המאגר התורני

קטגוריה: פורים

ערים מוקפות חומה

ערים מוקפות חומה פתיחהדין ערים מוקפות חומה הוא דין מיוחד מכמה בחינות. מצד חילוק הימים, שלא מצאנו כזאת במועדים אחרים שיחלקו ישראל ויעשו את המועד בימים חלוקים, מצד קביעת ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בדוקא, ומצד הענין עצמו – לעיר שושן היו מאפיינים רבים: היא היתה עיר בירה, עיר מוקפת חומה, ומן הסתם היו לה מאפיינים נוספים. מדוע נבחרה דוקא החומה לציון המיוחד שבשושן?ננסה להעמיק בדין זה ובמקורותיו, ולעמוד על שורש הענין. בתורה אנו מוצאים את הערים המוקפות

לשיעור המלא »

על מקרא מגילה

על מקרא מגילה סיכום לא, לא טעינו. גם אין כאן “נהפוך הוא”. בסך הכל רצינו להמשיך את הנושא שעסקנו בו בשבוע שעבר, ולקשור אותו לקריאת המגילה. לנוחיות הקוראים, נפתח בסיכום השיחה לפרשת ויקרא: החומש נקרא על שם המילה הפותחת אותו, “ויקרא“, כיוון שהיא מבטאת את ההזמנה של הקב”ה למשה לבוא אל אוהל מועד, ולהיוועד אתו שם. זו לשון של חיבה, כי משמעותה חיבור, ורק לאחר הקריאה יבוא התוכן הספציפי לדיבור, לאמירה ולציווי. כך מלאכי השרת, אותם כוחות רבים בהם מנהיג

לשיעור המלא »

המן מן התורה מניין? – “המן העץ”

המן מן התורה מניין? – “המן העץ” אומרת הגמרא (מסכת חולין דף קל”ט ע”ב): משה מן התורה מנין? בשגם הוא בשר. המן מן התורה מנין? המן העץ. אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר. מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. הגמרא מחפשת רמזים למשה, המן, אסתר ומרדכי. נראה שהגמרא מחפשת כאן משהו משמעותי. אומר רש”י שם: ועוד זה שאלו ממנו – מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא מחפשים רמז לכך שעתיד לבוא משה עוד לפני

לשיעור המלא »

”לעשות אותם ימי משתה ושמחה”

“לעשות אותם ימי משתה ושמחה” פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע”ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ’ בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד’ ע”א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ”ב) “אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי”. סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו

לשיעור המלא »

פורים ובגדי הכהונה

פורים ובגדי הכהונה * בתחילת פרשת תצווה1 נמנים בגדי הכהונה. אולם ברשימה חסרים 2 בגדים: הציץ והמכנסיים, אע”פ שבפירוט הכנת הבגדים הם נכללים.* בהמשך הפרשה2 מצווה משה על תהליך הלבשת אהרון ושוב נשכחים 2 בגדים – האבנט והמכנסיים. המקרא “נזכר” מספר פסוקים לאחר מכן להלביש את אהרון באבנט, אולם מדוע מולבש האבנט על אהרון (ועל בניו) רק לאחר הלבשת בניו בכותנות ולאחר משיחתו בשמן המשחה? יתירה מזאת: בספר ויקרא3, בתיאור ההלבשה בפועל, מולבש אהרון את כל בגדיו – כולל האבנט

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים