המאגר התורני

קטגוריה: אמור

לחיות עם פרשת השבוע – איזו מתנה אתה מבקש?

בפרשת השבוע אנו קוראים את פרשת המועדות. לאחר מצוות הפסח, מופיע ענין מנחת העומר הבאה מן השעורים, ובעקבותיה ספירת העומר. ביום החמישים מקריבים מנחת חיטים, וזהו יום מקרא קודש. לאחר מכן מופיע פסוק שלא קשור, לכאורה, לפרשת המועדות (ויקרא כ”ג, כ”ב): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. מיד אחר כך מופיע עניינו של ראש השנה (ויקרא כ”ג, כ”ג-כ”ה): וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – “דור דור וגזלניו”

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – “דור דור וגזלניו” חז”ל במדרש קושרים את סוף פרשת קדושים לתחילת פרשת אמור בדרשה מעניינת, שננסה לעמוד על משמעותה. בסיום פרשת קדושים נאמר (ויקרא כ’, כ”ה-כ”ז): וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – תתחדש!

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – תתחדש! בפרשת השבוע מופיעה פרשת המועדות, הפותחת ביום השבת ובחג הפסח. לאחר מצוות הפסח מופיעה הפרשיה הבאה (ויקרא כ”ג, ט’-כ”ב): וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה’ לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַה’. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – גדול קידוש ה’ מחילול ה’

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת אמור בפרשת השבוע מופיעה אחת המצוות המרכזיות, הנוגעת לפרט ולכלל – מצות קידוש ה’ וחילול ה’. כך נאמר (ויקרא כ”ב, ל”א-ל”ג): וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה’. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה’ מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה’. הרבה יש לדייק בפסוקים אלו, ונעמוד על ענין אחד. “ולא תחללו את שם קדשי” – מה מיוחד במצוה זו שבה מוזכר שם ה’ יותר מאשר במצוות

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – תורה מן השמים ודת השלום

תורה מן השמים ודת השלום חז”ל בפתיחה לפרשתנו, דרשו את סמיכות הפרשות של קדושים ואמר באופן מפליא (ויקרא רבה, כו,ז): אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו. והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו: מלך ראשון שיעמד על בניך ידקר בחרב, אמר לו הקדוש

לשיעור המלא »

פרשת המועדות

פרשת המועדות במרכז הפרשה התורה מביאה את פרשת המועדות. היא פותחת בשבת ועוברת על המועדים ע”פ סדר השנה – מפסח בחודש הראשון והלאה. השבת באה כעין כותרת למועדים. והרי השבת היא קביעא וקיימא ולא תלויה בנו, לעומת שאר המועדים התלויים בסנהדרין. בכל אופן, השבת היא התשתית הרוחנית של המועדים בכלל. הרס”ג מסביר שכל תרי”ג מצוות כלולות בעשרת הדיברות, וממילא כל המועדים כלולים במצות השבת המופיעה בעשרת הדיברות. חידושה של השבת הוא קדושת הזמנים – לא כל הזמנים שווים. יש קדושה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה ביטוי זה נאמר בהשראת מקורות הקשורים לפרשת השבוע. כך נאמר (ויקרא כ”ב, כ”ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה’. דרשו חכמים (בבא קמא ס”ה ע”ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל. האדם מתקדם במדרגות – בתחילה הוא קרוי תינוק, אחר כך הופך לאיש. כאשר התורה אומרת “איש”, זה ממעט קטן. השור – מן היום שבו

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים