קטגוריה: מדרש

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", ב'-ג' ר' לוי ור' יעקב גבולאי בשם ר' חנינא כדור הולך כן דור בא. הולך חיגר בא חיגר, הולך סומא בא סומא, שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, דכתיב (דברים ל"ב) 'אני אמית ואחיה', מי שאומר את החמורה הוא אומר את הקלה, 'אני אמית ואחיה' הרי חמורה, וכל שכן 'מחצתי ואני ארפא' שהיא קלה ממנה, אלא שאני מעמיד אותם במומיהון שלא יהו אומרים אחרים המית ואחרים החיה, אני אמית […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ד', "דור הולך ודור בא", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'דור הולך ודור בא', ר' יודן בשם ר' לוי אומר אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא, ומה טעם 'דור הולך ודור בא… וזרח השמש ובא השמש'. ר' ברכיה ור' יעקב בר אבונא ור' חייא בר אבא בשם ר' לוי בר סיסי משזרח השמש […]

קהלת רבה פרשה א' פס' ג', "מה יתרון לאדם" א' 3 אמר ר' אלעזר כתיב (ירמיה ה') 'ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' וגו", הא חייבין מן כדון לית אתון צריכין לי, תלמוד לומר (שם) 'שבעות חקות קציר ישמר לנו', 'ישמר לנו' – משרב, 'ישמר לנו' – מהטללים רעים, והוא שדוד אומר (תהלים ס"ח) 'גשם נדבות תניף אלהים', אם גשם היא צריכה נדבה, ואם טללים היא צריכה 'תניף אלהים'. תני ר' חייא כתיב (ויקרא כ"ג) 'שבע שבתות תמימות תהיינה' […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ג', "מה יתרון לאדם", א' 2 ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר מה הנאה יש לבריות אשר מסגלות במצות ובמעשים טובים דיין שאני מזריח עליהם אורה. ורבנין אמרי מה הנאה יש אל הצדיקים שמסגלין במצות ובמעשים טובים דיין שאני עתיד לחדש פניהם כגלגל חמה, דכתיב (שופטים ה') 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. אמר ר' ינאי בנוהג שבעולם אדם לוקח ליטרה של בשר כמה צער וכמה יגיעה רואה עד שיבשלנה, ואני משיב לך רוחות ומעלה עננים ומוריד […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ג' "מה יתרון לאדם" א' 1 'מה יתרון לאדם' אמר ר' בנימין בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים מטין לצד מינות, אמרו הרי כל חכמתו של שלמה שבא לומר 'מה יתרון לאדם בכל עמלו', יכול אף בעמלה של תורה, חזרו ואמרו לא אמר 'בכל עמל' אלא 'בעמלו' בעמלו אינו עמל אבל עמל הוא בעמלה של תורה. אמר ר' שמואל בר' יצחק בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת על ידי שמצאו בו דברים שמטין […]

פרשה א' פסוק ב', "הבל הבלים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. המדרש 'הבל הבלים' ר' הונא בשם ר' אחא אמר דוד אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו שלמה בנו, שלמה אמר דבר אחד ולא פירשו ופירשו דוד אביו. דוד אמר (תהלים קמ"ד) 'אדם להבל דמה', לאיזה הבל, אם להבל של תנור יש בו ממש, אם להבל של כירה יש בו […]

פרשה א' פסוק א' "דברי קהלת", ב'   המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר 'דברי קהלת בן דוד', שלשה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלת נבואתן בעצמן ואלו הן 'דברי קהלת', (עמוס א') 'דברי עמוס', (ירמיה א') 'דברי ירמיהו'. ולמה נקרא שמו ירמיה שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה. 'עמוס', למה נקרא שמו עמוס, אמר ר' פנחס שהיה עמוס בלשונו. אמרו אנשי דורו הניח הקב"ה את כל בריותיו ולא […]

פרשה א' פסוק א' "דברי קהלת", א' 'דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם', זה שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל, (משלי כ"ב) 'חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב', מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים, אמר הכל מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר, מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה, ואמר הרי עלי להעלותה לירושלים, בקש לשכור לו פועלים, נזדמנו לו חמשה בני […]

שיר השירים רבה ח, יז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני' רבי נתן בשם ר' אחא אמר למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין, מה עשה המלך נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו אומרים. שמע שהיו אומרים אדונינו המלך הוא שבחנו, הוא חיינו, אל נחסר לאדונינו המלך לעולם. אמר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אף על פי […]

שיר השירים רבה ח, טז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'כרמי שלי לפני' תני ר' חייא למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה התחיל חובט עליו במקל, אמר לו אל תשמע לאביך, אמר לו שוטה שבעולם כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך אלא על ידי שלא הייתי שומע לו ואתה אומר לי אל תשמע לאביך, כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל אמר להם […]

שיר השירים רבה א, ח המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר "שיר השירים", זהו שאמר הכתוב "ויותר שהיה קהלת חכם", אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה, ויותר שאמרן שלמה. ואילו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם, ויותר שאמרן ברוח הקודש. "ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה", "ואזן" – דברי תורה, "וחקר" – דברי תורה, עשה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

הכלל: הסדר שבו מסודרים הפסוקים איננו בהכרח הסדר הפשוט, אלא סדר רוחני. כלל זה כולל שתיים מל"ב המידות העוסקות בסדר של פסוקי התורה: לא. ממוקדם ומאוחר שהוא בענין. לב. ממוקדם ומאוחר שבפרשיות. א. בתנחומא (תרומה, ח') מובא: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכפורים עצמו, אף על פי שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל. אמר ר' יהודה בר' שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר (משלי ה'): "נעו מעגלותיה לא תדע", מטולטלות הן שביליה של […]

הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו. אחת מל"ב מידות היא המשל. חז"ל עושים בה שימוש במדרשים רבים. נעמוד כאן על משמעות מידה זו, וישמש הדבר למשלים הרבים המובאים במדרשים שבספר זה. המשל מבוסס על יסוד עמוק במבנה העולם: המציאות בנויה כך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה, וניתן ללמוד מזו על זו. כח המשיכה, למשל, פועל הן בחלקיקים קטנים ביותר, והן במערכות שמש שגודלן שנות אור. הבנת דרך פעולתו של כח זה […]

הכלל: כשיש בפסוק "תקבולת חסרה" החלק העיקרי של הפסוק יופיע בצלע המלאה וממנו נלמד לצלע החסרה. הפסוקים לפעמים כתובים בתקבולת חסרה, כלומר שביטוי מסויים שמופיע בחלק אחד של הפסוק משמש גם לחלקו השני של הפסוק. למשל: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה" (משלי כ"א, י"ד). המפרשים מסבירים שכוונת הפסוק היא: ושוחד בחיק (יכפה) חמה עזה. מידה זו נקראת ע"י מפרשי התנ"ך "מושך עצמו ואחר עימו". יש להבין מידה זו. מדוע נכתבה המילה דווקא בצלע זו, ומדוע נלמד מחלק […]

הכלל: הדברים מופיעים בעולם בצורה מורכבת, וצריך לדמות לכמה דברים כדי למצוא את כל הבחינות של הדבר. מדבר שהוקש בשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשתיהן. כיצד, "צדיק כתמר יפרח" (תהילים צ"ב), יכול כשם שהתמר אין לו צל ואין עושים ממנו כלים כן הצדיקים, תלמוד לומר "כארז", מה ארז יש לו צל ועושין ממנו כלים אף הצדיקים. יכול כארז שאין עושה פירות, תלמוד לומר "כתמר". נמצאת אתה אומר ככח היפה שבשתיהן. כיוצא בו "הוי כל צמא לכו למים", יכול […]

הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר. פעמים שהכתוב אינו מפרש את דבריו במקום בו הוא מזכירם, אלא במקום אחר. זוהי מידה על פיה נכתבו הפסוקים, ופירוש הדבר שזהו סדר הכתוב – אף על פי שמבחינת פשט הכתובים היה ראוי לדברים להיכתב במקום אחד, מכל מקום מבחינת הסדר הענייני והמהותי ראויים הם להיכתב במקום אחר. פירוש הדברים יהיה ברור ומקובל יותר במקום אחר, ולא במקומם. במקום בו עוסקים הפסוקים בנושא מסויים – לא מביא הכתוב את […]

הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים. הרב קוק זצ"ל מבאר את מהותה של מידה זו בעולת ראי"ה (ח"א עמ' קפ"ד): וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. עצמותה של הסתירה, היא רק מחלה הבאה על ההגיון, המוגבל, בתנאיו המיוחדים של שכל האדם והקשבתו. על פי הערכתנו צריכים אנחנו לחוש את הסתירה, ולבא […]

הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים. הסידור הכרונולוגי של המאורעות הנראה איננו זהה בהכרח לתהליכים המתרחשים בעומקה של המציאות, ברובד האלוקי המנהיג את העולם. פעמים שיש לחלק את הסדר הרגיל של המאורעות כדי להבינם לאשורם. פעמים שדברים שנראים לעינינו כתוצאה של מאורעות אחרים, הם בעצם מגמתם המקורית. דברים הנראים שייכים לנושא אחד – בהבנה פנימית שייכים לנושא אחר. חז"ל מבטאים זאת […]

הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה. דרשת רבות של חז"ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל. למשל: קהלת רבה פרשה י', ט': "חפר גומץ בו יפול", זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א'): "כל הבן הילוד וגו'", בו יפול, שנאמר (תהלים קל"ו): "ונער פרעה וחילו וגו'". דבר אחר, "חופר גומץ", זה המן, שנאמר (אסתר ג'): "להשמיד להרוג ולאבד", בו יפול, שנאמר […]