אורך השיעור: בינוני

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – לקחת או לתת? רבים עומדים על הביטוי הפותח את פרשת קרח (במדבר ט"ז, א'): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. לא נאמר בכתוב מה לקח קרח. אונקלוס מתרגם: ואתפליג קרח… לשון פילוג ומחלוקת. אך עדיין אין בכך ישוב ללשון קיחה. הרב קוק זצ"ל משוה בין קרח לקין1, על פי דברי האריז"ל, שקרח הוא משרש נשמתו של קין, והיה צריך להיות תיקונו של […]

המדרש: [ד, יג] ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, לעליונים והתחתונים אתה סובל, ולפשעי אין אתה סובל, ד"א גדול עוני משל אבא, אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע, זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני, [ד, יד] הן גרשת, אתמול גרשת את אבא, ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו'.

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – שמירת הלשון – כח הכלל פרשת שלח היא פרשייתה של ארץ ישראל. חטא המרגלים, שהוציאו דיבה על הארץ, עומד במרכזה.מדברי ה"שפת אמת" על הפרשה, עולה הארה חשובה.כך כותב (שלח, תרמ"ה): בענין נסיון המרגלים… היו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם, שהקדימו נעשה לנשמע, ולבחי' ארץ ישראל הי' קשה להם לבוא… מדבריו של ה"שפת אמת" עולה שאלה – דור המדבר אמרו על התורה "נעשה ונשמע". קבלת התורה היא קבלת עול כבד, של תרי"ג המצוות, ובכל […]

המדרש: [ד, יא] ועתה ארור אתה, אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט, ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' (שופטים יא) ואנכי פציתי פי לה', [ד, יב] כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת, לאחר נותנת, רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה להניף את הלויים? בפרשת בהעלותך מופיעה פרשת הלויים – כיצד מכשירים את הלויים לעבודתם (במדבר ח', ה'-י"א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – כך בונים משפחה! אנו נמצאים לקראת סוף ימי ספירת העומר. בספירת העומר ובפרשת השבוע – פרשת נשא – אנו פוגשים ענין מיוחד – מנחה הבאה מן השְׂעוֹרִים, בשונה מרוב המנחות שבאות מן החיטים. מנחת העומר, שמקריבים ביום ט"ז בניסן, פותחת את ספירת העומר. בסיומה של ספירת העומר, בחג השבועות, מקריבים מנחת חיטים. בפרשת השבוע אנו מוצאים את מנחת הסוטה, שבעלה חושד שנטמאה עם אדם אחר (במדבר ה', ט"ו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל […]

פרשת השבוע מתארת את דגלי השבטים. לכל שבט היה דגל משלו, וכפי שהמפרשים מסבירים – היה זה דגל ממש, עם צבע מיוחד, שהבדיל אותו מהשבטים האחרים.רבים שואלים, לשם מה יש צורך בדגלים? מדוע כל שבט עומד לחוד, עם דגל משלו? למה לא יהיה דגל אחד לכל עם ישראל, שכולם מאוחדים סביבו? ענין הדגלים שולח אותנו אל דברי הירושלמי. על המשנה המתארת כיצד פוסקים את הדין על פי הרוב, מובא בגמרא (ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ב): אמר ר' ינאי: אילו ניתנה התורה […]

המדרש: אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך, ויהרגהו, במה הרגו, רשב"ג אמר בקנה הרגו שנאמר וילד לחבורתי דבר שעושה חבורה, ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים, רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר […]

המדרש: [ד, ח] ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק =בית המקדש= […]

בתחילת הפרשה, בתוך דיני אשה יולדת, מופיע פסוק על ברית מילה (ויקרא י"ב, ג'): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. חז"ל דרשו פסוק זה בגזרה שוה (שבת ק"ח ע"א):   מנין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן "ערלתו" ונאמר להלן "ערלתו", מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי. כשם ש"ערלה" שנאמרה בעץ, היא במקום שעושה פירות, כך הערלה שבאדם היא במקום שעושה פירות, שממנו באה המשכיות הדורות. מדהים לראות את הקשר שבין המידה ובין הדין הנלמד ממנה בלימוד זה.התרגום מתרגם […]

המדרש: (בראשית ד) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, נתפייס ממנו, [ד, ה] ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפייס ממנו, ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור, [ד, ו – ז] ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת, ברכה, כד"א (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, ואם לא תטיב שאת, קללה דכתיב (שם /ויקרא/ כב) והשיאו אותם עון אשמה, ד"א אם תטיב אני מוחל לך על עונותיך ואם לאו […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמיני – "באנו למילואים" אנחנו נמצאים השבוע במצב של כוננות. אויבינו יורים טילים אל מדינת ישראל, ואנו מגיבים. נוצרה שרשרת תגובות שאיננו יודעים כיצד תסתיים.איך אנו יכולים "לחיות עם פרשת השבוע"?בתחילת הפרשה אנו קוראים על היום השמיני של "ימי המילואים". שבעת הימים הראשונים מוזכרים בסוף הפרשה הקודמת.המילה "מילואים" מוכרת לנו בהקשר צבאי ומלחמתי, אך בפרשות האחרונות היא מופיעה בהקשר של ימי הקמת המשכן (ויקרא ח', כ"ב): וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים… וכן (ויקרא ח', […]

ספר "ויקרא" שאנו פותחים בקריאתו השבת, נקרא על שם המילה הראשונה. ננסה לעמוד על משמעותה, על פי מה שכתבו בענין זה. הפסוק הפותח את הספר הוא פסוק מיוחד: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מה עניינה של הקריאה?בפעמיים נוספות מצאנו קריאה של ה' אל משה. במעמד הסנה (שמות ג', ד'): וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ובמעמד הר סיני (שמות י"ט, כ'): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל […]