המאגר התורני

קטגוריה: כלל ופרט וכלל

מנחות כ’ (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

הגמרא מבארת את הברייתא המדברת על הצורך במליחת קרבנות בדרך של לימוד כלל ופרט וכלל: אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה. ובהמשך בדף כ”א מוסיפה הגמרא דעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: דתניא רבי ישמעאל בנו של

לשיעור המלא »

מנחות צ”א (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

מנחות צ”א (ע”א): “ועשיתם אשה לה’” – כלל, “לפלא נדר או לנדבה” – פרט “לריח ניחוח” – חזר וכלל… מה הפרט מפורש שאינו מחוייב ועומד אף כל שאינו מחוייב ועומד להביא ולדות קדשים ותמורתן ועולה הבאה מן המותרות ואשם שניתק לרעיה וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן. אף פסוק זה לכשעצמו בולט בהנהגת כלל ופרט וכלל. אף בפרשה זו אנו נדרשים לקשר שבין פרשת המרגלים הסמוכה, לפרשת נסכים. עיין בדברי ה”שם משמואל” לפרשת שלח (תרע”ב) שהביא דברי הספורנו שקודם חטא העגל

לשיעור המלא »

שבועות מ”ג (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

שבועות מ”ג (ע”א): נושא שכר אינו משלם: מנלן דתנו רבנן כי יתן איש אל רעהו כלל חמור או שור או שה פרט וכל בהמה לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל כו’ עד הקדש רעהו כתיב. עי’ תוד”ה “וכל בהמה” שכתב: אע”ג דבריש ת”כ קאמר מפרט וכלל כיצד ומייתי האי קרא לסימנא בעלמא הוא דנקטיה דהכא כלל ופרט וכלל הוא. נראה בביאור דברי התוס’ שאכן הפסוק כצורתו הוא “פרט וכלל” מובהק, שכן כתוב (שמות כ”ב, ט’): … חמור או שור או

לשיעור המלא »

כריתות כ”א (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

כריתות כ”א (ע”א): אמר מר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה ויש בה איסור והיתר ויש בהן מין בשר אף כל דבר שיש בו טומאה קלה וטומאה חמורה וכו’ נראה שההנהגה של דם היא ממש בחי’ כלל ופרט וכלל, שהדם בכללותו בלב ומשם מתפרט לאיברים וחוזר להתכלל בלב. זה בחי’ כללא קמא וכללא בתרא שוין אבל בדם י”ל שכללותו בכבד שהוא משכן הנפש והדם הוא הנפש, ומשם

לשיעור המלא »

זבחים ח’ (ע”ב) – לימוד מכלל פרט וכלל

זבחים דף ח’ (ע”ב): כלל מתקיף לה ר’ יעקב מנהר פקוד הא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא כללא קמא מרבי זבחים ותו לא כללא בתרא לה’ כל דלה’ ואפי’ לעופות ואפי’ למנחות. מחלוקת אם כללי בתרא צריך להיות דומה לכללא קמא. ועי’ הליכות עולם עם פירוש יבין שמועה אות כ”ז שביאר ע”פ רש”י שהדמיון הוא בגודל הריבוי שכל כלל מרבה. והביא שתוס’ כתבו שהמילים צריכות להיות שוות, ודחה פירושם עיי”ש. לעצם המחלוקת נראה שהדעה שהכללים צריכים להיות שווים מתאימה

לשיעור המלא »

מנחות כ”ח (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

מנחות כ”ח (ע”ב) תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב עשאה של כסף כשרה של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור’ יוסי ברבי יהודה מכשיר של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה א”ל מאי דעתך א”ל בין מר ובין מר כללי ופרטי דרשי מיהו מר סבר מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת ומר סבר מה הפרט מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב אמר

לשיעור המלא »

זבחים ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט ומכלל ופרט וכלל

זבחים ד’ (ע”ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה’ חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא

לשיעור המלא »

זבחים ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט ומכלל ופרט וכלל

זבחים ד’ (ע”ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה’ חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא

לשיעור המלא »

חולין ס”ה – לימוד מבנין אב ומכלל ופרט וכלל

חולין ס”ה: דבי ר’ ישמעאל תנא אלו כללי כללות ואלו פרטי פרטות ארבה זה גובאי למינו להביא ציפורת כרמים אין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת מנין ת”ל סלעם זה ניפול למינהו להביא את האושכף ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת הבא ואין לו זנב הבא ויש לו זנב מנין ת”ל חרגול זה רשון למינהו להביא את הכרספת ואת השחלנית ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת

לשיעור המלא »

