסוק בנושא הצפיה בטלויזיה וכדומה על ידי עיון במדרש שהזכרנו כמה פעמים (תנחומא שמיני, י"א): …אמר הקב"ה: הזהרו על היין… ולכך הזהרו מן היין, כי היין מביא את האדם לכל עבירות שבעולם לזנות ולשפיכות דמים ולגניבה ולכל עבירות שבעולם. והלא משמח לב האדם ומשבחו הכתוב כמו הקורא בתורה, שנאמר (תהלים ק"ד): "ויין ישמח לבב אנוש", ואומר (תהלים י"ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועוד כי לעוסק בתורה ובפקודיו ינחיל גן עדן, כמו שנאמר (דברים […]

השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל בהתייחסות לתקופתנו, ניתן להגדיר את פרשת בלק כפרשת השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל. הרצון של בלק לקלל את ישראל נובע מרצון להילחם בצורה מיוחדת, לא כפי שנלחמים בדרך כלל, צבא מול צבא.אנו יכולים ללמוד מהפרשה הרבה לתקופתנו, ונעסוק במה ששייך ליושבי בית המדרש. א. בלק מנסה לקחת את בלעם לכמה מקומות, ולקלל את ישראל משם. בפעם הראשונה נאמר (במדבר כ"ב, מ"א): וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה […]

כי בא ישראל דרך האתרים – על צפיה בטלויזיה בשיחה זו ובבאות אחריה בע"ה, נעסוק בנושא התרבות שאנו חיים בתוכה, ובעיקר בצפיה בטלויזיה, מכיוונים שונים. בבדיחותא, הדבר קשור לפרשת השבוע, חוקת, שנאמר בה: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים… וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל…". הכנעני שמע על ההתרחשויות באתרים, וה' שמע על כך ב"קול ישראל"… לאחרונה התפרסם מחקר על השלכותיה של הצפיה בטלויזיה1. מסקנתו היתה, שיש להרחיק באופן מוחלט ילדים מתחת לגיל 3 ממסכי הטלויזיה. ההשלכות […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

לא לפחד מארץ ישראל בפרשה אנו פוגשים את תקופת המעבר בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל.מרים ואהרן הולכים לעולמם – שנים מתוך שלושת המנהיגים שהנהיגו את עם ישראל במדבר, ועם ישראל צריך להסתגל להנהגה אחרת, הנהגת ארץ ישראל.אחד הדברים שבהם התורה בחרה לבטא את השינוי הזו הוא המים. פרשת חוקת כולה היא "קו פרשת המים", והמים מופיעים בה לכל אורכה. מי חטאת המטהרים את הטמאים, מי מריבה, שירת הבאר ומקומות נוספים.מות מרים הפסיק את נתינת המים לעם ישראל בצורה ניסית, […]

גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה כיום, איננו מכירים כמעט מציאות של הכנסת אורחים, של אדם שמגיע למקום בו הוא לא מכיר איש וזקוק לאירוח, לסעודות וללינה.אולם, בעולם הישיבות אנו זוכים להרבה אורחים מידי שנה – תלמידים הבאים לשבוע ישיבה. חשוב לרכוש את היחס הנכון לאורחים, ולהתחזק במצוה חשובה זו של הכנסת אורחים. כתב ה"פלא יועץ" (ערך "אורחים"): והנה אם בא אורח לעיר… וכי ימצא איש שמאסף אותו חיה יחיה ממש, ולכן למצוה רבה יחשב, ולפי גודל המצוה ככה יעשה […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

בעקבות נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת השיחות "לחיות עם פרשת השבוע", נעסוק בפרשה שקרתה השבוע – נאומו המדיני של ראש הממשלה. האם היה זה נאום מכונן? ימים יגידו. אולם, כבר עתה יש מקום להתייחס לנאום ולהשלכותיו. הן מבחינת תכנו של הנאום, והן מבחינת הצורה החיצונית, הנאום נאמר "כמי שכפאו שד". אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות במקומו, ולעמוד במסכת הלחצים שהוא עומד בה. כאדם פרטי בטוח כל אחד שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות ולומר, ושהוא היה עושה […]

מה מגיע לי בשבוע שעבר קראנו בתורה בפרשת בהעלותך את תלונת בני ישראל על המן. בתוך תלונתם אומרים בני ישראל (במדבר י"א, ה'): זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. המילה חנם נדרשה על ידי חכמים: חנם – מן המצוות, חנם – בלא ברכה (עי' ספרי בהעלותך, כ"ט, וזוה"ק ח"ג ק"ח ע"א).לכאורה, תלונתם של בני ישראל לא נגעה לתשלום על המזון. מדוע, אפוא, הזכירו שבמצרים קיבלו את מזונם חנם? נראה […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

להינצל מהמרגלים שבתוכנו פרשת שלח עוסקת ביחס לארץ ישראל, ויש ללמוד ממנה את ההסתכלות הראויה על הארץ, ובמיוחד על הקשיים שנתקלים בהם בארץ ישראל. המרגלים ראו את הקשיים וזה גרם להם להוצאת דיבה על הארץ, ואנו צריכים ללמוד מכאן את ההתייחסות הראויה לקשיים שבארץ ישראל. כאשר אומר הקב"ה למשה שהוא רוצה לכלות את עם ישראל, אומר משה (במדבר י"ד, י"ג-כ'): ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו. ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי […]

לקום עם שיר חדש בלב בפרשת השבוע, בהעלותך, מובאות תלונות של עם ישראל (במדבר י"א, ד'-ו'): וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ. כמה ביאורים והסברים נאמרו לפסוקים אלו – מהו "חנם", ומהו הזכרון הטוב שיש להם מתקופת שעבוד מצרים.נעמוד על נקודה חשובה ומרכזית כגישה לחיים העולה […]

"תיתי לי" – מידות חסידות הגמרא במסכת שבת (קי"ח ע"ב) מביאה דברי אמוראים על הנהגותיהם הטובות: אמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת. אמר רב יהודה: תיתי לי דקיימית עיון תפלה. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש. אמר רב ששת: תיתי לי דקיימית מצות תפילין. ואמר רב נחמן: תיתי לי דקיימית מצות ציצית. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך במאי זהיר טפי, אמר ליה: בציצית, יומא חד […]

משברים של כלל ישראל במרכז הפרשה מופיעה פרשה המוקפת "סימניות" מלפניה ומלאחריה: וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ.וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. פרשה זו מחלקת את ספר במדבר לשלושה ספרים, והחלוקה מבדילה בצורה חדה בין תחילת הספר להמשכו. בתחילת הספר – סדר מופתי של ישראל במדבר, בהליכתו ובחנייתו. ואילו לאחר פרשה זו – מתאוננים, קברות התאוה, מרגלים, קורח.העם מתאוננים ומבקשים בשר, ותגובתו של משה רבנו: וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ […]

שייכותנו להר סיני פרשת נשא נקראת ברוב השנים לאחר חג השבועות. אומר על כך ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק נשא, ז'): איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. האריכות הגדולה במדרש באה בדרשות על פרשת הנשיאים שבסוף פרשת נשא. […]

מלאכת קושר שיטות שונות יש בין הראשונים בהגדרת מהותה של מלאכת קושר, נעמוד על סוגית הגמרא ועל שיטות הראשונים בהבנתה.נעיין בשלוש סוגיות ובפסקי הרי"ף והרמב"ם עליהן. הצעת הסוגיותא. שבת קי"א ע"ב: משנה. ואלו קשרים שחייבין עליהן: קשר הגמלין וקשר הספנין, וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן…גמרא. מאי קשר הגמלין וקשר הספנין, אילימא קטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באיסטרידא, האי קשר שאינו של קיימא הוא, אלא קיטרא דזממא גופיה ודאיסטרידא גופה…משנה. יש לך קשרין שאין חייבין עליהן […]

יום ירושלים – יום של כלל ישראל בפתחו של יום ירושלים יש מקום לדון בנושא חשוב ומרכזי – כלל ישראל.בדורנו, הדור הפוסט-מודרני, זהו נושא שאיננו מובן מאליו. גם בעולם התורה מתחזקת התפיסה הפרטית. יש הרואים בחסידות תורה של עבודת ה' הפרטית.בעולם הכללי הדברים מודגשים יותר. התפיסה השלטת היא תפיסה אינדיבידואליסטית, בה חי כל אדם את חייו לעצמו. האידיאלים איבדו את מקומם,עד שיש הרואים בעצם קיומם של אידיאלים שאדם כפוף אליהם דבר שלילי. התחושה היא שאידיאלים זה פָּאסֶה.אולם, יש ערך חשוב […]

תפקידה של מדינת ישראל במדבר העמים בשבת זו אנו פותחים בקריאת ספר במדבר.ננסה לעמוד על עניינו של המדבר, לאור ההתרחשויות שהיו השבוע – פגישתו של ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית. המדבר, כך במציאות וכך מבואר בספרים, הוא מקום הפקר. מקום שליטת חיות רעות, שליטת מזיקים וליסטים. במדבר אין מנהיגות המובילה את החיים לישובו של עולם. הצד הפראי של הטבע יוצא אל הפועל במדבר.על כן כשהלכו ישראל במדבר, היו זקוקים לעמוד ענן שיישר את הדרך ויגן עליהם מפני חיות רעות […]

גאוה – שורש כל המידות הרעות הסמ"ג (ר' משה מקוצי, בעל "ספר מצוות גדול") מתאר בהקדמתו לספרו כי התעורר לכתוב את ספרו לאחר שראה על כך מראה בחלומו. בהמשך הוא מתאר: וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם, וחברתיו בעקרים גדולים במקומו. וה' […]