קטגוריה: מוסר

נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד ערב ראש חודש שבט הוא יום נפילתו של תלמידנו, אורי ביטון, הי"ד, בשנת ה'תשנ"ז.נעסוק בענין נושא בעול עם חברו, שהוא הדרך הל"ח מהדרכים שהתורה נקנית בהן, והוא מאפיין חשוב בדמותו של אורי ז"ל. יש חידוש בכך שהתורה נקנית על ידי נושא בעול עם חברו. ניתן להבין שזה יוצר אוירה חברתית נעימה ומתוקנת, וזהו דבר חשוב, אבל כיצד מועילה הנשיאה בעול לקנין תורה?אך חז"ל אומרים שלהיות אדם טוב לזולת ורגיש למצוקותיו – […]

עצירת גשמים קיוינו שנוכל לומר היום את התפילה שנאמרת בעת ירידת גשמים, מתוך הודיה לקב"ה על השפע שהוא מעניק לנו. לצערנו, אנו נאלצים לעסוק בענין עצירת גשמים, ולברר את משמעות הענין וסיבותיו – אולי יחוס ה' ויוריד לנו שפע מן השמים. מפורסמים דברי הרמב"ן על הפסוקים1: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה […]

האויב הגדול ביותר אנו רוצים לעסוק הפעם בנושא הציניות.הציניות היא האויב הגדול ביותר של ישראל ושל התורה, כפי שדורשים חכמים על הפסוק1: לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם.לץ תכה – זה עמלק2. רק אחר הכאת עמלק ניתן להערים – להחכים בתורה. ללא התמודדות עם הציניות לא ניתן לגשת לתורה.חז"ל משתמשים במשל כדי לבאר מהו החטא הנורא של עמלק שהביא לחובת מחיית אומה זו מן העולם3: אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן […]

על תפילה בציבור בדורות האחרונים עובר העולם תהליך של אינדיבידואליות. גם בעולם התורני תופסת עבודת הפרט וחייו מקום מרכזי יותר.על כן חשוב לשוב ולעסוק במושג ה"ציבור" ולחזקו. בגמרא מובא1: תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א' ח') "לשמוע אל הרנה ואל התפלה", במקום רנה שם תהא תפלה. בית הכנסת הוא מקום רנה, ובמקום זה ראוי להשמיע את התפילה. על כן ראוי לתפילתו של אדם שתהיה בבית הכנסת.דברי הגמרא קשים – מדוע מגדירה […]

על קביעות עתים לתורה בגמרא בברכות1 מובא: ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתורתו2 אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב' ז'): "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". הגמרא עוברת מן הכלל אל הפרט. הפסוק שמביאה הגמרא עוסק בכלל – אם יתקיים בעם ישראל "ונטעתיו ושכן תחתיו", ועם ישראל יקבע את מקומו בארץ ישראל – הרי שאויבינו יפלו תחתינו. הדבר תלוי אך ורק בנו, ובהחלטתנו […]

"דרך גדילתן" – על פעולת המצוות בגמרא (סוכה מ"ה ע"ב) מובא כלל: אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר (שמות כ"ו) "עצי שטים עמדים". ופירש רש"י: כל המצות – כגון קרשי המשכן, ועמודים, ולולב והדס וערבה.דרך גדילתן – התחתון למטה, והעליון למעלה. הדברים תמוהים. מה משמעות הביטוי "כל המצוות כולן"? מאימתי כמה מצוות בודדות (חפשו אם יש דוגמאות נוספות לאלה שהביא רש"י) נקראות בלשון הגמרא "כל […]

על המוסר החידוש הגדול של תנועת המוסר ושל תורת המוסר בכללה הוא המודעות. על האדם להיות מודע למעשיו ולדרכיו.כך פותח ספר המוסר שבתנ"ך, ספר משלי1: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. המילה הראשונה שבספר אחר הקדמתו היא: "לדעת"!לכאורה זהו דבר פשוט, וכי מי הוא שאינו מודע למעשיו? אלא שחכמי המוסר חידשו חידוש גדול וחשוב בענין זה. המודעות של האדם למעשיו מובילה לשליטה על המעשים.כך כותב רמח"ל במסילת ישרים, בביאור המידה הראשונה, מידת הזהירות2: הנה ענין […]

שותף או לקוח? מפורסם הדבר, שההופעה הראשונה של מילה בתורה – שם יסודה ועניינה.המילה "אני" מופיעה לראשונה בפסוק1: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. על דרך הדרוש ניתן לומר: כאשר חל "ואני" – האדם מחפש רק את עצמו ואת תועלתו האישית, הרי שהתוצאה היא: "הנני מביא את המבול". הפעם השניה בה מופיעה מילה זו היא בהמשך פרשת נח2: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת […]

הוו מתונים… מובא בברייתא1: הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך, והצדק לעולם עליך את הדין, והוצא עצמך מן התרעומת, ודן את חברך לכף זכות אל תכריעהו לכף חובה. הברייתא עוסקת, בזויות שונות, בחשיבות של המתינות2. "הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ"הברייתא עוסקת בשתי בחינות: דיבור ומעשה.דיבור: "סוף מעשה במחשבה תחילה". בגמרא על ברייתא זו מובא: הוי דן: כדי שיחשוב אדם מהו משיב ומה […]

דרך ארוכה – למען העתיד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".מהי משמעותו של משפט זה? מהם שורשיו הרעיוניים והרוחניים?מספר פסוקים בספר משלי1 מעמידים אתנו על התוכן העמוק הגנוז במילים ספורות אלה. בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. יש תקופות, בהן הרשעים מתרבים, ובעקבות כך מתרבה הרשעה והפשע. אלו הן תקופות קשות, ויש צורך בשכל ובחכמה […]

מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]