קטגוריה: לימוד תרי"ג המצוות

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. כפתיחה ללימוד פרק "שבועת העדות", יש מקום לעמוד על המצוות העומדות בבסיס דין זה. אחת מהן היא מצות העדות, שבה נעיין בשיעור זה. בתורה נאמר (ויקרא ה', א'-ז'): וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ… וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. ח. בספר המצוות הגדיר הרמב"ם את המצוה: מצוה רכ"א, היא שצונו בדין אשת יפת תואר, והוא אמרו יתעלה: "וראית בשביה אשת יפת תאר"… גם במנין שעל סדר ההלכות (הל' מלכים) הגדיר הרמב"ם בצורה דומה: כא. דין יפת תואר. אולם, במנין הקצר שעל סדר ספר המצוות הגדיר בדרך שונה: לעשות ליפת תאר ככתוב, שנאמר: "וראית בשביה אשת יפת תאר". ומשמע שלכתחילה יש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: מדברי הרמב"ם בספר המצוות ובהלכה עולה כי מצות עשה של שילוח הקן עומדת לעצמה, ואין היא רק מתקנת את הלאו. הבנה זו מיישבת קשיים בסוגיות שילוח הקן ובדברי הרמב"ם. עשה ולא תעשה אמרה תורה (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: שאלות רבות ביחס להליכה אחר הרוב מתבררות לאור ההבנה שהכרעה על פי רוב איננה דרך של בדיעבד כאשר אין הסכמה בין הדיינים, אלא דרך ההכרעה הרצויה במציאות המורכבת מטוב ומרע. יש צורך בחשיפת הצדדים השונים של המציאות, וההכרעה היא על פי רוב הצדדים. המקור לדין רוב אמרו בגמרא (חולין י"א ע"א): מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא? […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. המצוה הנ"ה היא שצונו לשחוט שה הפסח ביום ארבעה עשר מניסן והוא אמרו יתעלה (בא יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים. ומי שעבר על צווי זה ולא הקריבו בזמנו במזיד חייב כרת. בין איש בין אשה. כי כבר התבאר בגמר פסחים (צא ב) שפסח ראשון חובה לנשים ודוחה את השבת, כלומר הקרבתו בארבעה עשר שחל להיות בשבת, כמו כל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן בכל יום מעל גבי המזבח, והיא הנקראת תרומת הדשן, והוא אמרו יתברך שמו "ולבש הכהן מדו בד והרים את הדשן". וכבר התבארו דיני מצוה זו בתמיד ובכפורים. פירוש המצוה מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן – הפסולת הנשארת מן הקרבנות אחר שרפתן – בכל יום מעל גבי המזבח, והיא המצוה הנקראת תרומת הדשן – […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה.   מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה' והוא אמרו יתברך שמו "יערוך אותו אהרן ובניו", וזאת היא מצות הטבת הנרות. וכבר התבארו דיני מצוה זו בשמיני ממנחות וביומא בפרק ראשון ובמסכת תמיד. פירוש המצוה מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד בבוקר ובין הערביים לפני ה' – בהיכל, והוא אמרו יתברך שמו (שמות כ"ז, כ"א): "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו של רבי […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה.   מצוה כ' היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה, והוא אמרו יתעלה "ועשו לי מקדש". ולשון ספרי, שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מהו הכשר מצוה.   מצוה כ"א היא שצונו לירא מן המקדש הזה מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה מיראת מקדש, והוא אמרו יתעלה "את מקדשי תיראו". וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא: אי זהו מורא, לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשה קפנדריא ולמדוהו מקל וחומר. וכבר התבאר במקומות מהתלמוד שאין מותר לשבת בעזרה אלא מלכי בית דוד […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: הרמב"ם מנה את ארבעה אבות הנזיקין בארבע מצוות. הדבר מתבאר לאור ההבנה שהחיוב בנזיקין נקבע על פי הנזק שנעשה לניזק, ולא על פי המזיק, וזהו הדבר המבדיל בין האבות השונים. את דיני התורה העוסקים בנזיקין הגדירו מוני