אורך השיעור: בינוני

פרשת ויקהל פותחת בפסוק מיוחד (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך לכך מופיע ציווי על השבת ועל בניית המשכן.בפסוק עצמו לא ברור כלפי מה מוסב הביטוי "אלה הדברים", האם על המשכן שמהווה את רוב הפרשה, או על השבת שבאה מיד בסמוך. חכמים רואים במילים "אלה הדברים" מקור לל"ט מלאכות שבת (ירושלמי שבת פ"ז ה"ב): אמר ר' יוסי בן חנינא: 'זה הדבר' אין כתיב כאן, אלא: "אלה […]

נתבונן בכמה פסוקים מן הפרשה, שראוי לנו להתבונן בהם ולחיות איתם (שמות ל"א, א'-ו'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. הקב"ה בוחר, בבחירה אלוקית, שני אומנים שיהיו […]

עין טובה בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע סיפורו של "חובב בן רעואל המדיני (במדבר י', כ"ט-ל"ב): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – החצוצרות: קול ישראל מירושלים פרשת בהעלותך מחולקת בצורה מובהקת לשני חלקים, כפי שכבר אמרו חכמים (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן, (במדבר י') "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה… ולמה כתבה כאן, כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. חלקה הראשון של הפרשה הוא המשך של תחילת ספר במדבר. חלק זה מתאר את הסדר והארגון של הליכת עם ישראל במדבר. מחנה ישראל מסודר […]

האויב הגדול ביותר הציניות היא אחד האויבים הגדולים ביותר – של המוסר, של ערכים, של קדושה, של חברה, של התלהבות בעבודת ה'. מהו מקורה של הציניות?הציניות באה, פעמים רבות, מעין רעה על העולם. אמנם זה לא נשמע טוב לדבר רע, ולכן עוטפים את זה בבדיחה. אך הבדיחה הזו עוטפת רוע גדול, עין רעה על העולם, על האדם, על כל דבר. על עמלק, שהוא האויב הגדול של עם ישראל, נאמר (דברים כ"ה, י"ח): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". דרשו חכמים (ילקוט שמעוני תורה, […]

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? בעומדנו ערב חג השבועות בשנת שמיטה, מתבקש לעסוק בשאלה ששאלו חז"ל (רש"י ויקרא כ"ה, א'): מה ענין שמיטה אצל הר סיני. מדוע דיני השמיטה נאמרו תחת הכותרת (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. תשובתם של חכמים, כפי שהיא מופיעה ברש"י: אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. עדיין יש מקום לשאול: מצוות רבות בתורה, ויכול היה הקב"ה לבחור מצוה אחרת, כדי ללמדנו שהתורה […]

לחג שבועות יש חשיבות רבה בהכנה לקראת חג השבועות. משה הכין את העם במשך שלושה ימים, וגם אנחנו צריכים להתכונן לכך. נעיין בדברי הגמרא, שכדרכם של חז"ל הם מפתיעים. בעצמנו לא היינו חושבים כך. חכמים נחלקו האם יום טוב ניתן "לכם" – לאכילה ושתיה, או "לה'" – ללימוד תורה ולתפילה. על כך מובא (פסחים ס"ח ע"ב): אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא? יום שניתנה בו תורה הוא. בצורה פשוטה היינו אומרים הפוך. דווקא בעצרת – […]

שלום אנו עומדים ערב יום ירושלים וחג השבועות. שניהם חלים באותו יום בשבוע1, ושניהם שייכים לחלק הרוחני, לבנין התורה והקומה הרוחנית של עם ישראל. נעיין מעט בנקודה זו, ובמשמעותה אלינו. בגמרא מובא (שבת פ"ט ע"א): ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני. מיד אמר לו (במדבר י"ד): "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר […]

