המאגר התורני

קטגוריה: ויקרא

לחיות עם פרשת השבוע – על הגר”ח קנייבסקי זצ”ל

אמרו חכמים, שאסור להתעצל בהספדו של חכם, ולכן ננסה לעמוד על כמה נקודות מאישיותו המיוחדת. את הגר”ח זצ”ל לא זכיתי לפגוש באופן אישי. את אביו זצ”ל, הסטייפלער, בעל “קהילות יעקב”, פגשתי כשבאתי לקנות ממנו את ספרו. אולם הכרתי את הגר”ח דרך ספרו “שיח השדה”, שנראה שהוא מרכזי בכתביו. זהו ליקוט של חמשה קונטרסים, שאוגדו יחד כדי שלא יאבדו. גדלותו בתורה התפרסמה הרבה לאחרונה. בכל שנה היה מסיים את כל התורה כולה, מהתנ”ך ועד סוף תקופת האמוראים – משנה, תוספתא, מדרשי

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – תסתדר בעצמך!

בחלק של היום (רביעי) בפרשה, מופיעה פרשת קרבן שלמים. התורה מתחילה בבן הבקר (ויקרא ג’, א’-ה’): וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה’. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה’ אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – האור של חומש ויקרא

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז”ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג’, ה’): אמר ר’ סימון: ה’ פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. “ויאמר אלהים יהי אור”, כנגד ספר ‘בראשית’, שבו נתעסק הקב”ה וברא את עולמו. “ויהי אור”, כנגד ספר ‘ואלה שמות’, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. “וירא אלהים את האור כי טוב”, כנגד ספר ‘ויקרא’, שהוא מלא הלכות רבות. “ויבדל אלהים בין האור ובין החשך”, כנגד

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – ערכה של הקריאה

ספר “ויקרא” שאנו פותחים בקריאתו השבת, נקרא על שם המילה הראשונה. ננסה לעמוד על משמעותה, על פי מה שכתבו בענין זה. הפסוק הפותח את הספר הוא פסוק מיוחד: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מה עניינה של הקריאה?בפעמיים נוספות מצאנו קריאה של ה’ אל משה. במעמד הסנה (שמות ג’, ד’): וַיַּרְא ה’ כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ובמעמד הר סיני (שמות י”ט, כ’): וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי אֶל

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – תשובה ותיקון

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – אשרי החוטא ושב בתשובה אנו פותחים השבת את ספר ויקרא. בהרבה פנים אפשר להתבונן על הספר ועל הפרשה הראשונה. נעמוד על נקודה אחת שקושרת כמה דברים שנאמרו בחז”ל.פרשת השבוע עוסקת ביכולת של האדם לצאת ממשברים. עצם קיומו של המשכן, על פי חלק מן הדעות, הוא תיקון לחטא העגל. הקרבנות שמוקרבים במשכן באים בחלקם הגדול כדי לתקן נפילות וחטאים של האדם. נעמוד על כמה עניינים הקשורים לכך. א.בפרשת השבוע מופיעה מצוה חשובה ומרכזית בתורה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – הרהורים בעקבות הבחירות

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – הרהורים בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 הן חויה מיוחדת במינה.זו חויה דומה למה שהיה בבחירות בשנת תשנ”ו, אז התמודדו בבחירות לראשות הממשלה שמעון פרס ובנימין נתניהו. מלבד הסקרים שהראו, כמובן, על נצחון לפרס, היה לחץ על הבוחר הישראלי גם מבחוץ. נשיא ארצות הברית דאז, קלינטון, אמר ערב הבחירות שיהיה הרבה יותר קל לממשל בארצות הברית לעבוד עם פרס. היתה זו התערבות בוטה בבחירות בישראל, והיה נראה שהנצחון כבר הוכרע לטובת פרס.ביום הבחירות

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – האדם שמאחורי הקרבן

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא השבוע אנחנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, שחלקו הגדול עוסק בענין הקרבנות (ויקרא א’, א’-ב’): וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. לאחר הפתיחה, המילה הפותחת את העיסוק של התורה בקרבנות היא: “אדם”. הפרשיה העוסקת בקרבנות מן הבהמה פותחת במילה “אדם”, וחז”ל בדרשותיהם עמדו על כמה משמעויות שיש במילה זו. ננסה לעמוד

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – “כי יקריב מכם קורבן” – בעקבות הפיגוע בצרפת

“כי יקריב מכם קורבן” – בעקבות הפיגוע בצרפת בעקבות הפיגוע הנורא בבית הספר היהודי בצרפת, ננסה לעיין בפרשתנו וללמוד ממנה הדרכה עבורנו לעת הזו.כאשר אנו חווים פגיעות בנפש בעם ישראל, בפיגועים ומלחמות, מתעוררת אצלנו תחושת כאב משותף והזדהות עמוקה עם כלל ישראל. על ערכו של הכלל, ניתן ללמוד מהפתיחה לפרשתנו.פתיחת הפרשה (ויקרא,א,ב) , היא בקורבן עולה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: חז”ל בספרא (ברייתא

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – כופין אותו עד שיאמר רוצה אני

כופין אותו עד שיאמר רוצה אני אנו פותחים בקריאת ספר ויקרא, ספר הקרבנות, שבועיים לפני חג הפסח, בעיצומה של השאלה והדרישה בהלכות הפסח. מפסוקי הפרשה עולה נקודה חשובה, שיש בה להאיר את עניינו של חג הפסח – חג החרות (ויקרא א’, א’-ג’): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ

לשיעור המלא »

אש תמיד

מצוה כ”ט – אש תמיד מצוה כ”ט היא שצונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה “אש תמיד תוקד על המזבח”. וזה לא יתכן אלא במה שצוה בהתמדת שום האש על העצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בשני של יומא ובמסכת תמיד. ובבאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו דיני מצוה זו ביומא ותמיד, רוצה לומר מצות מערכת האש אשר יעשו בכל יום במזבח.פירוש המצוהמצוה כ”ט היא שצונו –

לשיעור המלא »

אל”ף זעירא

אל”ף זעירא חומש “ויקרא” – על שום מה? שמו של החומש שנחל זה עתה בקריאתו, נגזר מן המילה המופיעה בראשו: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה’ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ותמוה, במה זכתה מילה זו לקבוע את שם החומש כולו? הרי בסך הכל מדובר במילה שמשמשת כאמצעי, בתוך פסוק שמשמש אף הוא כאמצעי לתוכן שידובר בו בפסוק הבא, שהוא אכן קולע לנושא של החומש – הקרבת הקורבנות: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים