המאגר התורני

קטגוריה: דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

ספרא אמור ח’ – לימוד מדבר הלמד מעניינו

ספרא אמור ח’: (י) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת לה’ – יכול שבעת כבשים ושעיר האמור בחומש הפיקודים, הם שבעת כבשים ושעיר האמור כאן, וכשאתה מגיע לפרים ולאילים אינם הם, אלא אלו קרבו בגלל לחם ואילו קרבו בגלל היום. שבעת הכבשים של פרשת אמור הבאים עם הלחם, לא הם שבעת הכבשים של פרשת פנחס הבאים במוסף חג השבועות. בספרא ובגמ’ למדו זאת מהפרים והאילים של חג השבועות שני פרים ואיל אחד למוספין ובפרשת אמור עם הלחם פר אחד ושני אילים,

לשיעור המלא »

חולין ק”מ (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו

נאמר בפרשת מאכלות בתורה (פרשות שמיני וראה) על העופות “את זה תאכלו… ואת זה לא תאכלו…” ולמדו חכמים בקידושין (נ”ז, ע”א): תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה. ובסוגיין למדו שאכן “לא תאכלו” מתייחס לצפור השחוטה, שאסורה בלאו, ו”את זה לא תאכלו” בא ללמד שיש אחרת שהיא אסורה וזו הצפור השחוטה לאוסרה בעשה ולא תעשה. ועל השאלה, שמא שאולי בא לומר “תאכלו” דווקא את אלו למעט טריפה שאסורה, ולאוסרה בעשה ולא תעשה, והיה המענה “דבר

לשיעור המלא »

חולין ס”ג (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין ס”ג (ע”א): תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות תניא נמי גבי שרצים כה”ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשרצים אף כאן בשרצים. רק במידה זו של דבר הלמד מעניינו אמרו חכמים “צא

לשיעור המלא »

המידות במועדות והמועדות במידות – לימוד מגזירה שוה, בנין אב, כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ודבר הלמד מעניינו

בספרא בפרשת אמור (פרשתא ט’, פרק י”א ואילך) דרשו את פרשת המועדות. לכל מועד, יש מידה על פיה נדרשת איזו מצוה או הלכה באותו מועד. בפסח נאמר: חג המצות לה’ שבעת ימים וגו’ מה תלמוד לומר לפי שנאמר “ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה’” שביעי בכלל היה. ולמה יצא להקיש אליו. אלא מה שביעי רשות אף כולם רשות תלמוד לומר עליו תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. פירוש: המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד ללא ללמד

לשיעור המלא »

פרשת מצורע בי”ג מידות

נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על

לשיעור המלא »

סנהדרין פ”ו (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

סנהדרין פ”ו (ע”א): תנו רבנן לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. עי’ במבוא לדבר הלמד מעניינו.

לשיעור המלא »

בבא מציעא ס”א (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

בבא מציעא ס”א (ע”א): … אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו ובעניינא דשכיר כתיב. ופרש”י: ובעניינא דשכירות כתיב – לאו דגזל “לא תעשוק” ו”לא תגזול”, וכל עושק כבישת שכר שכיר הוא: הפסוק הנדרש ב”דבר הלמד מעניינו” הוא בויקרא (י”ט, י”ג): לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר.

לשיעור המלא »

מכילתא יתרו (ח’) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

מכילתא יתרו פרשה ח’: לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר. או הרי זה אזהרה לגונב ממון ולא אזהרה לגונב נפש. אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות. ועוד אמרת שלש מצות נאמרו בענין זה שתים מפורשות ואחת סתומה נלמד סתומה ממפורשת מה מפורשת מצות שחייבין עליה מיתות בית דין אף סתומה מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין והביא רש”י דברים אלו בפירושו לפסוק זה. דבר הלמד מעניינו מענין וא”ו1. אות וא”ו היא תפארת ורומזת לתורה שבכתב. “התפארת” זו מתן תורה (ברכות

לשיעור המלא »

ספרי שלח (ט’) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

ספרי שלח על הפסוק “למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם”: “והייתם קדושים לאלהיכם” – זו קדושת כל המצות. אתה אומר זו קדושת מצות או אינו אלא קדושת ציצית אמרת במה ענין מדבר בקדושת כל המצות. רבי אומר זו קדושת ציצית אתה אומר זו קדושת ציצית או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר ויקרא יט קדושים תהיו הרי כל המצות האמורות הא מה ת”ל והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל. תנא קמא למד

לשיעור המלא »

מדרש משנת רבי אליעזר – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י במדרש משנת רבי אליעזר (פרשה חמישית): ומנין שהצלת גדולים (שמצילין את האבות במעשיהן הטובים מדינה של גיהנם) עד ארבעה דורות שנאמר “נצר חסד לאלפים פקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים” (שמות ל”ד, ז’). אין אתה יכול לומר שאם היה האב רשע והבנים צדיקים, שהוא פוקד את רשע האב עליהן, שאין זה מידת הדין. ואין אתה יכול לומר שהוא תופס כל

לשיעור המלא »

אורות התשובה (פט”ז ד’) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידת מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו בלימוד זה ע”פ ביאור הרב קוק.   אורות התשובה פט”ז, ד’: “אשרי איש ירא ד’” – “אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש”, והדבר למד מענינו: אשרי מי שהוא איש כשהוא עושה תשובה. עי’ לשון הרב עולת ראי”ה על דבר הלמד מעניינו: ההויה במקורה היא מוסקרת במציאותה הפלאית, שהכל מאוגד, מחובר ומסודר ביחד. והצרופים הנפלאים מעידים זה על זה, על החכמה, הגבורה, והשלמות העצומה, החודרת בהם מזיו אור יוצר כל

לשיעור המלא »

חולין קט”ו – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י חולין (קט”ו): “לא תאכלנו” בבשר בחלב הכתוב מדבר אתה אומר בבשר בחלב הכתוב מדבר או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשני מינין אף כאן בשני מינין רש”י. לא תאכלנו – יתירא דכתיב בראה אנכי גבי פסולי המוקדשין שנפדו (דברים יב, טז) רק הדם לא תאכלנו על הארץ תשפכנו

לשיעור המלא »

חולין ס”ג (ע”א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י חולין ס”ג (ע”א): תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות תניא נמי גבי שרצים כה”ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי”ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו

לשיעור המלא »

שתי הלחם – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י נאמר בתורה בפרשת אמור (כ”ג, י”ח) בפרשת שתי הלחם אחר ספירת חמישים יום בחג שבועות: והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר אחד ואילים שניים יהיו עולה לה’ וגו’ ובפרשת פנחס במוספים נאמר בקרבן חג השבועות (כ”ח, כ”ו-כ”ז) וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם מקרא קדש יהיה לכם… והקרבתם עולה לריח ניחוח לה’ פרים בני בקר שנים איל

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים