מלחמת היצר
מלחמת היצר בכתבי האר"י מובא1: …אי נמי, יען כי לפתח חטאת רובץ, ויצר טוב אינו בא עד שהאדם בן י"ג שנה, לכן האיברים של אדם רגילים עם היצר הרע מיום הלידה. כשאדם בא לשוב בתשובה, היינו שיצא למלחמה על האויבים, שהוא היצר הרע והאיברים.ונתנו ה' אלוהיך בידיך שהוא היצר הרע, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף.וראית בשביה אשת יפת תואר, שהיא הנשמה.וגלחה את ראשה, שתסיר האמונות הרעות.ועשתה את ציפורניה, שהוא חתיכת ומניעת המותרות.והסירה את שמלת שביה, שהוא הלבוש שנעשה ממעשה […]
ראש השנה שחל להיות בשבת
ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]
הנטוע והמעופף
הנטוע והמעופף ננסה לעיין מחדש בפרק הראשון, בפתיחת ספר תהילים. אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. ישנם כאן שלושה עניינים: הלך, עמד וישב, וננסה להבין את עניינו של כל אחד."לא הלך בעצת רשעים": הליכה אחר עצה פירושה הליכה בדרך אידיאולוגית. ישנן גישות בעלות אידיאולוגיה של רשעות, כמו הקומוניזם שהתבסס על כפירה וכדו', ואנשים רבים מתפתים ללכת בעצה זו.כאן משתמש דוד המלך בביטוי הליכה, כיון שאלו דברים שאדם הולך אחריהם ונמשך אליהם […]
משנה ו – אני, אתה והרב
אני, אתה והרב משנה ו' יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.יהושע בן פרחיה אומר:עשה לך רבוקנה לך חברוהווי דן את כל האדם לכף זכות שיטה או ליקוט? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לחייו הדתיים של האדם: 'עשה לך רב'.בצורה פשוטה הכוונה לקביעת רב אחד שיורה לאדם בענייני הלכה והדרכות חיים.אולם מה משמעותו של הביטוי המיוחד 'עשה לך', במקום לכתוב 'בחר לך' או 'קבע לך'?לשם כך יש לברר מדוע מחוייב האדם ללכת בעקבות דרכו של רב אחד.תפיסת עולם אותה בונה אדם […]
משנה ה – על אורחים ומארחים
על אורחים ומארחים משנה ה' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחהויהיו עניים בני ביתךואל תרבה שיחה עם האישהבאשתו אמרו, קל וחומר באשת חברומכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהנום. מכניס או מקבל? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לביתו של האדם: "יהי ביתך פתוח לרווחה".מה עניינו של ביטוי זה?במובן הפשוט הכוונה שהבית צריך להיות פתוח ללא סלקטורים בכניסה המבדילים בין הבאים. לעומת זאת, באבות דרבי נתן […]
משנה ד – ביתו של האדם הוא מבצרו
ביתו של האדם הוא מבצרו! משנה ד: יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם1.יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. הבית והכינוס אנו עוברים לזוגות, כאשר הנשיא תפקידו היה מנהיגותי מול הציבור, כלפי חוץ, ואב בית דין היה אחראי על הצד הרוחני בתוך הסנהדרין. כפי שנראה במשנה הבאה, שני החכמים עוסקים בביתו של האדם.יוסי בן יועזר מביא שלושה דברים, וצריך להבין כל הדרכה באופן […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]
משנה ב – שתי נקודות מבט
שתי נקודות מבט משנה ב: שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שינוי המבט כבר בקריאה ראשונה מערערת משנה זו את כל מבטנו על החיים.במבט ראשוני על העולם, אנו חשים שהעולם עומד על דברים אחרים לגמרי: כסף, כבוד, אינטרסים. רוב האנשים ורוב הזמן בעולם מכוונים לעבודה סביב שיווק, ייצור ומכירה של פריטים ומסגרות לחיים החומריים שלנו. בעצם, מרכז ההתעניינות בעולם הוא סביב קיום האדם – המשרדים, העבודות, […]
מודעות עצמית 2 – "אחור וקדם צרתני"
אחור וקדם צרתני בין תיאורי יצירת האדם המופיעים במזמור קל"ט בתהילים מופיע הפס' הבא1: אחור וקדם צרתני… כלומר – האדם נברא בשני כיוונים, קדם ואחור, וכפי שמכנים זאת חז"ל2: "וייצר" – למה ב' יודין? אלא אחת כנגד פרצוף פניו ואחת כנגד פרצוף של אחריו. פרצוף פניו הוא הפרצוף הכולל את החושים: ראיה, שמיעה, ואת הריח והדיבור, והצד חסר החושים הוא הנקרא אחור.למרות שאילו היו חושים לאדם משני צדדיו היה זה למועיל, כפי הבנתנו הפשוטה, בכל זאת נברא האדם בצורה כזו […]
מודעות עצמית 1 – שם "אדם" – ומשמעותו
שם "אדם" – ומשמעותו סדרת השיחות הקרובה תעסוק באדם – האדם בצורה כללית וגוף האדם ואיבריו בפרט.נפתח בשיחה על משמעות השם "אדם". * * * המהר"ל בכמה מקומות עמד על משמעות השם "אדם": הרי כי נקרא האדם אדמה כאשר אמרנו. וכל זה כי האדם הוא חסר בעת בריאתו, וצריך שיהיה נעבד ויוצא לפעל על ידי עבודה, כאדמה הזאת שצריכה עבודה לצאת על ידה אל הפעל, כמו כן האדם יוצא לפעל על ידי תורה ומצות1. וזה אדם לעמל יולד שהוא נולד […]
משנה א – כנסת הגדולה: בין שכל ורגש
