קטגוריה: שמות

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו דיינים! תחילת הפרשה (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. דרשו על כך חכמים (רש"י): "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. מערכת המשפט בישראל לא נועדה רק לסדר את החיים, כדי שלא יבלעו איש את רעהו. המשפט הוא דבר ה' המופיע מסיני. על כן אסור לדון בערכאות של גויים – אף אם הם דנים כדיני ישראל. "לחיות עם פרשת השבוע" בפרשת משפטים פירושו להתפלל בכוונה גדולה […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – איך מקבלים תורה עם סמארטפון? פרשת מתן תורה פותחת כך (שמות י"ט, א'-ב'): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. חז"ל דורשים את הפסוק הזה בצורה מיוחדת (ילקוט שמעוני תורה, רמז רע"א): אמר הקב"ה לישראל: בני, היו קורין את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה, שנאמר: […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – השירה של דורנו הפרשה והשבת כולה נקראות על שם שירת הים, שהיא מרכז הפרשה.חכמים דרשו (שמות רבה פרשה כ"ג, ז'): דבר אחר, "אז ישיר משה"… 'אז שר' לא נאמר, אלא "אז ישיר"… שירת הים נאמרה לעתיד. השירה מלוה את עם ישראל עד לעתיד לבוא.נראה, שהדברים קשורים למאמר נוסף של חז"ל על יציאת מצרים (ברכות י"ב ע"ב): תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר (ירמיה כ"ג): […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – היתרון שבחסרון חז"ל מלמדים אותנו, שהתורה היתה צריכה להתחיל מהפרשה שלנו (רש"י בראשית א', א'): בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. כך נאמר בפרשה (שמות י"ב, ב'): הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. פסוק זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה (מצות עשה קנ"ג): והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו […]

לחיות עם פרשת השבוע – וארא – ארבע לשונות ועוד אחת בתחילת הפרשה אנו קוראים את ארבע לשונות הגאולה, שכנגדן אנו שותים בליל הסדר ארבע כוסות1 (שמות ו', ו'-ט'): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמות בפרשת השבוע אנו פוגשים את כניסת ישראל לשעבוד מצרים, ואת הצעדים הראשונים ליציאה ממנו. הדמות המרכזית שמלוה את הפרשה היא משה רבנו. ננסה ללמוד מדמותו של משה רבנו למציאות החיים שלנו, שיש בה דברים דומים. ננסה "לחיות עם פרשת השבוע". חכמים במדרש בפרשה אומרים בשני מקומות בקורת מסויימת על משה. ראשית יש להדגיש, שאילולא דברי חז"ל אין אנו יכולים כלל לדבר על משה רבנו. אף אחר דברי חז"ל, אין אנו דנים ב"חטאיו" של משה […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל פקודי – התייחסות לבחירות פרשת ויקהל פותחת במצות השבת (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. רבים נדרשו להבנת ענין ההבערה המופיע כאן.השל"ה הקודש כותב בענין (לספר שמות, פרשת החודש): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". רומז […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל"ו, א': "ואתה תצוה" הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א): "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ'): "גפן ממצרים תסיע". תאנה, שנאמר (הושע ט'): "כבכורה בתאנה בראשיתה". כתמר, שנאמר (שיר השירים ז'): "זאת קומתך דמתה לתמר". כארז, שנאמר […]

לחיות עם פרשה השבוע – תרומה – למה נבראו סמארטפונים? במדרש רבה על פרשת השבוע מובא (שמות רבה פרשה ל"ה, א'): "ועשית את הקרשים למשכן", הדא הוא דכתיב (תהלים ק"ד): "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע"… והרבה בריות ברא הקב"ה בעולם ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה, ואיזה זה זהב… אמר ר' שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בית המקדש, שנאמר: "וזהב הארץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]