דוגמאות לקשר בין המידה לדין הנלמד המבוארות על פי האר”י, הרמ”ע מפאנו והרב קוק

ספרי פנחס – מוסף ר”ח מוסף ר”ח פותחת את רשימת המוספין של המועדים הנקבעים על פי חדשי הלבנה בספרי דרשו ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה’ למה שנאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד שומע אני אף ראשי חדשיכם בכלל היו את הכבש האחד, הרי הכתוב מוציאו מכללם להחמיר עליהם ולדון במוספים. וילמדו משבת מה שבת שני כבשים אף בראשי חדשים שני כבשים ת”ל ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה’ במניין אחר הכתוב מדבר אף כאן י”ל שלא בא המדרש ללמדנו הלכה

לשיעור המלא »

ירושלמי תרומות פי”א ה”ב

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט מבואר בלימוד זה ע”פ הנהגת כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל – בירושלמי. הסוגיא בירושלמי תרומות פי”א ה”ב עוסקת בטומאת משקים. דעת רבי אליעזר שכל המשקים מטמאים משום משקה ור’ יהושע אומר שרק שבעת המשקים (י”ד שח”ט ד”ם) ומבארת הגמ’ דעת רבי אליעזר: מה רבי אליעזר כרבי ישמעאל, דר’ ישמעאל דו אמר כלל ופרט הכל בכלל ורובה מדרבי ישמעאל דו אמר אפי’ כלל ופרט וחזר וכלל, הכל בכלל. רבי אליעזר סובר כרבי

לשיעור המלא »

סוטה ט”ז (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א): איבעיא להו אין שם עפר מהו שיתן אפר אליבא דבית שמאי לא תיבעי לך דאמרי לא מצינו אפר שקרוי עפר כי תיבעי לך אליבא דבית הלל דאמרי מצינו אפר שקרוי עפר מאי אף על גב דאיקרי עפר הכא בקרקע המשכן כתיב או דילמא האי בקרקע המשכן לכדאיסי בן יהודה ולכדאיסי בן מנחם הוא דאתי תא שמע דאמר רבי יוחנן משום ר’ ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר התורה אמרה בתער והלכה

לשיעור המלא »

סוטה ט”ז (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א): דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה בדין טהרת מצורע נאמר (ויקרא י”ד, ט’): יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח. ולמדו שם בכלל ופרט וכלל שכל ששערו כנוס ונראה מגלח

לשיעור המלא »

פרשת מצורע בי”ג מידות

נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על

לשיעור המלא »

עירובין כ”ז (ע”ב), ברייתא בריש הספרא וירושלמי מעשר שני (פ”א ה”ג) – לימוד מכלל ופרט וכלל

עירובין כ”ז (ע”ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק “ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך” (דברים י”ד, כ”ו) יש

לשיעור המלא »

שבועות ל”ז (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

שבועות ל”ז (ע”ב) (בבא קמא קי”ז): איתמר משביע עדי קרקע פליגי רבי יוחנן ור”א חד אמר חייב וחד אמר פטור תסתיים דרבי יוחנן דאמר פטור מדאמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים חייב שטר פטור וכדרב הונא בריה דרב יהושע תסתיים א”ל רבי ירמיה לר’ אבהו לימא רבי יוחנן ורבי אלעזר בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קא מיפלגי דתנן הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך ואמרינן במאי

לשיעור המלא »

שבועות ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

שבועות ד’ (ע”ב): … דתניא מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה המחט והמקדח והמכתב ת”ל ולקח’ כל דבר שנלקח ביד דברי ר’ יוסי בר’ יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת ואמרינן במאי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי ורבי יוסי בר’ יהודה דריש ריבויי ומיעוטי. עי’ קידושין דף כ”א ע”ב במשכ”ש.

לשיעור המלא »

שבועות ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

שבועות ד’ (ע”ב): ורבנן דרשי כללי ופרטי “ופדויו מבן חדש” – כלל, “בערכך כסף חמשת שקלים” – פרט, “תפדה” – חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות אף על פי שמטלטלין, אין גופן ממון. הפסוק הוא (במדבר י”ח, ט”ז): ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. הרי

לשיעור המלא »

בבא קמא קי”ז (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

בבא קמא קי”ז (ע”ב): ורבנן דרשי כללי ופרטי וכחש כלל בפקדון פרט או מכל חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון. לימוד זה ייתבאר לפי האר”י שכלל ראשון הוא תפארת והפרט הוא המלכות העולה למעלה מן היסוד להכריע בין תפארת ליסוד, והכלל השני הוא היסוד. הכלל הראשון

לשיעור המלא »

בבא קמא ק”י (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

בבא קמא ק”י (ע”ב) עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וכלל וברית מלח כל המקיימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח ואלו הן עשר במקדש וד’ בירושלים ועשר בגבולים עשר במקדש חטאת בהמה וחטאת העוף ואשם ודאי ואשם תלוי וזבחי שלמי צבור ולוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות וארבע בירושלים הבכורה והביכורים והמורם מן התודה ואיל נזיר

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים