אורך השיעור: בינוני

המדרש: [ד, ח] ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו', על מה היו מדיינים, אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודין אמר פרח, מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות, ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין, אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק =בית המקדש= […]

בתחילת הפרשה, בתוך דיני אשה יולדת, מופיע פסוק על ברית מילה (ויקרא י"ב, ג'): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. חז"ל דרשו פסוק זה בגזרה שוה (שבת ק"ח ע"א):   מנין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן "ערלתו" ונאמר להלן "ערלתו", מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי. כשם ש"ערלה" שנאמרה בעץ, היא במקום שעושה פירות, כך הערלה שבאדם היא במקום שעושה פירות, שממנו באה המשכיות הדורות. מדהים לראות את הקשר שבין המידה ובין הדין הנלמד ממנה בלימוד זה.התרגום מתרגם […]

המדרש: (בראשית ד) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו, נתפייס ממנו, [ד, ה] ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפייס ממנו, ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור, [ד, ו – ז] ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת, ברכה, כד"א (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, ואם לא תטיב שאת, קללה דכתיב (שם /ויקרא/ כב) והשיאו אותם עון אשמה, ד"א אם תטיב אני מוחל לך על עונותיך ואם לאו […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמיני – "באנו למילואים" אנחנו נמצאים השבוע במצב של כוננות. אויבינו יורים טילים אל מדינת ישראל, ואנו מגיבים. נוצרה שרשרת תגובות שאיננו יודעים כיצד תסתיים.איך אנו יכולים "לחיות עם פרשת השבוע"?בתחילת הפרשה אנו קוראים על היום השמיני של "ימי המילואים". שבעת הימים הראשונים מוזכרים בסוף הפרשה הקודמת.המילה "מילואים" מוכרת לנו בהקשר צבאי ומלחמתי, אך בפרשות האחרונות היא מופיעה בהקשר של ימי הקמת המשכן (ויקרא ח', כ"ב): וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים… וכן (ויקרא ח', […]

ספר "ויקרא" שאנו פותחים בקריאתו השבת, נקרא על שם המילה הראשונה. ננסה לעמוד על משמעותה, על פי מה שכתבו בענין זה. הפסוק הפותח את הספר הוא פסוק מיוחד: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מה עניינה של הקריאה?בפעמיים נוספות מצאנו קריאה של ה' אל משה. במעמד הסנה (שמות ג', ד'): וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ובמעמד הר סיני (שמות י"ט, כ'): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל […]

פרשת ויקהל פותחת בפסוק מיוחד (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך לכך מופיע ציווי על השבת ועל בניית המשכן.בפסוק עצמו לא ברור כלפי מה מוסב הביטוי "אלה הדברים", האם על המשכן שמהווה את רוב הפרשה, או על השבת שבאה מיד בסמוך. חכמים רואים במילים "אלה הדברים" מקור לל"ט מלאכות שבת (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב): אמר ר' יוסי בן חנינא: 'זה הדבר' אין כתיב כאן, אלא: "אלה […]

נתבונן בכמה פסוקים מן הפרשה, שראוי לנו להתבונן בהם ולחיות איתם (שמות ל"א, א'-ו'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. הקב"ה בוחר, בבחירה אלוקית, שני אומנים שיהיו […]

עין טובה בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע סיפורו של "חובב בן רעואל המדיני (במדבר י', כ"ט-ל"ב): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – החצוצרות: קול ישראל מירושלים פרשת בהעלותך מחולקת בצורה מובהקת לשני חלקים, כפי שכבר אמרו חכמים (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן, (במדבר י') "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה… ולמה כתבה כאן, כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. חלקה הראשון של הפרשה הוא המשך של תחילת ספר במדבר. חלק זה מתאר את הסדר והארגון של הליכת עם ישראל במדבר. מחנה ישראל מסודר […]

האויב הגדול ביותר הציניות היא אחד האויבים הגדולים ביותר – של המוסר, של ערכים, של קדושה, של חברה, של התלהבות בעבודת ה'. מהו מקורה של הציניות?הציניות באה, פעמים רבות, מעין רעה על העולם. אמנם זה לא נשמע טוב לדבר רע, ולכן עוטפים את זה בבדיחה. אך הבדיחה הזו עוטפת רוע גדול, עין רעה על העולם, על האדם, על כל דבר. על עמלק, שהוא האויב הגדול של עם ישראל, נאמר (דברים כ"ה, י"ח): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". דרשו חכמים (ילקוט שמעוני תורה, […]

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? בעומדנו ערב חג השבועות בשנת שמיטה, מתבקש לעסוק בשאלה ששאלו חז"ל (רש"י ויקרא כ"ה, א'): מה ענין שמיטה אצל הר סיני. מדוע דיני השמיטה נאמרו תחת הכותרת (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. תשובתם של חכמים, כפי שהיא מופיעה ברש"י: אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. עדיין יש מקום לשאול: מצוות רבות בתורה, ויכול היה הקב"ה לבחור מצוה אחרת, כדי ללמדנו שהתורה […]

לחג שבועות יש חשיבות רבה בהכנה לקראת חג השבועות. משה הכין את העם במשך שלושה ימים, וגם אנחנו צריכים להתכונן לכך. נעיין בדברי הגמרא, שכדרכם של חז"ל הם מפתיעים. בעצמנו לא היינו חושבים כך. חכמים נחלקו האם יום טוב ניתן "לכם" – לאכילה ושתיה, או "לה'" – ללימוד תורה ולתפילה. על כך מובא (פסחים ס"ח ע"ב): אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא? יום שניתנה בו תורה הוא. בצורה פשוטה היינו אומרים הפוך. דווקא בעצרת – […]

שלום אנו עומדים ערב יום ירושלים וחג השבועות. שניהם חלים באותו יום בשבוע1, ושניהם שייכים לחלק הרוחני, לבנין התורה והקומה הרוחנית של עם ישראל. נעיין מעט בנקודה זו, ובמשמעותה אלינו. בגמרא מובא (שבת פ"ט ע"א): ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני. מיד אמר לו (במדבר י"ד): "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר […]

לחיות עם פרשת השבוע – בחוקותי – לקראת יום ירושלים פרשת בחוקותי, החותמת את ספר ויקרא, מיוחדת בפרשת הברכה והתוכחה שבה, המהווה רוב מנין ורוב בנין של הפרשה. במיוחד התוכחה, תופסת את המקום המרכזי. שני פסוקים בתוכחה, נדרשים בצורה שיש בה ברכה, "מידה טובה לישראל". א. ויקרא כ"ו, ל"ב: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. דרשו על כך חכמים, ומובאים הדברים ברש"י: והשמתי אני את הארץ – זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – הרהורים בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 הן חויה מיוחדת במינה.זו חויה דומה למה שהיה בבחירות בשנת תשנ"ו, אז התמודדו בבחירות לראשות הממשלה שמעון פרס ובנימין נתניהו. מלבד הסקרים שהראו, כמובן, על נצחון לפרס, היה לחץ על הבוחר הישראלי גם מבחוץ. נשיא ארצות הברית דאז, קלינטון, אמר ערב הבחירות שיהיה הרבה יותר קל לממשל בארצות הברית לעבוד עם פרס. היתה זו התערבות בוטה בבחירות בישראל, והיה נראה שהנצחון כבר הוכרע לטובת פרס.ביום הבחירות […]