המאגר התורני

קטגוריה: נשא

לחיות עם פרשת השבוע – “ליוצא ולבא יש שלום”

בימים של מלחמה, יש מקום להתבונן בדרך שבה מופיע הצבא בפרשה. ראיתי דבר מעניין בספר “ביאורי המקובלים בנגלה” של הרב יש”י חסידה. על הפסוק בתחילת הפרשה (במדבר ד’, כ”ג): כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מביא שם בשם מהרח”ו (בספר “עץ הדעת טוב”): “הבא לצבא”, ולא “יוצאי צבא”, שפירושו יוצאים למלחמה, ואילו “הבא לצבא” היינו בא לבית המקדש, “לעבוד עבודה”. בפרשה הקודמת, במפקד בני ישראל, נאמר (במדבר א’, ג’): מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – למה זה כל כך ארוך?

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, כידוע. גם הזוה”ק על הפרשה והמדרש על הפרשה הם הארוכים ביותר. ר’ צדוק הכהן מלובלין מסביר1, שפרשת נשא נקראת בדרך כלל אחר חג השבועות, חג מתן תורה. בחג זה יש שפע גדול של תורה שיורד לעולם. השפע הגדול מתבטא בשפע של תורה שמופיע במדרש ובדברי הזוה”ק. השנה פרשת נשא מחוברת לחג השבועות, וכל העוצמה הרוחנית של החג מתנקזת אל השבת שבאה מיד בעקבותיה. אנו יכולים לשאוב מן החג ומן השבת כוחות של תורה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – כך בונים משפחה!

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – כך בונים משפחה! אנו נמצאים לקראת סוף ימי ספירת העומר. בספירת העומר ובפרשת השבוע – פרשת נשא – אנו פוגשים ענין מיוחד – מנחה הבאה מן השְׂעוֹרִים, בשונה מרוב המנחות שבאות מן החיטים.מנחת העומר, שמקריבים ביום ט”ז בניסן, פותחת את ספירת העומר. בסיומה של ספירת העומר, בחג השבועות, מקריבים מנחת חיטים.בפרשת השבוע אנו מוצאים את מנחת הסוטה, שבעלה חושד שנטמאה עם אדם אחר (במדבר ה’, ט”ו): וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – השלום – גדול השלום – תמיד!

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – גדול השלום – תמיד! נעמוד על ענין שמשותף לשתי פרשיות בפרשת נשא – השלום. בפרשת סוטה לא מוזכרת המילה שלום, אך היא נמצאת ברקע. אמרו חכמים (במדבר רבה פרשה י”א, ז’): גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקב”ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. נאמר בפרשת סוטה (במדבר ה’, כ”א-כ”ג): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה’ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה’ אֶת יְרֵכֵךְ

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – דרך ארוכה וקצרה

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – דרך ארוכה וקצרה הפרשיות שקוראים בימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת, קשורות למהותם של הימים הללו. היכן ניתן למצוא קשר כזה בפרשת נשא? בפרשת נשא מוזכרת פרשת אשה סוטה, שמביאה מנחת שעורים, כחלק מתהליך הבירור שהיא עוברת בבית המקדש. מדוע מנחת שעורים, ולא מנחת חיטים כמו שאר המנחות?רש”י מפרש על פי חז”ל (רש”י לבמדבר ה’, ט”ו): שעורים – ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה. בזוה”ק קושרים את מנחת השעורים של

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – ופקדתם עליהם במשמרת

ופקדתם עליהם במשמרת פרשת “נשא” בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת “במדבר”). אומנם מדברי חז”ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): ” ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה’ מאות ושמונים ” זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך

לשיעור המלא »

מנחת סוטה ומנחת העומר (ממדור י’ג מידות)

ספרי נשא (ה’) – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה’): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר’ טרפון. ר”ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו’]. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר’ ישמעאל אומר מנחת

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – שייכותנו להר סיני

שייכותנו להר סיני פרשת נשא נקראת ברוב השנים לאחר חג השבועות. אומר על כך ר’ צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק נשא, ז’): איתא בספר הזכות לחידושי הרי”מ זצ”ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. האריכות הגדולה במדרש באה בדרשות על פרשת הנשיאים שבסוף פרשת נשא.

לשיעור המלא »

פרשת אישה סוטה

פרשת אשה סוטה פרשת נשא היא המשך לפרשה הקודמת. חלקה הראשון הוא הכנה למה שמופיע לאחר מכן (ז’,א’): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: זו הכנה בעיקר לקרבנות, ובזכות הקרבנות הללו זכינו לפרשה הגדולה בתורה. בחסידות כותבים על כך שזה לא מקרי. זו הפרשה אותה קוראים מיד לאחר חג השבועות – חג מתן תורה. מיד לאחר חג השבועות בא שפע גדול. גם הזוה”ק ארוך

לשיעור המלא »

ה’ שומר את גרים

ה’ שומר את גרים גזל הגר וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה’ וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה’ לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו1: פרשיה זו עוסקת באדם שגזל את חברו ונשבע על שקר, ולאחר מכן התחרט ורצה לכפר על חטאו.

לשיעור המלא »

כלל הצריך לפרט

כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים.בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1.נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין.בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה’

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים