המאגר התורני

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – תתחדש! בפרשת השבוע מופיעה פרשת המועדות, הפותחת ביום השבת ובחג הפסח. לאחר מצוות הפסח מופיעה הפרשיה הבאה (ויקרא כ”ג, ט’-כ”ב): וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה’ לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַה’. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים

תורה מן השמים ודת השלום חז”ל בפתיחה לפרשתנו, דרשו את סמיכות הפרשות של קדושים ואמר באופן מפליא (ויקרא רבה, כו,ז): אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו. והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו: מלך ראשון שיעמד על בניך ידקר בחרב, אמר לו הקדוש

פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע”פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס”ג מסביר שכל תרי”ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ביטוי זה נאמר בהשראת מקורות הקשורים לפרשת השבוע. כך נאמר (ויקרא כ”ב, כ”ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה’. דרשו חכמים (בבא קמא ס”ה ע”ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל. האדם מתקדם במדרגות – בתחילה הוא קרוי תינוק, אחר כך הופך לאיש. כאשר התורה אומרת “איש”, זה ממעט קטן. השור – מן היום שבו