חיי שרה – "ויבא אברהם" – מהיכן בא?
חיי שרה – ויבא אברהם" – מהיכן בא? בפרשה הקודמת נאמר: יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע. " בתחילת הפרשה שלנו אומרת התורה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ההבדל בין הפרשות הוא לא פשוט, אם אברהם יושב בבאר שבע למה שרה נמצאת בקריית ארבע (חברון)? הרשב"ם אומר שלא צריך להתעסק בכלל עם השאלה […]
חיי שרה – לרחוץ את רגלי עבדי אבות
ועוד יותר טוב רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]
לוט וצוער
לוט וצוער כאשר ה' מאפשר ללוט להימלט עם המלאכים לוט מבקש לא להמלט רחוק מידי: יח וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם: אַל-נָא, אֲדֹנָי. יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה–פֶּן-תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה, וָמַתִּי. כ הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה–וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא–וּתְחִי נַפְשִׁי. כא וַיֹּאמֶר אֵלָיו–הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם לַדָּבָר הַזֶּה: לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כב מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, […]
וירא- להיות רגישים לזולת
בפרשת השבוע אנו למדים מאברהם אבינו מהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". האבות היו לפני מתן תורה, ולכן הם מלמדים אותנו את הבסיס לקבלת התורה, ובמיוחד אברהם אבינו, הראשון לאבות, מלמד אותנו מהי דרך ארץ. בשמה של הפרשה טמון מסר חשוב (שמות י"ח, א'-ב'): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הראיה מודגשת כאן מאוד, ויש לה משמעות גדולה. ה' נראה […]
ניצבים – חשיבות העמידה על העקרונות
ה"פרשה" שאנו חיים אותה בשעות אלה היא התחממות הגזרה הצפונית, שהובילה לכך שחלק ניכר מתלמידי שיעור ה' הוקפצו חזרה לצבא. ננסה ללמוד מן הפרשה כיצד להתבונן על מאורעות השעות הגדולות הללו. הפרשה פותחת במילים (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם… עיקר הענין נמצא בשתי המילים הראשונות של הפרשה: "אתם נצבים". אנו נמצאים במלחמה מול ארגון טרור. המאבק בטרור נעשה על ידי כח העמידה של הציבור. לפני כשמונה שנים היתה ועדה ממשלתית שבחנה את המצב האסטרטגי של […]
"הגדתי היום..כי באתי אל הארץ"
אחד הדברים שבולטים לעין בקריאת הפרשה הוא החזרה על המילה "היום". הדבר בולט במיוחד בקריאה של היום ("רביעי"). הפסוק הפותח והפסוק הסוגר מסתיימים באותה מילה: דברים כ"ז, א': וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. דברים כ"ז, י': וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אלקיך וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מה הכוונה במילה "היום"? המילה הזו חוזרת בפרשה פעמים רבות, ולפעמים בצורה מיוחדת. הדבר בולט מאוד בפרשת הביכורים (דברים כ"ו, […]