קטגוריה: במדבר

חלק גדול מהפרשה עוסק בקרבנות הנשיאים, ובהקשר לכך מופיע פסוק מיוחד (במדבר ז', א'-ב'): וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים. הנשיאים מכונים בפסוק זה בארבעה כינויים שונים: "נשיאי ישראל", "ראשי בית אבותם", "נשיאי המטות", "העומדים על הפקודים". אלו הם ארבעה מישורים של שייכות שיש לאדם. המעגל הפנימי הוא האדם עצמו – […]

נתחיל מענין יום ירושלים הבא עלינו לטובה, וקישורו לפרשה. מעניין לראות כיצד דברים שנכתבו בדורות קדומים על מהותו של חודש אייר, מקבלים משמעות חדשה ומפתיעה בדורנו. ר' צדוק הכהן מלובלין כתב (פרי צדיק לר"ח אייר): וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד, שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך, ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, ותפארת סיון, שאז היה מתן תורה וכמו […]

בפרשת מסעי מופיעה מצוה חשובה שאנו מדברים עליה פעמים רבות: מצות ישיבת ארץ ישראל. חשוב ללמוד את המצוה כדי להבין מה משמעותה ואיך צריכים לקיים אותה בצורה טובה. כך נאמר (במדבר ל"ג, נ'-נ"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם […]

בפרשת מטות אנחנו קוראים שיחת מוסר של משה רבנו. בני ראובן ובני גד באים למשה, ומבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, בגלל שיש להם "מקנה רב… עצום מאוד". משה פותח בשיחת מוסר ארוכה וחריפה (במדבר ל"ב, ו'-ט"ו): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'. כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת […]

בפרשת פינחס אנו עולים מדרגה נוספת בהכנות לכניסה לארץ. משה מתכונן לעליה להר העברים, קובע את דרך חלוקת הארץ, ומכין את עם ישראל לכניסה לארץ. לאחר מכן מופיע פסוק מיוחד במינו (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. התורה מלאה בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר". דיבור זה לשון קשה. "לאמר" – משה מצטוה לומר את הדברים הלאה, לבני ישראל. כאן זה בא בצורה הפוכה. כאילו יש כאן תביעה וציווי של משה כלפי הקב"ה. משה פונה לה' ומבקש: וַיְדַבֵּר […]

שמועה שמעתי, שקרה משהו בפוליטיקה השבוע… ניסיתי להתבונן מה אומרת לנו הפרשה על כך, וננסה לראות את המשמעות לאור דברי האר"י וה"שם משמואל". במיתתו של קרח נאמר (במדבר ט"ז, ל'): וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'. ביטוי זה מופיע גם ביחס לרציחתו של קין את הבל (בראשית ד', י'-י"א): וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה […]

כדי להבין לעומק את חטא המרגלים, ננסה להתבונן בתגובה של התורה לחטא המרגלים. חטא המרגלים, והמעפילים שבא בעקבותיו, מסתיימים בפסוק כואב (במדבר י"ד, מ"ה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה. מיד אחר כך מופיעות כמה פרשיות של מצוות שונות. ההתחלה היא בפרשת המנחות והנסכים שבאים יחד עם הקרבנות מן הבהמה (במדבר ט"ו, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לה' […]

מתוך שלל הנושאים הרבים שבפרשה, נעסוק הפעם בפרשת הלויים, שמופיעה בה חזרה מרובה על מילים, שיש בה לימוד גדול וחשוב (במדבר ח', ה'-כ"ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִקְרַבְתָּ אֶת […]

תחילת פרשת נשא היא המשך ישיר לסיום פרשת במדבר. בסיום פרשת במדבר מדובר על משא בני קהת, נושאי הארון, ואצלנו ממשיכים במשא בני גרשון – היריעות, ובמשא בני מררי – קרשי המשכן. הרבה עסקו בשמותם ובתפקידם של בני לוי. נלך על פי מי שאומר, שקהת, גרשון ומררי מכוונים כנגד המח, הלב והאיברים. את השלישיה הזו ניתן "לפגוש" גם בהמשך הפרשה, כפי שנראה בהמשך. ננסה לעמוד על המשמעות של המבנה: מח, לב, איברים, על ידי דוגמא. רבים שואלים: איך עובדים על […]