פרשה כג – סימן ד
המדרש: [ד, כג – כד] ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי, רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש, אמרו לו למחר המבול בא, נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה, אמר להן כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו, אתמהא, קין הרג ונתלה לו ז' דורות, ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה, רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך, א"כ מהיכן גובה הקדוש ברוך הוא שטר חובו, רבי יעקב בר אידי […]
לחיות עם פרשת השבוע – ההכנה לראש השנה: אהבת ישראל!
לחיות עם פרשת השבוע – נצבים – ההכנה לראש השנה: אהבת ישראל! פרשת נצבים פותחת בפסוק (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. בשיחה בשבוע שעבר עמדנו על מהותה של המילה "היום" החוזרת פעמים רבות בפרשת כי תבוא. גם בפתיחת הפרשה שלנו מופיעה המילה היום, והמפרשים דנים – מה קרה ביום הזה שעליו מדבר משה רבינו? מדוע "אתם נצבים היום"? בהקשר זה, מזכירים הפרשנים את דברי הזוה"ק, שבכל מקום שנאמר […]
פרשה כג – סימן ג – אין רע מוחלט
המדרש: [ד, כ] ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמוניות, חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא, הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה, [ד, כא] ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין, [ד, כב] וצלה גם היא ילדה את תובל קין, רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין, קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה, א"ר […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה דווקא היום?
לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – למה דווקא היום? מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות. בחלק מן המקרים זה מעורר שאלות, שהמפרשים עמדו עליהם. המילה היא: "היום". הפעם הראשונה שבה מופיעה המילה "היום" היא בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. יש להבין, הרי האדם ומשפחתו נמצאים בארץ מזה דורות, ומדוע הוא אומר: "הגדתי היום… כי באתי […]
פרשה כג – סימן ב – שתי נשות למך
המדרש: [ד, יח] ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם, מחויאל, מוחן אני מן העולם, מתושאל, מתישן אני מן העולם, למך, מה לי ללמך ולתולדותיו, [ד, יט] ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה, א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים, אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת […]
לחיות עם פרשת השבוע – בתקופת בחירות – בוחרים בטוב!
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בתקופת בחירות – בוחרים בטוב! איפה בפרשת השבוע יש רמז לבחירות? נאמר (דברים כ"ד, ח'-ט'): הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. הפסוק הזה הוא המקור לדין לשון הרע. לצערנו זהו דבר שעלולים להיכשל בו בתקופת הבחירות. הרמב"ן מונה זאת כמצות עשה: ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש… והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, […]
פרשה כג – סימן א – הדרך שבה אדם הופך לנצחי
המדרש: [ד, יז] וידע קין את אשתו וגו' (שם /תהלים/ מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס, ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם /תהלים מ"ט/) קראו בשמותם עלי אדמות, טבריה על שם טיבירואיס, אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס, אנטוכיה על שם אנטיוכס, ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם, למחר בתיהם נעשים קבריהם, (שם /תהלים מ"ט/) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין, ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות, ויהי בונה עיר ויקרא שם […]
לחיות עם פרשת השבוע – לגדל תפוזים בנגב
לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לגדל תפוזים בנגב השבת אנו קוראים את פרשת מסעי, החותמת את חומש במדבר. בתחילת הפרשה מופיעה רשימת המסעות שעברו ישראל במדבר, והרבה עמדו על רשימה מיוחדת זו ומשמעותה. מעניין לשים לב, ששלוש הפרשות האחרונות של חומש במדבר, יוצרות שלמות של "עולם, שנה, נפש", ובלשוננו – המקום, הזמן והאדם. פרשת פינחס נחתמת בפרשת המועדות – קורבנות המוספים שמקריבים בחגים השונים. זוהי התייחסות לזמן, בחי' "שנה". פרשת מטות פותחת בפרשת הנדרים, שעוסקת באנשים ונשים שנודרים […]
לחיות עם פרשת השבוע – כוחה של תנועת נוער
לחיות עם פרשת השבוע – מטות – כוחה של תנועת נוער פרשת "מטות" פותחת במצוות הנדרים (במדבר ל', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אנו איננו נודרים נדרים. חכמים למדונו שאין זה ראוי לנדור, וקל וחומר שלא להישבע (נדרים נ"ט ע"א): דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה. […]