פרשת כי תצא מיוחדת במצוות הרבות שיש בה. כל הפרשה מלאה במצוות, ללא סיפורים ודברים אחרים. נראה, שניתן ללמוד מבט כללי על המצוות מן הפרשה. שמה של הפרשה מלמד הרבה בענין המצוות. “כי תצא” – היציאה מסדר החיים. יש סדר חיים רגיל ונורמלי. אדם קם בבוקר, מתפלל, הולך לעבודה, חוזר הביתה למשפחתו, “אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ” (תהלים קכ”ח, ג’). אך הפרשה מתארת משהו אחר לחלוטין (דברים כ”א, י’): “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ”. מי
פרשת “כי תצא” עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב,
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בתקופת בחירות – בוחרים בטוב! איפה בפרשת השבוע יש רמז לבחירות? נאמר (דברים כ”ד, ח’-ט’): הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. הפסוק הזה הוא המקור לדין לשון הרע. לצערנו זהו דבר שעלולים להיכשל בו בתקופת הבחירות. הרמב”ן מונה זאת כמצות עשה: ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש… והיא אזהרה מלדבר לשון הרע,
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בן סורר ומורה לימינו בפרשת כי תצא יש פרשיה שבדור שלנו קשה מאוד לקרוא אותה ולהבין אותה כראוי – פרשת בן סורר ומורה (דברים כ”א, י”ח-כ”ג): כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא. וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בוחרים במשפחה! פרשת שופטים עסקה במנהיגות השייכים לכלל ישראל.פרשת כי תצא, עוסקת הרבה בענין המשפחה. בתחילת הפרשה – אשת יפת תואר, אשה אהובה ושנואה, בן סורר ומורה, ולאחר מכן דיני אונס, מוציא שם רע, והאסורים לבוא בקהל. בפרשה אנו מתכנסים מן הכלל אל המשפחה, כדי ללמוד כיצד בונים את המשפחה בצורה חיובית, ונזהרים מן הדברים השליליים. בתוך האסורים לבוא בקהל מופיעים בני עמון ומואב (דברים כ”ג, ד’-ז’): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – מהי השליחות שלנו? פרשת “כי תצא“, עוסקת בפנים שונות של היציאה החוצה – ב”יחסי החוץ” של עם ישראל. הפרשה מתחילה במילים (דברים כ”א, י’): “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ”, ומסיימת בפרשת עמלק (דברים כ”ה, י”ז): “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם“. ובאמצע יש (דברים כ”ג, י’): “כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע”.“לחיות עם פרשת השבוע” הוא לברר את יחסיו של עם ישראל עם מי שמבחוץ לו,
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שעת טירוף ושעת גאולה בכל שנה אני לומד מחדש את פרשת כי תצא, ובכל שנה הראש שלי מתמקד בסופו של דבר באותו ענין – ביטוי מיוחד המופיע בפרשה שלוש פעמים, ולא מופיע עוד בכל התורה: “בדרך בצאתכם ממצרים”.דברים כ”ג, ד’-ז’: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה’ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’ עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שלום – הדרך הנכונה המילה הראשונה בפרשה – “כי” – מהווה לכאורה מילת קישור פשוטה. אולם חז”ל במדרש מלמדים שגם למילה זו יש משמעות.על הפסוק (ויקרא ז’, י”א): “וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה’”, דורשים חכמים דרשות רבות בשבח השלום, שהוא עניינו של קרבן השלמים. נעמוד על אחת הדרשות הקשורה למילה הפותחת את הפרשה (ויקרא רבה פרשה ט’, ט’): חזקיה אמר: גדול שלום, שכל המצות כתיב בהו (שמות כ”ג): “כי תראה”,