סוג מדיה: טקסט

לתוקפה של תקופה 3לתקפו של יום ג. מצות ישיבת ארץ ישראל.מצוה זו היא הבסיס לעניינה של המדינה – שלטונו של עם ישראל על ארץ ישראל.מהי "ישיבת ארץ ישראל"?הגמרא אומרת (סוכה כ"ו ע"א ועוד): תשבו כעין תדורו. ההבנה הפשוטה היא שיש כאן הדרכה: איך צריך להתנהג בסוכה? כשם שגרים בבית – יש לעשות בסוכה כל מה שעושים בבית. אך אין זה פשט הגמרא.הגמרא באה לפרש את הפסוק. כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". מה פירוש החיוב "תשבו"? האם מי שעומד בסוכה לא […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

קדושה – לא רק למלאכים שני חלקים ומסגרת משולשת פרשת קדושים נחלקת באופן ברור לשני חלקים, דבר שגם מחלק הפרקים עמד עליו: 1. פרק י"ט – עוסק בהדרכות כיצד יש לממש את הצו: "קדושים תהיו", על ידי דברים שיש לעשותם, ועל ידי דברים שיש להימנע מלעשותם. 2. פרק כ' – עוסק בעונשי מיתה על חטאים מסוימים, בעיקר כאלו הקשורים לענייני עריות. שני החלקים פותחים בכותרת המוכרת והשכיחה: "וידבר ה' אל משה לאמור", דבר המוכיח את החלוקה שהזכרנו. נעמוד תחילה על […]

נגע ועֹנג1 בפרשות 'תזריע' ו'מצורע' אנו פוגשים את נושא הנגעים. דברים המובאים בדברי חכמים בעניין זה, יש בהם לשפוך אור על נושא הנגעים2: סימן לדבר אין בטובה למעלה מעֹנג ואין ברעה למטה מנגע. הנגע הוא ביטוי לדבר השלילי ביותר, להופעת הרע האדם ובעולם, ותיקונו הוא בעֹנג – ביטוי לדבר העליון ביותר, ולמטרת בריאת העולם – להתענג על ה' וטובו. שני קצוות אלה כתובים באותם אותיות, דבר המלמד על קשר ביניהם, שיש להבינו.דברים אלה מתבארים בדברי בעל ה'לשם', בצורה עמוקה3: וכמו […]

מצות אכילת מצה דיוקים בלשון הרמב"םעיון מדוקדק בלשון הרמב"ם בהגדרותיו למצות אכילת מצה מעלה כמה דברים הדורשים עיון. ראשית נפרוס את דברי הרמב"ם.בספר המצוות כתב הרמב"ם (עשה קנ"ח): מצוה קנ"ח היא שציוונו לאכול מצה בליל חמשה עשר מניסן, יהיה שם כבש הפסח או לא יהיה, והוא אמרו ית' "בערב תאכלו מצות", ובבאור אמרו: "בערב תאכלו מצות", הכתוב קבעו חובה. וכבר התבאר בפסחים שאכילת מצה בלילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות. והנה התבארו משפטי מצוה זו במסכת פסחים. במנין המצוות הקצר […]

חיכוכים ויקרא פרק י"ב וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ: וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ: וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טָהֳרָה: וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת […]

איה שעיר החטאת? ויקרא פרק י , יב-כ וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי ה' וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא: וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ הִוא מֵאִשֵּׁי ה' כִּי כֵן צֻוֵּיתִי: וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ח, "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס", א' 'כי ברב חכמה רוב כעס', כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה: על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר: תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר ר' שמואל בר נחמן: ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי", א' 4 שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. הלב מרחש, שנאמר 'רחש לבי דבר טוב'. הלב מחשב, שנאמר: 'רבות מחשבות בלב איש'. הלב מתאוה, שנאמר: 'תאות לבו נתתה לו'. הלב סוטה, שנאמר: 'אל ישט אל דרכיה לבך'. הלב זונה, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם וגו". הלב נסעד, שנאמר: 'וסעדו לבכם'. הלב נגנב, שנאמר: 'ויגנוב יעקב את […]

אני שמח! לאדם החי בעולם המודרני קשה להיות שמח. התרבות המודרנית היא דבר המפריע לשמחה. האדם מתחנך כל העת לא להיות מרוצה ממה שיש לו, הפוך מדברי חז"ל1: "איזהו עשיר, השמח בחלקו". כדי להיות שמח צריך האדם התגברות מיוחדת על האווירה שסובבת אותו. עיקר הבעיה היא, שאפילו כאשר אדם שמח – הוא איננו יודע מזה. להבהרת העניין נביא דוגמא מתחום אחר.בחורה נפגשה עם בחור פעמים רבות, והכל נראה לה מתאים, אבל יש לה בעיה: היא לא "מרגישה". היא לא "אוהבת". […]

אל"ף זעירא חומש "ויקרא" – על שום מה? שמו של החומש שנחל זה עתה בקריאתו, נגזר מן המילה המופיעה בראשו: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ותמוה, במה זכתה מילה זו לקבוע את שם החומש כולו? הרי בסך הכל מדובר במילה שמשמשת כאמצעי, בתוך פסוק שמשמש אף הוא כאמצעי לתוכן שידובר בו בפסוק הבא, שהוא אכן קולע לנושא של החומש – הקרבת הקורבנות: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי" א' 3 הלב מתעצב, שנאמר: 'ויתעצב אל לבו'. הלב מתפחד, שנאמר: 'מפחד לבבך'. הלב משתבר, שנאמר: 'לב נשבר ונדכה'. הלב מתגאה, שנאמר: 'ורם לבבך'. הלב מסרב, שנאמר: 'ולעם הזה היה לב סורר ומורה'. הלב מתבדה, שנאמר: 'בחדש אשר בדא מלבו'. הלב מהרהר, שנאמר: 'כי בשרירות לבי אלך'. פירוש המדרשהלב מתעצב, שנאמר (בראשית ו', ו'): "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ".הלב מתפחד, שנאמר בפרשת התוכחה (דברים כ"ח, […]

על מקרא מגילה סיכום לא, לא טעינו. גם אין כאן "נהפוך הוא". בסך הכל רצינו להמשיך את הנושא שעסקנו בו בשבוע שעבר, ולקשור אותו לקריאת המגילה. לנוחיות הקוראים, נפתח בסיכום השיחה לפרשת ויקרא: החומש נקרא על שם המילה הפותחת אותו, "ויקרא", כיוון שהיא מבטאת את ההזמנה של הקב"ה למשה לבוא אל אוהל מועד, ולהיוועד אתו שם. זו לשון של חיבה, כי משמעותה חיבור, ורק לאחר הקריאה יבוא התוכן הספציפי לדיבור, לאמירה ולציווי. כך מלאכי השרת, אותם כוחות רבים בהם מנהיג […]

על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]

על השקלים ועל השמחה בעומדנו בראש חודש אדר, נעמוד על דברי חז"ל הקשורים ליום זה1: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים.פירוש: באחד באדר מכריזים בכל ערי ישראל שיביאו את שקליהם, וכן מכריזים שיצאו לגינות ולשדות לנקותם מצמחי הכלאים2. בספר "אש דת" להאדמו"ר מאוז'רוב, עומד על כך שהמשנה קושרת את השקלים לכלאים. דבר זה בולט במיוחד בדברי הגמרא3: 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד […]

משכן העדות ואוהל מועד כינויי המשכן שני כינויים עיקריים לו למקום השראת השכינה בישראל: 1. משכן העדות1: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן 2. אוהל מועד2: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מה משמעותם של שני כינויים אלו? האם ניתן לעמוד על חוקיות בשימוש בשני הכינויים? במבט ראשון נראה שניסיון למצוא סדר, יעלה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז "דברתי אני עם לבי" א' 2 הלב שמח, שנאמר: 'לכן שמח לבי ויגל כבודי'. הלב צועק, שנאמר: 'צעק לבם אל ה". הלב מתנחם, שנאמר: 'דברו על לב ירושלים'. הלב מצטער, שנאמר: 'ולא ירע לבבך'. הלב מתחזק, שנאמר: 'ויחזק ה' את לב פרעה'. הלב מתרכך, שנאמר: 'אל ירך לבבכם'. פירוש המדרשהלב שמח, שנאמר (תהילים ט"ז, ט'): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח".הלב צועק, שנאמר (איכה ב', י"ח): "צָעַק לִבָּם אֶל ה'".הלב מתנחם, […]

פרשת השבת הקהלפרשתנו נאמרת בהקהל, והדבר אומר דרשני מאחר ולא בכל מקום נאמר לנו שמשה מקהיל את העם להשמיע להם את ציווי ה'.משה פותח את דבריו בציווי על השבת, אולם הוא כבר עשה זאת בפרשה הקודמת (ל"א, י"ב – י"ז). ההסבר לכך פשוט, כל הפרשה הקודמת נאמרה למשה על מנת שיאמרה לבני ישראל, ובפרשתנו משה מבצע זאת. אולם לא נאמר למשה בציווי ב"כי תשא" שיאמר זאת בהקהל.ישנם מספר הבדלים בין פרשיית השבת ב"כי תשא" לבין הפרשייה אצלנו, ונעמוד על שלושה […]

הלב והציווי – על חוכמת הלב וקביעת גבולות חלוקה שרירותית, או עניינית?שתי הפרשות החותמות את חומש שמות, עוסקות בקיום הציווי על עשיית המשכן. פרשת ויקהל פותחת במצוות השבת, בתיאור הבאת הנדבה למשכן, מינויים של בצלאל, אהליאב ועושי המלאכה, ומכאן עוברת התורה לתיאור של עשיית המשכן, הכלים והחצר.פרשת פקודי פותחת בפקודי הזהב, הכסף והנחושת, ממשיכה בתיאור העשייה של בגדי הכהונה, הבאת המשכן וכליו אל משה, והקמת המשכן והשראת השכינה בו. לפנינו רצף הגיוני של תיאור עשיית המשכן, ולכאורה החלוקה לשתי פרשות […]