כנסת הגדולה: בין שכל ורגש (שיעור זה הוא המשך השיעור הקודם – "פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים?" על פרק א', משנה א') משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. חכם עדיף מנביא הרב קוק במאמרו 'חכם עדיף מנביא'1 מתאר שני חלקים בנפש האדם: כח הדמיון וכח השכל.כח הדמיון כולל את הרגש הלוהט, השירה, הספרות ושאר הרגשות הבאים לידי ביטוי […]
משנה א – פתגמים או תורת חיים
פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים? משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. פתיחת מסכת אבות מסכת אבות חריגה בין שאר המשניות. לעומת ששת הסדרים שעוסקים בהלכה, עוסקת מסכת זו במוסר, באגדה – אך לא בהלכות.המסכת פותחת בשושלת הקבלה. פתיחה זו מעוררת שאלה: מדוע מיקם רבי משנה זו דווקא בתחילת מסכת אבות, שהיא אי שם באמצע הש"ס? לכאורה, מיקומה של […]
על כביסות ועבודת המידות
על כביסות ועבודת המידות בלימוד הגמרא אנו נתקלים לפעמים במימרות הנותנות עצות שונות. כיצד יש להתייחס לגמרות כאלה? ניקח לדוגמא את הגמרא במסכת שבת1: תניא, אמר רבי צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת. ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה: כמה בעית עילויה? אמר ליה: כדחיורא. – אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: […]
היחס לתרבות – תיאטראות ולימוד תורה
תיאטראות ולימוד תורה יחס התורה לתרבות ולמדיה על סוגיהן השונים טעון ברור. האם התורה שוללת אותם מכל וכל או שבתנאים מסוימים יש מקום לעסוק בהם? ננסה לבחון את הדבר ממקורותיה של תורה.הגמ' אומרת1: 'והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי' אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. נראה, שאין הגמרא מתפרשת רק בפשט הפיזי-גיאוגרפי – שמתוך שיחפשו מקום ללמוד תורה, ילמדו בבניינים אלו שקודם לכן שמשו לתיאטראות וקרקסאות2. נראה שכוונת הגמרא היא, שאותם כלים ששמשו את הקרקסאות והתיאטראות […]
אין הדבר תלוי אלא בנו
אין הדבר תלוי אלא בנו בשיחה לפרשת וישלח1, ראינו כי נחישותו והחלטתו של עם ישראל הם שיכריעו את המאבק על ארץ ישראל.ננסה להרחיב מעט בעניין.מדוע כל העניין תלוי אך ורק בעם ישראל?הטבע בנוי מדרגות על גבי מדרגות – דומם, צומח, חי, מדבר, ישראל.באופן טבעי כל מדרגה יראה מהמדרגה שמעליה, כדברי חז"ל2: ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים, שנאמר: […]
על שמירת הלשון
על שמירת הלשון חז"ל התייחסו בחומרה רבה ללשון הרע, אולם בני האדם מתייחסים לכך בקלות רבה – "וכולן באבק לשון הרע"1.מדוע מתייחסים לכך בקלות?בני האדם מתייחסים לדיבור כדבר לא חשוב. לאדם נראה כי רק מעשה קובע ומשנה את המציאות ודיבור אין לו השפעה. אם אדם נתן לחבירו אגרוף – זה עניין רציני, אך אם הוא רק דיבר עליו, מה קרה? "רק אמרתי"…כיון שלא רואים את התוצאות בעיניים, זה נראה דבר לא חשוב, אך ודאי שאין זה כך, ופעמים שדיבור פוגע […]
עמל התורה – לזכר הרב ש"ך זצ"ל
עמל התורה – לזכר הרב שך זצ"ל לפני כשבוע נפטר הרב שך זצ"ל.נייחד את הדיבור על ענין עמל התורה, שהרב שך היה מפורסם בו ביותר.בספר "דרך עץ החיים" על הגאון רבי איסר זלמן (הגרא"ז) מלצר שהיה קרוב משפחתו של הרב שך1 מסופר, שכאשר נצרך הגרא"ז לספרים במהלך השיעור היה מביאם בעצמו אף אם צריך היה לטפס על הסולם לשם כך, ולא היה מוכן שתלמידיו יעשו זאת.הרב שך זצ"ל הסביר את הענין בשני אופנים.א. הגרא"ז לא היה רוצה שישמשוהו, והיה רואה […]
הכנסת אורחים
הכנסת אורחים הגמרא במסכת שבת אומרת1: משנה: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש.גמרא: אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש. ורב דימי מנהרדעא אמר יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני מפני האורחין והדר ומפני בטול בית המדרש. אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו' '. וברש"י: מפנין […]
"מביאין לידי ביטול תורה"
"מביאין לידי ביטול תורה" הגמרא אומרת1: תנו רבנן: ההולך לאיצטדינין ולכרקום, וראה שם את הנחשים ואת החברין, בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון, בלורין סלגורין – הרי זה מושב לצים, ועליהם הכתוב אומר: (תהלים א') 'אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו', הא למדת, שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה. פירוש רש"י: לאיצטדינין – מקום שמנגחין את השור.ולכרקום – מצור ועושין שם שחוק וליצנות.את הנחשים – מנחשים ומכשפים.ואת החברים – לוחשי נחשים.בוקיון מוקיון לוליון סלגריון – […]