מעמד הר סיני הצליח!
מעמד הר סיני הצליח! התקופה שאחרי חג השבועות מושפעת מהשפע של יום מתן תורתנו.כך אומר ר' צדוק, בדבריו על פרשת נשא1: איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. בעקבות מתן תורה יש שפע של מחשבות שהם תוצאה של העוצמה הגדולה […]
להיות שליח!
להיות שליח! מובא בגמרא1: אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים ע"ו), "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא: בתחילה – יראה, ולבסוף – שקטה. ולמה יראה – כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א'), "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? – מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימין, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. מה שעורר את […]
לצאת מהפקקים
לצאת מהפקקים הפעם ברצוננו לעסוק בסיפורי חסידים. נביא שני סיפורים, שיש ביניהם סתירה מסויימת, ונעמוד על המסר העולה מהם.הסיפור הראשון1: רבי חיים אלעזר ממונקאטש כינס פעם את תלמידיו וסיפר להם כך:רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זכותו תגן עלינו, הסניגור הגדול של עם ישראל, כששכב על ערש הדוי, לפני שעצם את עיניו, אמר למקורביו שהקיפו את מיטתו:– האינכם תמהים על כך, כל אותם הצדיקים שבחייהם הרעישו שמים וארץ לביטול גזירות רעות על ישראל, מדוע הם שותקים אחרי שנתבקשו לישיבה של מעלה? מדוע […]
כף זכות – עד כמה?
כף זכות – עד כמה? הגמרא מביאה במסכת שבת כמה סיפורים מופלאים על אנשים שדנו אחרים לכף זכות. יש השואלים – עד כמה? האומנם עלינו לאטום את עינינו ואת שכלנו אל מול המציאות כדי לדון לכף זכות?כדי לדון לכף זכות אנו צריכים לעבור תהליך של ערעור בטחוננו בשיפוט שלנו את המציאות. אנו רואים מקרה, מנתחים אותו על פי הבנתנו את המציאות ומסיקים מסקנות מהנתוח. פעמים רבות מתברר לנו לאחר מכן, שלא דובים ולא יער… התסריט בפועל שונה לחלוטין ממה שחשבנו […]
על הברכות
על הברכות הפעם ברצוננו לעסוק בנושא הברכות, בשלוש מערכות, זו למעלה מזו. א. את הברכות ניתן לתפוס בשתי צורות. ניתן לראות זאת כדבר מעיק – יש חובה לברך לפני כל אכילה ולאחריה, וצריך לזכור זאת. זהו עוד חוב המוטל עלינו מאת ה'. אולם, ניתן לראות זאת בצורה הפוכה. הברכות משחררות ומרוממות את האדם, ומוסיפות ערך והנאה לחייו.שתי צורות אלו עולות משאלתו של מלך הכוזרים את החבר1: אמר החבר: ומה שמרבה נעימות בחיי החסיד ומחזקה ומוסיף הנאה על הנאתו הוא חובת […]
התפילה – חוק טבע
התפילה – חוק טבע הפעם ברצוננו לעסוק בנושא התפילה לאור דבריו של הרב קוק זצ"ל1: התפילה היא אחת האמצעיים היותר תרבותיים להשיג את המבוקשים, בין המבוקשים הרוחניים בין הגשמיים, בין הכלליים בין הפרטיים. ושלמותה של התפילה היא דוקא כשעוסק עמה בכל דרכי הפעולות של השגות המבוקשים, שאז מתאחדת התפילה עם האמצעיים כולם, ומופיעה עליהם את כח החיים והפעולה המצלחת. התפילה המנסיכה רוח של עצלות, אינה תפילה שלמה, וסימן הוא שלא נקלטה יפה בעומק נפשו, התועלת הגדולה והמסודרה של התפילה – […]
השכנים של בית הכנסת
השכנים של בית הכנסת ברצוננו לעסוק הפעם בענין התפילה, בשלוש מערכות. א. עצם ההגעה לתפילה בבית הכנסת.במסכת ברכות מרחיבים חכמים בחשיבותה של תפילה בציבור, ובתוך הדברים שם מובא1: אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו י"ב): "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל", ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: "הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש […]
עבודת השגרה
עבודת השגרה בספר חובת הלבבות1 מביא: ואמרו על חסיד, שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים, ושללו שלל אחר מלחמה חזקה, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל, התעתדו למלחמה הגדולה. אמרו לו: ומה היא המלחמה הגדולה? אמר להם: מלחמת היצר וחייליו. המלחמה של יום יום, מלחמת השגרה – היא המלחמה הגדולה. בצורה מוחשית נתקלתי בכך לפני שנים רבות, כשפגשתי קרוב משפחה רחוק המתגורר בקנדה, שבא לבקר בארץ. כששאלתיו מנין העברית המשובחת שבפיו ענה לי: אני גרתי בארץ, שירתתי בצבא כקצין. […]
מה לומדים מהחטה
מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]
נא לשכוח חפצים ברכבת
נא לשכוח חפצים ברכבת… מובא בספרא1: רבי עקיבא אומר: האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה.רבי מנחם ברבי יוסי אומר: הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא אשם בשתי סלעים, צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים אם כך ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שיענש את המזיד.ר' יוסי אומר: […]
נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד
נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד ערב ראש חודש שבט הוא יום נפילתו של תלמידנו, אורי ביטון, הי"ד, בשנת ה'תשנ"ז.נעסוק בענין נושא בעול עם חברו, שהוא הדרך הל"ח מהדרכים שהתורה נקנית בהן, והוא מאפיין חשוב בדמותו של אורי ז"ל. יש חידוש בכך שהתורה נקנית על ידי נושא בעול עם חברו. ניתן להבין שזה יוצר אוירה חברתית נעימה ומתוקנת, וזהו דבר חשוב, אבל כיצד מועילה הנשיאה בעול לקנין תורה?אך חז"ל אומרים שלהיות אדם טוב לזולת ורגיש למצוקותיו – […]
עצירת גשמים
עצירת גשמים קיוינו שנוכל לומר היום את התפילה שנאמרת בעת ירידת גשמים, מתוך הודיה לקב"ה על השפע שהוא מעניק לנו. לצערנו, אנו נאלצים לעסוק בענין עצירת גשמים, ולברר את משמעות הענין וסיבותיו – אולי יחוס ה' ויוריד לנו שפע מן השמים. מפורסמים דברי הרמב"ן על הפסוקים1: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה […]
האויב הגדול ביותר
האויב הגדול ביותר אנו רוצים לעסוק הפעם בנושא הציניות.הציניות היא האויב הגדול ביותר של ישראל ושל התורה, כפי שדורשים חכמים על הפסוק1: לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם.לץ תכה – זה עמלק2. רק אחר הכאת עמלק ניתן להערים – להחכים בתורה. ללא התמודדות עם הציניות לא ניתן לגשת לתורה.חז"ל משתמשים במשל כדי לבאר מהו החטא הנורא של עמלק שהביא לחובת מחיית אומה זו מן העולם3: אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן […]
על תפילה בציבור
על תפילה בציבור בדורות האחרונים עובר העולם תהליך של אינדיבידואליות. גם בעולם התורני תופסת עבודת הפרט וחייו מקום מרכזי יותר.על כן חשוב לשוב ולעסוק במושג ה"ציבור" ולחזקו. בגמרא מובא1: תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א' ח') "לשמוע אל הרנה ואל התפלה", במקום רנה שם תהא תפלה. בית הכנסת הוא מקום רנה, ובמקום זה ראוי להשמיע את התפילה. על כן ראוי לתפילתו של אדם שתהיה בבית הכנסת.דברי הגמרא קשים – מדוע מגדירה […]
על קביעות עתים לתורה
על קביעות עתים לתורה בגמרא בברכות1 מובא: ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתורתו2 אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב' ז'): "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". הגמרא עוברת מן הכלל אל הפרט. הפסוק שמביאה הגמרא עוסק בכלל – אם יתקיים בעם ישראל "ונטעתיו ושכן תחתיו", ועם ישראל יקבע את מקומו בארץ ישראל – הרי שאויבינו יפלו תחתינו. הדבר תלוי אך ורק בנו, ובהחלטתנו […]
"דרך גדילתן" – על פעולת המצוות
"דרך גדילתן" – על פעולת המצוות בגמרא (סוכה מ"ה ע"ב) מובא כלל: אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר (שמות כ"ו) "עצי שטים עמדים". ופירש רש"י: כל המצות – כגון קרשי המשכן, ועמודים, ולולב והדס וערבה.דרך גדילתן – התחתון למטה, והעליון למעלה. הדברים תמוהים. מה משמעות הביטוי "כל המצוות כולן"? מאימתי כמה מצוות בודדות (חפשו אם יש דוגמאות נוספות לאלה שהביא רש"י) נקראות בלשון הגמרא "כל […]
על המוסר
על המוסר החידוש הגדול של תנועת המוסר ושל תורת המוסר בכללה הוא המודעות. על האדם להיות מודע למעשיו ולדרכיו.כך פותח ספר המוסר שבתנ"ך, ספר משלי1: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. המילה הראשונה שבספר אחר הקדמתו היא: "לדעת"!לכאורה זהו דבר פשוט, וכי מי הוא שאינו מודע למעשיו? אלא שחכמי המוסר חידשו חידוש גדול וחשוב בענין זה. המודעות של האדם למעשיו מובילה לשליטה על המעשים.כך כותב רמח"ל במסילת ישרים, בביאור המידה הראשונה, מידת הזהירות2: הנה ענין […]
שותף או לקוח
שותף או לקוח? מפורסם הדבר, שההופעה הראשונה של מילה בתורה – שם יסודה ועניינה.המילה "אני" מופיעה לראשונה בפסוק1: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. על דרך הדרוש ניתן לומר: כאשר חל "ואני" – האדם מחפש רק את עצמו ואת תועלתו האישית, הרי שהתוצאה היא: "הנני מביא את המבול". הפעם השניה בה מופיעה מילה זו היא בהמשך פרשת נח2: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת […]