קטגוריה: גזירה שוה

בדף ב' (ע"ב) מביאה הגמ' ברייתא: קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא. ובדף ג' מביאה הגמ' מקור דין זה אחר שביארה הגמ' לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא: מאי טעמא דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה. היינו שלומדים בגזירה שוה חטא חטא מתרומה שבתרומה נאמר "ושמרו משמרתי ולא ישאו עליו חטא" (ויקרא כ"ב, ט'). וממשיכה הגמ': ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים. הכוונה לפסוק (במדבר י"ח, […]

תמורה ה' (ע"ב) שאני התם דיליף עברה עברה מבכור. וי"ח (ע"ב): עברה עברה מבכור קא גמר לה. עי' בבא קמא ע"ח (ע"א) ובמה שכתבנו שם.

תמורה י"ב (ע"ב): …דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר מאי טעמא דר"ש דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר. גזירה שוה זו מקורה בספרי פרשת חוקת. נראה שהגזירה […]

ערכין ל' (ע"א): תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון ת"ל [לאיש] אשר מכר לו מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני ת"ל לאיש [לאיש] אשר בתוכו דברי רבי רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העודף העודף שבידו מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב […]

ערכין ל"א (ע"ב): אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא: וא"ר אבא בר ממל נולדו לו […]

מנחות כ"א (ע"ב): ת"ל ברית מלח עולם הוא ולהלן הוא אומר מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור. הרמב"ם הביא מצות מליחת הקרבנות שהיא מצוה בפני עצמה מן העובדה שעל כל קרבנך תקריב מלח ומכאן שאינה חלק מכל קרבן וקרבן ולכן אינה מחלקי המצוה אלא היא מצוה בפני עצמה. אם אכן המליחה היתה חלק מחלקי הקרבן, נראה שהיתה באה מביתו של מביא הקרבן כמו שאת הקרבן מביא הוא מביתו. כיון שהוא מצוה בפני עצמה […]

ערכין כ"ט (ע"א): ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו. כשם שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג כך גם דין גר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג. עבד עברי נוהג רק כשהיובל נוהג. אין עבדות אלא בזמן חירות. רק כשיש יובל שהוא עלמא דחירו, אז יכולה להתקיים העבדות, שכן אז העבדות אינה שעבוד גמור […]

מנחות כ"ג (ע"ב): דא"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין הקומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ תא שמע הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים ולא קא מבטיל ליה טיבלא לקומץ מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטיל אלא פשיטא ר' יהודה בשלמא למ"ד בתר מבטל אזלינן מבטל […]

ערכין כ"ח (ע"א): משנה מחרים אדם מצאנו ומבקרו ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים ומשדה אחוזתו ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. נראה שמח' ר"א ור"א בן עזריה בענין חרם שלר"א, לה' הארץ ומלואה והוא נותן לה' את שלו וכביכול משאיר משהו מנכסיו להודיע שגם מה שאצלו זה של הקב"ה. ולר"א בן עזריה נשאר אצלו כדי שלא ייצטרך לאחרים […]

ערכין כ"ח (ע"ב): שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו וגמר לכהן לכהן מגזל הגר. יש סברא לומר שאין אדם מחרים כל נכסיו, כיון שהמחרים נכסיו הרי הוא אומר שהכל של הקב"ה, והקב"ה חפץ לומר לנו שגם מה שיש לנו נכסים והם ברשותינו, הרי גם הם של הקב"ה ולה' הארץ ומלואה, ומתוך כך הם ברשותינו. וזו אולי דעת ת"ק, שצריך להשאיר כל דהו ולא מצד שישתמש אלא מצד ההודאה שגם מה דאצלו ובשימושו, הוא של הקב"ה. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות מ"ח ע"א: ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין אמר ר' ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עולם הבא לא כל שכן. רבי חייא בר נחמני תלמידו של רבי ישמעאל אומר משום רבי ישמעאל אינו צריך הרי הוא אומר (דברים ח) על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר (שמות כד) ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה וגו' יש בגמ' ק"ו […]

ערכין כ"ה (ע"ב): משנה הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין… גמרא מאי טעמא דרבי יהודה גמר קודש קודש ממקדיש בית מה להלן בדמים אף כאן בדמים ור"ש גמר קודש קודש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית מקדשי בדק הבית ואין דנין קדשי בדק הבית מקדשי מזבח ורבי שמעון נמי נילף ממקדיש בית דנין דבר שמתנה לכהנים […]

ערכין ל"ג (ע"ב): והתניא ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן. הגזירה השוה היא מהפסוק בדברים (ג', ה') המתייחס ל"ממלכת עוג בבשן" וכך נאמר: כל אלה ערים בצרת חומה גבהה […]

ערכין י"ח (ע"ב): ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חודש ויום אחד: תניא ר"א אומר נאמר כאן למעלה ונאמר להלן חודש ומעלה מה להלן מבן חודש ויום אחד אף כאן (מבן) חודש ויום אחד ואימא כי התם מה התם חד יומא אף כאן חד יומא אם כן ג"ש מאי אהני. נאמר בפסוקי ערכין (ויקרא כ"ז, ז'): ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים. ונאמר במנין הלויים (במדבר ג', ט"ו): פקד את […]

במשנה: יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה הרי אנו למדים בכולן משנת ששים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל ת"ל שנה שנה לגזירה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר ר"א אומר עד שיהו יתירות […]

לעיל בדף י"ד במשנה אמרו: רבי אליעזר אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש. ובגמ' י"ד (ע"ב): רבי אליעזר אומר נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב. ופרש"י: נאמר כאן – בשדה מקנה ולהלן בשדה אחוזה. דבר קצוב – חמשים כסף. נראה ש"דבר קצוב" היינו דבר גזור וחתוך, שזו היא לשון קצבה, שהדבר חתוך והיינו גזור. על […]

ערכין י"א (ע"א): א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא ופרש"י: כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב. דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים: רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב". בפרשת ביכורים נאמר בפירוש […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

בכורות נ"ד (ע"ב): וכי תימא אי כתיב כל מעשר בהמה הוי אמינא אפילו חיה תחת תחת מקדשים גמר. ופרש"י: וכי תימא אי כתב בהמה ה"א חיה בכלל בהמה – וליחייב חיה במעשר… גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כז) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז וכו'. ולהלן דף נ"ז (ע"א) במשנה: הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום. ובגמרא (נ"ז ע"א): מנא הני מילי […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]