תרומה ראשון – איך נחלצים מהפקק?
בראשון של פרשת תרומה קוראים אודות המקדש: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק ח וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: החלק היומי והקריאה בפרשת תרומה צריכים לעורר בנו כיסופים למקדש. ספר הכוזרי מאמר ה אות כז כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה. עלינו לכסוף למקדש, זה הכשר מצווה למצוות המקדש. להבין כמה אנו חסרים מחיינו – בקיום המצוות, בקשר לקב"ה כשאין מקדש. ובחלק היומי של הפרשה: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק כב […]
משפטים רביעי – אחרי רבים להטות – בירור אמיתי
שמות (פרשת משפטים) פרק כג פסוק ב לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת: דין רוב נובע מהבנה עמוקה של התורה שהעולם מורכב ומעורבב מטוב ורע, לכן הולכים על פי רוב ולא על פי כל. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. אם בית הדין כולם דנו להרוג אדם הוא פטור – לא הגיוני שאין נקודת אור, משהו לא נכון בתהליך שזוהי מסקנתו. אך אל מול טוב […]
משפטים שני – המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים
אנו קוראים היום בחלק היומי: שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם: וחז"ל הסבירו שנקם ינקם – בסייף. וכך מביא רש"י את הדברים: רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ נקם ינקם – מיתת סייף, וכן הוא אומר (ויקרא כו כה) חרב נוקמת נקם ברית: דיברנו אתמול על כך שלסנהדרין תפקיד קשה ביותר – לחרוץ דינים ואיתם גורלות של אנשים. תפקיד זה מחייב ביותר: ילקוט שמעוני שמואל א […]
משפטים – ראשון – מהות בתי הדין – לעשות דין ברשעים!
שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם: ודרשו חז"ל (ומובא ברש"י): רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א (א) ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח]: רש"י מסביר את הקשר והיחס בין המזבח לבין הסנהדרין, המזבח מאבני גזית והסנהדרין בלשכת הסנהדרין. שני הדברים הללו מגדירים את מידת הדין, […]
יתרו – רביעי – כאיש אחד בלב אחד
החלק היומי פותח בהגעת בני ישראל למדבר סיני: שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק א בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי: רש"י שמות (פרשת יתרו) פרק יט פסוק א (א) ביום הזה – בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו: הדיוק של "היום הזה" זהו המקור ללמוד בכל יום את החלק היומי של התורה המתגלה אלינו, שהרי המפגש של המציאות המשתנה עם […]
יתרו – שלישי – מי שלא עם הציבור בצערו לא יראה בשמחתו
אנו מתקרבים למעמד הר סיני ובפסוק האחרון של הקריאה היום אנו קוראים על כך שמשה משלח את יתרו לארצו: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כז וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־אַרְצֽוֹ: אחת מהדרשות של חז"ל מדגישה את הנקודה המיוחדת של הפסוק דווקא לפני מעמד הר סיני: מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו סימן יא [יא] בחדש השלישי. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת יתרו, משהוא למד למשה ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) ואחר כך וישלח משה וגו' (שם […]
יתרו – שני – להיות שותף למעשה בראשית
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על משה רבינו ששופט את ישראל מבוקר ועד ערב: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יג וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב: ועל כך דרשו חז"ל: מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (אפשטין-מלמד) שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק יג מן הבקר עד הערב וכי מבקר ועד ערב היה משה יושב ודן את ישר' והלא אין הדיינין יושבין אלא עד זמן סעודה אלא כל הדן דין אמת לאמתו מעלה עליו […]
יתרו – ראשון – מתי בפעם האחרונה אמרת "טעיתי"?
אנו פותחים היום בלימוד פרשת יתרו בה מודגש מאד עניין השמיעה: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק א וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם: שמות (פרשת יתרו) פרק יח פסוק כד וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר: יתרו היה פתוח לשמיעה אמיתית וטהורה, למרות שהיה כהן מדין, כאשר הוא שמע והבין אחרת לא היסס יתרו לשנות את אמונתו. וכמו שיתרו שומע באמת כך גם משה מוכן לשמוע […]
בשלח – חמישי – ט"ו בשבט – המתקת המרירות
אנו זוכים היום לחיות עם פרשת היום באורו המיוחד של ט"ו בשבט, כפי שפותח החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם: לא בדיוק ברור מה העניין של אילם? מה בדיוק קרה שם? רש"י שמות (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כז (כז) שתים עשרה עינות מים – כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם: ושבעים תמרים – כנגד שבעים זקנים: ויש להסביר את העניין, אחרי שלמדו העם במרה כיצד להמתיק […]
בשלח – רביעי – השלום קשה ממלחמה
בחלק היומי של הפרשה נמצאת שירת הים. ובעזרת ה' גם אנו נזכה עוד לשיר שירה על גאולתנו ועל פדות נפשנו. אך לאחר השירה מופיעים שני אירועים: משה צריך להסיע את העם, העם מתלוננים על חוסר במים ומגיעים למרתה. למה לא לסיים בחלק העליון? למה לא להישאר רק בהצלחות? נראה שהתורה מלמדת אותנו שעיקר הניסיון מתחיל אחרי הקושי הראשוני אלא בהתמודדות שלאחריו, בחיים אחר יציאת מצרים, אחר המלחמה. וכך מצינו גם במדרש: במדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יא סימן ז […]
בשלח – שלישי – תשובה מעצמנו או תשובה בכפייה?
מול האירועים הקשים של מותם של 21 לוחמים, יש להתחיל לדבר ולעיין בפסוקי החלק היומי של אתמול: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק י וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְקֹוָֽק: שמות רבה (וילנא) (פרשת בשלח) פרשה כא סימן ה ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו, א"ר ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר […]
בשלח – שני – גם בימינו: ה' ילחם לכם!
נתמקד היום בפסוק האחרון של החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק יג – יד וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם: יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: חז"ל דורשים שהיו כמה וכמה תגובות בעם ישראל ללחץ מן המצרים ומהחשש שיפגעו בהם: מכילתא דרשב"י פרשת בשלח פרק יד פסוק יג בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת […]
בשלח – ראשון – האם גם לערב רב יש מקום?
בפתיחה לפרשה מעיר אור החיים הקדוש על לשון הפסוק "ויהי בשלח" לשון ויהי מבטא צער, אך הנה כעת יש שמחה עצומה על יציאת מצרים ומדוע התורה משתמשת בלשון כזו? אור החיים שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יז (יז) ויהי בשלח וגו'. צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן… עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"ב מ"ה ב) כי כל מקום שיכנה ישראל בשם עם ירמוז על ערב רב, ולזה תמצא בענין זה לפעמים מזכיר שמם העם […]
בא – חמישי – איך לרצות באמת את מה שאנו מחויבים בו?
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על ציווי הפסח, אחרי הציווי מופיע שבני ישראל אכן קיימו את הדברים: שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: ורש"י העיר שתי הערות על הפסוק: רש"י שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח (כח) וילכו ויעשו בני ישראל – וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם כאלו עשו: וילכו ויעשו – אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן […]
בא – שני – החשך יכסה רשעים ולבני ישראל אור במושבותם
בחלק היומי של הפרשה מדובר על מכת החושך: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כג לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם: שמות רבה (וילנא) (פרשת בא) פרשה יד סימן ג היה הקדוש ברוך הוא שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל כשם שעשה להם במצרים וע"ז נאמר (תהלים כז) ה' אורי וישעי וגו', וכן לעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא חשך שנאמר (ישעיה ס) כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. חז"ל מבינים שהאור […]
בא – ראשון – ביעור הרע מן העולם
אנו פותחים היום בקריאת פרשת בא: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ: אם נסקור את סדר הפרשיות מתחילת החומש עולה כך: שמות – המעבר מיחידים לעם וארא – שליחותו של משה רבינו להוציא את בני ישראל ממצרים בא – הפרשה עוסקת בהכנעת פרעה ולפי זה יש לשאול מה עניין כל כך גדול יש בעיסוק ובהתמודדות עם פרעה? ההתמודדות עם פרעה מלמדת שאין להתייחס רק […]