קטגוריה: אקטואליה

בחלק היומי של הפרשה חוזר שוב ושוב שורש נ.ד.ב נדיבותם של עם ישראל מודגשת שוב ושוב, כמו כן ישנה חזרה על הביטוי על נשאו לבו. אור החיים הקדוש וכן החתם סופר דנים על הכפילות בין נשאו לבו לנדבה רוחו: אור החיים שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק כא (כא) ויבאו כל איש אשר נשאו וגו'. פירוש אומרו נשאו לבו ונדבה וגו', דע כי יש שתי הדרגות במתנדבים, הא' הוא המתנדב ברצון נפשו כפי יכולתו וערך ממונו, ולזה יקרא נדבה רוחו […]

שמות (פרשת ויקהל) פרק לה פסוק א – ג וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם: שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיקֹוָ֑ק כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת: חכמים מגדירים שהנקראים קהל הם רק הנמצאים בארץ ישראל. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף ג עמוד א אמר רב אסי: ובהוראה הלך אחר רוב יושבי ארץ ישראל, שנאמר: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל […]

שמות (פרשת כי תשא) פרק לד פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ: ודרשו חכמים בזוהר הקדוש: זוה"ק ח"ג רע"ו ע"א, (בתרגום) והתורה שניתנה נשברו הלוחות שלה, שהם משולים לבתולים, והקב"ה חזר ונתן להם לישראל לשמרה, התורה שבעל פה נקראת הלכה למשה מסיני, והחתן שלה שבר את הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, שיאמר שהתורה הזו איננה כמו הראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו, שהוא […]

בחלק היומי של הפרשה אנחנו קוראים על בקשתו של משה: שמות (פרשת כי תשא) פרק לג פסוק יח – כג וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ: וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְקֹוָ֖ק לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם: וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי: וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־הַצּֽוּר: וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־עָבְרִֽי: וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ: חז"ל מסבירים את תשובת הקב"ה למשה: תלמוד בבלי […]

בחלק היומי אנו קוראים על חטא העגל, הרב קוק כתב על חטא העגל את הדברים הללו: אורות המלחמה פרק ד לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא […]

אנחנו פותחים היום בקריאה של פרשת "כי תשא" ובחלק היומי יש המון מצוות והמון עניינים ונתמקד בנקודה אחת שקשורה לנושא המלחמה: שמות (פרשת כי תשא) פרק ל פסוק כב – לג וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֘ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם: וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין: וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה: וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת: וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת […]

ישנם איברים רבים שמוזכרים בחלק היומי של הפרשה. המפרשים דנו אודות החזה והשוק: שמות (פרשת תצוה) פרק כט פסוק כו – כז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה: וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו: המפרשים שואלים מדוע דווקא לחזה שייך לומר תנופה ואילו לשוק לומר תרומה? נראה להסביר על פי המאורעות בימינו: תלמוד בבלי מסכת מכות דף י עמוד א א"ר […]

פרשתנו עוסקת בבגדי הכהונה וכניסת הכהנים לבית המקדש. הרמב"ם כותב שיש מצווה להלביש את הכהנים: מניין המצוות הקצר לרמב"ם מצווה לג להלביש הכהנים לעבודה בגדי כהונה שנאמר "ועשית בגדי קדש". אך אע"פ שהדבר נראה תמוה שאנחנו מצווים להלביש את הכהנים, הרי שזה מפורש להדיא בתורה: שמות (פרשת תצוה) פרק כט ה וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־ הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד: ח וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת: וכן הדבר מפורש במשנה ובפירוש הרמב"ם למשנה: פירוש המשנה […]

בחלק של היום אנו קוראים על הציץ: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיקֹוָֽק: ומתרגם התרגום: תרגום אונקלוס שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לו (לו) ותעביד ציצא דדהב דכי ותגלוף עלוהי כתב מפרש קדש ליי: הציץ, המציאות העליונה הזו, נמצאת תמיד על מצחו של הכהן: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק לח וְהָיָה֘ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן […]

בחלק היומי של היום אנו קוראים על החושן ועל האורים והתומים, והחלק היומי מסתיים בפסוק: שמות (פרשת תצוה) פרק כח פסוק ל וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֑ק וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק תָּמִֽיד: ויש לשאול מדוע החושן נמצא על לבו של אהרן בדווקא? אורות ארץ ישראל פרק ז "משפט בני ישראל", מהות החפץ הנשמתי הספוג בנשמת משיח רוח אפנו אשר יקראו לו ד' צדקנו, אשר יגלה אור משפט ד' בארץ בגבורה עליונה, […]

אנו פותחים היום בקריאת פרשת תצווה. הפרשה פותחת בציווי המנורה – הבאת שמן המאור: שמות (פרשת תצוה) פרק כז פסוק כ וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: גם בסוף הפרשה חוזרת המנורה: שמות (פרשת תצוה) פרק ל פסוק ז – ח וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה: וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְדֹרֹתֵיכֶֽם: וגם במשלי מצינו שחיבר שלמה המלך בין הנרות לבין הקטורת: […]

החלק היומי בפרשה מדבר על ציווי הפרכת ונתמקד בפסוק מיוחד שמשנה מהכיוון עליו דיברנו השבוע של אחדות המשכן: שמות (פרשת תרומה) פרק כו פסוק לג וְנָתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹכֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים: וכן מעיר הרש"ר שכל שורש שיש בו פ.ר. כל אות שתבוא אחריו אמנם תשפיע, אך זה יהיה שורש שקשור להפרדה והפרדה, לקחת דבר אחד ולחלקו לחלקים קטנים. הנצי"ב מדייק בפסוק: העמק דבר שמות (פרשת תרומה) פרק […]

בכמה וכמה פנים רואים את איחוד המשכן ובחלק היומי רואים שמתחילים מכלי המשכן וכעת מגיעים לגוף המשכן עצמו והיום ראינו את הקרשים והבריחים. והבריח התיכון מבריח ומחבר מן הקצה אל הקצה. יש ערך מיוחד להיות המשכן מחובר לחלוטין. כך דרשו חז"ל בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צד סימן ד אמר ר' לוי והבריח התיכון שנים ושלשים אמה היו בו, מהיכן מצאו אותו לשעה, אלא מלמד שהיו מוצנעין עמהם מימות יעקב אבינו יעקב אבינו הייתה בו את נקודת החיבור […]

בחלק היומי אנו קוראים על שני נושאים מרכזיים: המנורה ויריעות המשכן. ישנם שני דברים שמחברים את הנושאים השונים – הצורך באיחוד המנורה שתהיה מקשה אחת וכן הצורך לחבר את היריעות כדי שיהיה המשכן אחד. וכן לגבי החזרתיות – התורה חוזרת בפרשיית המנורה על הכפתורים שוב ושוב. וכן בפרשיית המשכן חוזרת התורה שוב ושוב על הצורך לאחד את המשכן, דרשו על כך חכמים בזוהר הקדוש: זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קסב עמוד ב והיה המשכן אחד, לאתחזאה דכל שייפין […]

בראשון של פרשת תרומה קוראים אודות המקדש: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק ח וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: החלק היומי והקריאה בפרשת תרומה צריכים לעורר בנו כיסופים למקדש. ספר הכוזרי מאמר ה אות כז כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה. עלינו לכסוף למקדש, זה הכשר מצווה למצוות המקדש. להבין כמה אנו חסרים מחיינו – בקיום המצוות, בקשר לקב"ה כשאין מקדש. ובחלק היומי של הפרשה: שמות (פרשת תרומה) פרק כה פסוק כב […]

שמות (פרשת משפטים) פרק כג פסוק ב לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת: דין רוב נובע מהבנה עמוקה של התורה שהעולם מורכב ומעורבב מטוב ורע, לכן הולכים על פי רוב ולא על פי כל. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רב כהנא: סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו. אם בית הדין כולם דנו להרוג אדם הוא פטור – לא הגיוני שאין נקודת אור, משהו לא נכון בתהליך שזוהי מסקנתו. אך אל מול טוב […]

אנו קוראים היום בחלק היומי: שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם: וחז"ל הסבירו שנקם ינקם – בסייף. וכך מביא רש"י את הדברים: רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק כ נקם ינקם – מיתת סייף, וכן הוא אומר (ויקרא כו כה) חרב נוקמת נקם ברית: דיברנו אתמול על כך שלסנהדרין תפקיד קשה ביותר – לחרוץ דינים ואיתם גורלות של אנשים. תפקיד זה מחייב ביותר: ילקוט שמעוני שמואל א […]

שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם: ודרשו חז"ל (ומובא ברש"י): רש"י שמות (פרשת משפטים) פרק כא פסוק א (א) ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש [המזבח]: רש"י מסביר את הקשר והיחס בין המזבח לבין הסנהדרין, המזבח מאבני גזית והסנהדרין בלשכת הסנהדרין. שני הדברים הללו מגדירים את מידת הדין, […]