קטגוריה: בא

לחיות עם פרשת שבוע – יום הבחירות אנו עומדים ערב בחירות. נראה כי מדברי חז"ל במכילתא על פרשתנו, ניתן ללמוד על המעלה והמשמעות הגדולה של יום הבחירות עבורנו. מדרשי ההלכה של חז"ל (המדרש על חומש שמות הוא המכילתא), מתחילים מפרשת השבוע שלנו. פרשתנו, בה עם ישראל מצווה לראשונה, מהווה נקודת ציון מבחינת מדרשי ההלכה. במובן זה, הדברים מתאימים לדברי רש"י בפתיחת פירושו לתורה (בראשית א, א): אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ "החודש הזה לכם", […]

פדיון פטר חמור בפרשה מופיעות הפרשיות המופיעות בתפילין: "קדש" ו"והיה כי יביאך". נעסוק בפרשה השניה מביניהם (י"ג,י"א-ט"ו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה’ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה’ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה’:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה’ כָּל בְּכוֹר […]

שחוקו של הקב"ה 10=7+3זכו עשר המכות למספר חלוקות. יש המחלקים אותן לצמדים, יש שחילקו לשתי קבוצות בנות חמש חמש, וחביבה ומפורסמת חלוקתו של רבי יהודה: דצ"כ, עד"ש, באח"ב, וכבר דנו במשמעותן של חלוקות אלו.מסדר פרשיות השבוע חילק את המכות ל-7, בפרשת וארא, ו-3, בפרשת בא. וכבר מצאו לכך רמז בשמות הפרשות: בכל פרשה נמצא מכות כגימטריה של האותיות הפותחות וחותמות את שם הפרשה: וארא: ו+א=7.ב א: ב+א=3.ננסה להבין את חלוקת המכות ל: 7+3, ולבאר מה מייחד את המכות המופיעות בפרשת […]

עם אויבים עושים מלחמה בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: 'ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה', הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז): 'כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם'… דבר אחר 'כובד אבן', אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מ"ט) 'משם רועה אבן ישראל', 'ונטל החול' אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב') 'והיה מספר בני ישראל כחול הים', שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב') 'כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו'. ר' יהושע אומר תקון סופרים […]

על גילוי וכיסוי בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה "בא אל פרעה". כוונת הדברים היא, שעל משה לבוא אל תוך מהותו של פרעה, להכנס לתוך עניינו ושורשו ושם הוא מקום ההתמודדות איתו.עניינו של פרעה ודרך תיקונו נתבארו בצורות רבות, וננסה לעמוד על אחת מהן.בליקוטי מוהר"ן, בתורה הנקראת "בא אל פרעה"1, מבאר ר' נחמן את הענין בהרחבה. ננסה לשאוב מעט מים חיים מדבריו: וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבראו מחמת שהיה הכל אין סוף. על כן […]

הכל שפיט… שלש הפרשיות הראשונות של ספר שמות מהוות יחידה אחת, העוסקת בשעבוד מצרים ובדרך כיצד יוצאים ישראל ממצרים.נראה, שכל פרשה עוסקת בצד אחד של העניין:פרשת שמות – עוסקת בתיאור עם ישראל במצרים – שעבודו, הגזירות עליו וכד', וכך היא פותחת: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"1.פרשת וארא – עוסקת בשליחותו של משה על כל מרכיביה: "וידבר אלוקים אל משה … לכן אמור לבני ישראל …"2.פרשת בא – עוסקת בטיפול בפרעה, ובדרך בה הכניע אותו ה' כדי שיוציא את ישראל […]

בין הורים לילדים שלשה מתוך ארבעת הבנים שבהגדה מופיעים בפרשתנו (הבן הרשע: י"ב, כ"ו – כ"ז; הבן שאינו יודע לשאול: י"ג, ח'; הבן התם: י"ג, י"ד – ט"ו). הבן הרביעי, החכם, מופיע בספר דברים (ו', כ"ג – כ"ה) ערב הכניסה לארץ ישראל.נעיין מעט בענין שאלות הבנים כדי ללמוד על הקרקע שבה צומחות השאלות, ועל ההתיחסות הראויה להן.שניים מארבעת הבנים שואלים שאלה מפורטת מעט.הבן הרשע1: והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. והבן החכם2: כי ישאלך בנך מחר לאמר […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]