קטגוריה: פרשת שבוע

עם אויבים עושים מלחמה בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: 'ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה', הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז): 'כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם'… דבר אחר 'כובד אבן', אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מ"ט) 'משם רועה אבן ישראל', 'ונטל החול' אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב') 'והיה מספר בני ישראל כחול הים', שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב') 'כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו'. ר' יהושע אומר תקון סופרים […]

קל וחומר מצפרדעים1 דרשו חז"ל בגמרא2: עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש – נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור – הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם – על אחת כמה וכמה. שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', […]

חדש שהוא ישן בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: דבר אחר 'ואלה שמות', אמר ר' אבהו כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. 'אלה תולדות השמים והארץ' – פסל לתוהו ובוהו, 'ואלה שמות' – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הדרשה מובנת בפשטותה, ואף על פי כן יש לעיין בעומקה.מהו החידוש שנוסף לנו באמירת "ואלה שמות בני ישראל", המלמד שכולם היו צדיקים, וכי לא ידענו זאת בלומדנו את ספר בראשית?נראה, שחז"ל […]

למה פרשה זו סתומה? המדרש הראשון על הפרשה דן במשמעות צורת הכתיבה של הפסוק הראשון בפרשה1: 'ויחי יעקב בארץ מצרים', למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה, אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל.דבר אחר למה הוא סתומה, מפני שבקש יעקב אבינו לגלות את הקץ ונסתם ממנו.דבר אחר למה היא סתומה, מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם. פרשה זו סתומה. בכתיבת הפרשה בספר תורה אין משאירים רווח לפני תחילת הפרשה ככל פרשה אחרת, אלא ממשיכים מסוף […]

האם הערבות טובה? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה'. (משלי ו') 'בני אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך וגו' עשה זאת וגו", אמר ר' חנינא ברח מן שלש והדבק בשלש, ברח מן הפקדונות ומן המיאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו, הדבק בחליצה, ובהפרת נדרים, ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו. אמר ר' ברכיה אמר ר' שמעון בר אבא לית שמיה פקדון אלא […]

"את כולם ישא הרוח" במדרש הראשון על הפרשה אומרים חכמים1: 'וישב יעקב', כתיב (ישעיהו נ"ז): 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו, 'ואת כולם ישא רוח יקח הבל', זה עשו ואלופיו, 'והחוסה בי ינחל ארץ', זה יעקב, 'וישב יעקב'. דרשה זו, המשווה בין יעקב לעשו, נראה שבאה על רקע סמיכות הפרשיות בין סיום פרשת וישלח לתחילת פרשת וישב. בסיום פרשת וישלח מונה את תורה את תולדות עשו, והדבר מובא באריכות ובפירוט. התחושה העולה מקריאת הפרשה היא שלעשו […]

לישון בשקט המדרש הראשון על הפרשה דורש1: 'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה', רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): 'אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד'. 'אז תלך לבטח', זה יעקב, דכתיב 'ויצא יעקב', 'אם תשכב לא תפחד', מעשו ומלבן, 'ושכבת וערבה שנתך', 'וישכב במקום ההוא'. מדרש זה תמוה ביותר – מה מוסיף לנו המדרש בהבנת עניינו של יעקב? אנו יודעים שיצא לדרך מפני עשו ופניו אל לבן, ואנו יודעים ששכב במקום ההוא – כל […]

סיפור הדודאים זעקתה של לאה פרשתנו עוסקת בין השאר בסיפור נישואיו של יעקב עם לאה ורחל. לאחר כל הסיפור המסובך הזה, מופיע לנו סיפור קטן של ראובן, בנה הבכור של לאה שמביא לה דודאים מן השדה (ל', י"ד – י"ח): וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמוותאמר רחל אל לאה – תני נא לי מדודאי בנך. ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בניותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי […]

מעֵשָׂו לר' מאיר רשימת האלופים לקראת סוף הפרשה הקודמת מופיעות תולדותיו של עשו. הרשימה ארוכה ומרשימה ומכילה אלופים רבים. כמו כן הרשימה מכילה גם מלכים רבים, והפסוק המקדים רשימה זאת, הוא המפליא מכולם (ל"ו, ל"א): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָךְ מֶלֶךְ לבני ישראל. כל הרשימה הזאת שייכת לזמן שקדם להמלכת מלך על ישראל.לעומת זאת, בתחילת פרשתינו מופיעות תולדותיו של יעקב בצורה יותר מצומצמת (ל"ז, ב'): אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… כאשר משווים את הרשימה […]

בן חכם ישמח אב במדרש על הפרשה מובא1: 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם', (משלי כ"ג) 'גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו', גילה בזמן שהצדיק נולד. (ישעיה ז') 'ויהי בימי אחז וגו", אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, ווי שמלך אחז. אמר להן: בן יותם הוא, ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו. 'ויולד חכם ישמח בו', ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו […]

גלגולו של צחוק ביקור חוזר יצחק אבינו הוא ממשיכו של אברהם אביו, מה שמתבטא במספר תחומים. הרבה מהדברים שקרו לאברהם חלו גם על יצחק, ואחד הבולטים שבהם הוא סיפור ההתמודדות עם מנהג יושבי הארץ, כאשר הללו לקחו את נשותיהם של אלו שבאו לגור שם. אצל אברהם הסיפור הופיע פעמיים, אצל פרעה (פרק י"ב) ולאחר מכן אצל אבימלך (פרק כ') וכעת אצל יצחק (פרק כ"ו). כמו אצל אברהם, גם אצל יצחק מדובר באבימלך, אך ככל הנראה זהו אינו אותו אבימלך, אלא […]

תפילת אברהם סיפור אבימלך ושרה אברהם ושרה יורדים לגרר ואבימלך מלך גרר לוקח את שרה (כ',ג'-ז'): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ […]

"הציץ עליו בעל הבירה" המדרש הראשון על הפרשה עוסק בהתגלותו של ה' לאברהם1: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו", ר' יצחק פתח (תהלים מ"ה) 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך', אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו […]

"כל אדם קורא כדרכו" המדרש הראשון של הפרשה דורש1: 'וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל' כתיב (תהלים יח) 'ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני'. 'ותתן לי מגן ישעך' זה אברהם, 'וימינך תסעדני' בכבשן האש ברעבון ובמלכים, 'וענותך תרבני' מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם, שהיה יושב והשכינה עומדת, הדא הוא דכתיב 'וירא אליו ה". המפרשים מפנים לאגדת בראשית2, שם הנוסח ברור יותר: התחיל אברהם לקלס ואומר 'ותתן לי מגן ישעך' כשרדפתי את המלכים שנאמר 'אל תירא […]