המצוות כמצוות מתרי"ג המצוות, ויש בכך כדי להעמידנו על הגדרות חשובות של דיני הנזיקין. שיטת הרמב"ם במנין המצוות הרמב"ם מנה כך1: והמצוה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: מחלוקת הראשונים האם יש מצוה עצמית בקידושין או שהם הכשר למצות פריה ורביה מעלה שתי צורות להתבוננות על ענין הקידושין. א. הקידושין יוצרים את הקשר הרוחני היורד אל חיי המעשה בנישואין. ב. הקידושין הם הדרך של האדם להתחבר אל הנצח בהמשכיות הדורות. הרמב"ם מנה בענין הקידושין שתי מצוות: עשה רי"ב: היא שצונו לפרות ולרבות ולכוין לקיים המין, וזאת היא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: המחלוקת בין רבי מאיר וחכמים בענין "מוציא שם רע" נובעת ממחלוקת בהבנת הפרשה – האם באה התורה לשמור על האשה מבעל שמשקר, או לשמור על הבעל מאשה שזינתה. האוקימתות התמוהות באו לחזק את האמירה שהעדר בתולים מעורר חשש לזנות, משום שהבתולים הם עדות לבעל שאשתו לא זינתה. מחלוקת רש"י ור"ת סוגיית 'מוציא שם רע' (סנהדרין ח' ע"א – ט' […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. המצוות העוסקות בענייני הנהגת עם ישראל (ומרוכזות בתורה בתחילת פרשת שופטים), מסודרות ברמב"ם בסדר שיש להבינו: מצוה קעב – היא שצונו לשמוע כל נביא מהנביאים ולעשות כל מה שיצוה בו… מצוה קעג – היא שצונו למנות עלינו מלך מישראל יקבץ כל אומתנו וינהיגנו… וכל זמן שיצוה המלך צווי שלא יהיה סותר מצוה מן התורה הנה אנחנו חייבים לשמוע מצותו… מצוה קעד […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: סוגיות רבות ושאלות רבות מתבארות לאור הבנת הגדרת המצוה: "לדון בדין טוען ונטען". כאשר טענותיהם של בעלי הדין יוצרות זיקה ביניהם – כגון כאשר הנתבע מודה במקצת – חובה על בית הדין להזדקק להם ולהתיר את הזיקה על ידי פסק של בית הדין. "דין טוען ונטען", שבו נעסוק בשיעור זה, הוא המצוה העיקרית בה עוסקת מסכת בבא מציעא, ובעיקר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל השוואת מנייני המצוות השונים.   מצוה ל"ח היא שצוה כהן גדול שישא בתולה, והוא אמרו "והוא אשה בבתוליה יקח". ובבאור אמרו, עושה היה רבי עקיבא ממזר אפילו מחייבי עשה. ובאור זה, כשהיה כהן גדול בא על בלתי בתולה, שהיא אסורה לו בעשה, שהשורש הזה אצלנו לאו הבא מכלל עשה עשה. והנה כבר התבארו משפטי מצוה זו ביבמות וקידושין וכתובות. פירוש המצוה מצוה ל"ח היא שצוה כהן […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל השוואת מנייני המצוות השונים.   מצוה ל"ז היא שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרים בתורה. כי בעבור שמנעם הכתוב מלהטמא למת לכבודם, והתיר להם להטמא לקרובים, שמא יחשבו שהרשות בידם, ואם רצו להטמא יטמאו ואם לא רצו לא יטמאו, גזר להם גזרה וחייב עליהם חיוב. והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו "לה יטמא", כלומר לאחותו. ולשון ספרא "לה יטמא", מצוה, לא רצה להטמא מטמאין אותו בעל כרחו, ומעשה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל השוואת מנייני המצוות השונים.   מצוה ל"ו היא שצונו שיהיו הכהנים עובדים למשמרות, תעבוד כל משמרת שבוע אחד ולא יד הכל מעורבת יחד, זולתי ברגלים שיעבדו כל המשמרות כולן בשוה וכל מי שבא מהם מקריב. וכבר התבאר זה בדברי הימים איך חלק דוד ושמואל אותם לעשרים וארבעה משמרות, והתבאר בסוכה שברגלים יד כולם שוה. ולשון מצוה זו אמרו "וכי יבא הלוי וגו' ובא בכל אות נפשו, […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל השוואת מנייני המצוות השונים.   מצוה ל"ה היא שצונו שיהיה לנו שמן עשוי על מתכונת המיוחד, מוכן למשוח בו כהן גדול שיתמנה, כמו שאמר "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה". וממנו ימשחו קצת המלכים כמו שהתבאר בתלמוד בדין מצוה זו. וכבר נמשח בו המשכן וכל כליו, לא ימשחו בו הכלים לדורות, כי בבאור אמרו בספרי שבמשיחתן של אלו, רוצה לומר כלי המשכן, הוקדשו […]