קטגוריה: מאגר תורני

אידיאלים ומעשים הגמרא במסכת ברכות1 דנה בסדר הקדימויות בברכת "המוציא": איתמר הביאו לפניהם פתיתין ושלמין, אמר רב הונא מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין, ורבי יוחנן אמר שלמה מצוה מן המובחר. אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלמה של שעורין… אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי שניהן, ומנו מר בריה דרבינא, דמר בריה דרבינא מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע. תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק מניח […]

די לכיבוש?1 האם ישנה מצוה לשבת בארץ ישראל?הרמב"ם, כידוע, לא מנה מצוה זו כאחת מתרי"ג המצוות.הרמב"ן, לעומתו, מנה את ירושת הארץ וישיבתה, וזו לשונו2: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך (דברים א) 'באו […]

"מדרשע" – בית המדרש על שם בלעם הרשע כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח'): 'להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא'. אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין […]

אֵיכָה או אַיֶּכָּה פרשת השבוע נקראת בכל שנה קודם תשעה באב, ואת הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" נוהגים לקרוא בטעמי מגילת איכה. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי מיוחד זה בו משתמש משה1: 'איכה ישבה'. שלשה נתנבאו בלשון איכה: משה ישעיה וירמיה. משה אמר (דברים א') 'איכה אשא לבדי וגו", ישעיה אמר (ישעיה א') 'איכה היתה לזונה', ירמיה אמר 'איכה ישבה בדד'. אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה […]

פרשת פרה הפרשה פותחת בפסוק – "זאת חקת התורה…"1 -לכאורה היה צריך לכתוב "זאת חקת הפרה"! על כך בא פירושו של רש"י1: זאת חקת התורה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. אולם בהמשך הפרשה רש"י אכן מביא טעם2… פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על […]

קו פרשת המים פרשת חוקת "טבולה" כולה במים. תחילתה של הפרשה ב"מי חטאת", המטהרים את טמאי המת, בהמשך מופיע עניין "מי מריבה", ולקראת סיום הפרשה מופיעה "שירת הבאר". ננסה להבין את עניין המים, וקישורם לפרשה ולתקופתה. המהר"ל1 מסביר את שמו של משה, שנקרא כך "כי מן המים משיתהו": ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת כמו שהתבאר למעלה אצל 'כל הבן […]

קורח – ראשון הציניקנים בישראל מבט מוסרי על פרשת קרח פרשת קרח נדרשה על ידי רבותינו בפנים רבות ושונות. בשיחה זו ננסה להתבונן בדברי חז"ל בענין קורח, ולדלות מתוכם תוכן מוסרי. חז"ל דורשים1: 'ובמושב לצים לא ישב' – זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. מה עשה? כינס עליהם כל הקהל שנאמר 'ויקהל עליהם קרח את כל העדה', התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות. אמר להן אלמנה אחת היתה בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת. באת לחרוש, אמר […]

פרשת קרח ועדתו פרשת קרח נפתחת בתיאור "ויקח קרח בן יצהר…"1, אך לא מסופר מה לקח…כמו כן בהמשך הפרשה מתואר הדו שיח בין משה ובין קרח ועדתו, ואז מופיעה פניה נוספת של משה2: ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי. המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן ה' ולעמד לפני העדה לשרתם. ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה. לכן אתה וכל עדתך הנעדים על ה' […]

זמירות חדשות היחס למצב הכלכלי בארץ רבות מדברים על המצב הכלכלי בתקופה האחרונה, ורבים מאיתנו אף מרגישים את הקשיים על בשרם ובכיסם.נראה, כי השם בו מכנים מצב זה משפיע על ההתיחסות למצב."קיצוצים" מזכירים לנו "קיצוץ בנטיעות" ח"ו, ו"גזירות כלכליות" מזכירות לנו את גזירותיו של פרעה. ביטויים אלו הם על דרך השלילה.אנו נכנה זאת בצורה חיובית בשם "זמירות חדשות". הזמירה אף היא חיתוך של ענפים מן העץ, אך מטרתה היא התעוררות מחודשת, רענון וגילוי כוחות שהיו רדומים. המצב כעת הוא בחינת […]

המקושש והחסיד – הפורץ והגודר לקראת סיום הפרשה מתארת התורה את חטא המקושש1: ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת. ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה. ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו. ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה. ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה ה' את משה. מקומו של סיפור זה בסוף […]

מאספסוף לאסיפת זקנים – התנהגות בעת משבר בתחילת פרשת השבוע מתואר מסע המחנות. לקול תרועת החצוצרות נוסעים כל המחנות לסדריהם ובתוכם ארון ה'.אולם, מיד לאחר תיאור מרומם זה באה נפילה קשה1: ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה. ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש. ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה'. הפסוקים לא מתארים לנו מה היה החטא, ויש להבין ענין זה. בולטת […]

כל הארץ דגלים דגלים ספר במדבר, כשמו כן הוא, מתאר את חייהם של ישראל במדבר. אחד הדברים המאפיינים תקופה זו, מופיע בפרשת השבוע: סידור מחנה ישראל לדגלים.כך אומרת התורה1: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. מעיון בדברי חכמינו עולה, כי סידור זה איננו טכני בלבד, כדי להצליח להתמצא בין האהלים הרבים. לסידור הדגלים ישנו משמעות עמוקה, וננסה לדלות מעט ממשמעות זו.המדרש אומר2: הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו') 'מי זאת הנשקפה וגו" […]

פרצופים שונים, דעות שונות ומקור אחד פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. ר' צדוק הכהן מלובלין מציין שגם המדרש על הפרשה וכן הזוה"ק על הפרשה הם ארוכים ביותר. דבר זה מוסבר בכך שפרשת נשא חלה לעולם לאחר חג השבועות, ושפע התורה שהופיע בחג זה מתבטא באריכות ובשפע של דברי תורה בשבת שאחריו. אריכותה של הפרשה נובעת, בעיקר, מפרשת הנשיאים. בחנוכת המזבח הקריבו נשיאי השבטים קרבן לחנוכת המזבח, בכל יום נשיא אחר. הקרבן שהקריבו הוא אותו קרבן, אך התורה מאריכה […]

מה קרה במתן תורה? הגמ' במסכת פסחים1 דנה האם יום טוב נועד "לכם", כלומר – לאכילה ושתיה ושמחת יום טוב, או שיום טוב הוא "לה'" – מיועד ללימוד תורה. בהמשך לדיון זה אומרת הגמרא: אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי 'לכם' מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא… רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי […]

"אין הדבר תלוי אלא בי" התאריך שאנו נמצאים בו היום1 מופיע בתורה, ויש מקום להתבונן בעניינו של יום זה, ומתוך כך בכמה עניינים כלליים יותר.בפרשת בהעלותך נאמר2: ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת. פסוק זה מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו "השני". בכמה עניינים מצאנו כי ישנו סדר של ראשון, שני ושלישי. ננסה להתבונן בעניין זה דרך מבט על שלושת החודשים הראשונים של השנה – ניסן – "החודש הראשון", אייר – […]

"לפני מי אתם מטהרים" המשנה בסוף מסכת יומא אומרת1: האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא ט"ז) 'מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו", עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר […]

יוצא מן הכלל… המשנה במסכת ראש השנה אומרת1: (ז) …וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגלה, אם כיון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא. אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו וזה לא כיון לבו.(ח) 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו", (שמות י"ז) וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה. אלא לומר לך, כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין […]

"הופך לכם מידת דין למידת רחמים" הפסוק הפותח את ענין ראש השנה בפרשת המועדות1: "…בחדש השביעי באחד לחדש…", נדרש בפנים רבות על ידי חכמינו2. נתבונן בכמה מדרשים הסובבים סביב אותו ענין: יהודה ברבי נחמן פתח (תהלים מ"ז) "עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר". בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא דין בדין הוא עולה מאי טעם "עלה אלקים בתרועה", ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב בכסא רחמים דכתיב "ה' בקול שופר" ומתמלא עליהם רחמים ומרחם […]

בחזרה אל המקורות בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות השורש "גאל".בחזרת הקרקעות ביובל1: ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ. בגאולת קרקע שנמכרה2: כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גואלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו. בגאולת בתים שנמכרו3: ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו. בגאולת אדם שנמכר לעבד4: וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר. אחרי נמכר גאולה תהיה לו אחד […]