לחיות עם פרשת השבוע – בחוקותי – לקראת יום ירושלים פרשת בחוקותי, החותמת את ספר ויקרא, מיוחדת בפרשת הברכה והתוכחה שבה, המהווה רוב מנין ורוב בנין של הפרשה. במיוחד התוכחה, תופסת את המקום המרכזי. שני פסוקים בתוכחה, נדרשים בצורה שיש בה ברכה, "מידה טובה לישראל". א. ויקרא כ"ו, ל"ב: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. דרשו על כך חכמים, ומובאים הדברים ברש"י: והשמתי אני את הארץ – זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – הרהורים בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 הן חויה מיוחדת במינה.זו חויה דומה למה שהיה בבחירות בשנת תשנ"ו, אז התמודדו בבחירות לראשות הממשלה שמעון פרס ובנימין נתניהו. מלבד הסקרים שהראו, כמובן, על נצחון לפרס, היה לחץ על הבוחר הישראלי גם מבחוץ. נשיא ארצות הברית דאז, קלינטון, אמר ערב הבחירות שיהיה הרבה יותר קל לממשל בארצות הברית לעבוד עם פרס. היתה זו התערבות בוטה בבחירות בישראל, והיה נראה שהנצחון כבר הוכרע לטובת פרס.ביום הבחירות […]

קדושת בית הכנסת יחסנו לבית הכנסת דורש חיזוק.הבן איש חי כותב (שנה ראשונה, ויקרא, א'): בית הכנסת ובית המדרש נקרא מקדש מעט דכתיב: "ואהי להם למקדש מעט", אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכתבו הפוסקים דמצוה לירא מן המקדש נוהג בבית הכנסת וביהמ״ד מדאורייתא, ולכן ראוי להזהר בכבודם ולשבת שם באימה ויראה. ואותם הנוהגים בהם שחוק וקלות ראש עליהם נאמר: "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי", ובזוה״ק הפליג בעונש שלהם, ואמר: מאן דמשתעי בבי כנישתא, ר״ל בדברים בטלים חיצונים, אין לו […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל"ו, א': "ואתה תצוה" הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א): "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ'): "גפן ממצרים תסיע". תאנה, שנאמר (הושע ט'): "כבכורה בתאנה בראשיתה". כתמר, שנאמר (שיר השירים ז'): "זאת קומתך דמתה לתמר". כארז, שנאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – ברוך ה'! בפרשת יתרו יש שני חלקים מרכזיים. הראשון מהווה הכנה למתן תורה, כפי שנראה בהמשך, והשני כולל את מתן תורה ומה שבא בעקבותיו. נעמוד על ביטוי שאומר יתרו, כפי שדרשו אותו חכמים (שמות י"ח, י'-י"א): וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. פסוק זה נדרש על ידי חכמים בגמרא.המשנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – ארבעת כוחות השעבוד במצרים פרשת בא מסתיימת ביציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע חשוב ביותר. בזוה"ק מובא שיציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים – הקב"ה משתבח עוד ועוד בכך שהוציא את ישראל ממצרים.ננסה, לאור דברי חכמים, להבין את המשמעות של יציאת מצרים, ואת הדרך בה נוכל אנו לחיות זאת היום – לצאת מהמיצרים ומהכלא שאנו נתונים בו. בזוה"ק (ח"ב ל"ו ע"א) מובאת שאלה של רבי יוסי על הפסוקים. כשהקב"ה מודיע על מכת בכורות, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי פרשת "ויחי" היא פרשת הציפיה לישועה. בצורה מפורשת זה מופיע בברכת יעקב לדן (בראשית מ"ט, י"ח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. אך כבר בתחילת הפרשה אנו פוגשים את העיסוק בישועה ובציפיה אליה, בדברי יעקב (בראשית מ"ט, א'): וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. בגמרא מובא תיאור ההתרחשות כשהתאספו בני עקב סביב מיטתו (פסחים נ"ו ע"א): …דאמר רבי שמעון בן לקיש: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם", […]