ירושלמי כלאיים סוף פרק ח' – לימוד מקל וחומר
ירושלמי כלאיים סוף פרק ח': רבי בא בשם רבי שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה. אווז עם אווז הים תני רבי יודה בן פזי דבר דליה ולא ידעין מאן תני קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמר אסור. בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן? מדברי הגמרא מוכח שאווז עם אווז מדבר הם כלאיים מצד עצם העניין שזה מקומו במקום יישוב וזה מקומו במדבר. גידול בשני מקומות השונים במהות זה מזה, הוא שינוי מהותי במין […]
ירושלמי חגיגה פ"א ה"ב (דף ד:) – לימוד מגזירה שוה
חגיגה פ"א ה"ב (ד:): א"ר לעזר נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה מה שמחה האמורה להלן שלמים אף כאן שלמים. נאמר שמחה ושמחת בחגך ונאמר שמחה בשלמים וזבחת שלמים "ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלוקיך" (דברים כ"ז, ז') א. שלמים ראויים להיות נלמדים בג"ש שהרי עושה שלום בין הגוף – החומר, לבין הקדש – הרוח והנשמה, כג"ש שהיא בת"ת העושה שלום בין ימין לשמאל חסד וגבורה. ב. "ושמחת לפני ה' אלוקיך" – ארץ ישראל מקום השמחה (עי' בזהר ח"ג קי"ח:) […]
ירושלמי כלאיים פ"ה ה"ג – לימוד מקל וחומר
ירושלמי כלאיים פ"ה ה"ג: איסי בן עקביה אמר אסור לרכב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם בבגדים שאת מותר ללבוש זה על זה את אסור בתערובתן. בהמה שאת אסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן את אסור לרכוב עליה. האר"י ביאר מידת קל וחומר שהיא הנהגה של דין לחוד ורחמים לחוד, וכל אחד נשאר בהנהגתו ולומדים מזה על זה שאם בהנהגת הדין יש קל, קל וחומר שיהיה הקל במידת הרחמים וכן להיפך. כלאיים שייך אפוא במיוחד להנהגת […]
ירושלמי סנהדרין (פ"ד ה"ו) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר ולמידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י גמרא ירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ו: מה אם עבודה שדוחה שבת רציחת מצוה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שהעבודה דוחה אותה אין דין שתהא רציחת מצוה דוחה אותה ר' לא בשם ר' ינאי מיכן לבתי דינין שלא יהו דנין בשבת מאי טעמא נאמר כאן בכל מושבותיכם ונאמר להלן והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה להלן בבית דין הכתוב מדבר […]
ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (דף ט.) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (דף ט.), במעשה רבי יהושע ובן זומא שנפגשו בדרך ובתשובתו לר' יהושע אומר בן זומא: מסתכל הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא פותח טפח נאמר כאן ריחוף (במעשה בראשית נאמר ורוח אלוקים מרחפת על פני המים) ונאמר להלן (דברים לב) כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף מה ריחוף שנאמר להלן נוגע ואינו נוגע אף ריחוף שנאמר כאן נוגע ואינו נוגע. להבין הדרשה ולהבין השימוש בגזירה שוה נתבונן נא בדברי הרב קוק […]
ירושלמי סנהדרין פ"ב (דף י"ג) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. הגמרא בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו: הרי דברים קל וחומר ומה אם מלך ישראל שהיה עסוק בצרכי ישראל נאמר בו וקרא בו כל ימי חייו ההדיוט על אחת כמה וכמה. מדות שהתורה נדרשת בהן, המלמדות מצוותיה והליכותיה של תורה, לא ניתנו רק לעצמן כדברים עַקַרים, אלא ללמוד מהן ערכים וארחות חיים. על כן כשאנו מוצאים שעבד יוצא לחירות בשן ועין אנו שואלים מה מלמדת אותנו […]
ירושלמי ברכות (פ"ז ה"א) – ברכת התורה וברכת המזון – לימוד מקל וחומר וגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. הגמרא בירושלמי ברכות (פ"ז ה"א): כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בתורה ברכה לאחריה מה כתיב בה לפניה (דברים לב) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כתיב במזון ברכה לאחריו ואין כתיב לפניו מה כתיב לאחריו ואכלת ושבעת וברכת. ומניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה. ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן אתיא שם שם לגזירה שוה מה […]
ירושלמי ראש השנה פ"ד (ה"ח) – סדור שנחלק ודבר שהוא מיוחד במקומו
הדוגמה המובאת כאן היא דוגמה לקשר בין הדין הנלמד למידה שאיננה מי"ג מידות. לחץ כאן לדוגמאות נוספות. בירושלמי ר"ה פ"ד ה"ח דנים במקור שהתקיעות במוספין ובתוך הדברים דרשו: ר' לעזר בי ר' יוסה בשם ר' יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב "והקרבתם" וכאן כתיב "ועשיתם" אמר להן הקב"ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה. עי' במפרשים שדרשו עפ"י מדה "סדור שנחלק" ו"דבר שהוא מיוחד במקומו". יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עלה […]
עירובין כ"ז (ע"ב), ברייתא בריש הספרא וירושלמי מעשר שני (פ"א ה"ג) – לימוד מכלל ופרט וכלל
עירובין כ"ז (ע"ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק "ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך" (דברים י"ד, כ"ו) יש […]
ירושלמי מגילה פ"א (ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי מגילה פ"א ה"א: ויקראו הכל בחמשה עשר ר' אבהו דרש ישיבה ישיבה מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון ויקראו הכל בי"ד ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות נאמר כאן פרזות ונאמר להלן לבד מערי הפרזי הרבה מאוד מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון. הירושלמי למדו "ישיבה" "ישיבה" על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון שהם בט"ו ולמדו "פרזי" […]
ירושלמי מעשר שני (פ"א ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי מעשר שני (פ"א ה"א): רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל מה לא יגאל הנאמר בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל אף לא יגאל הנאמר כאן אינו לא נמכר ולא נגאל. למדו בירושלמי שמעשר בהמה לא נמכר מג"ש "לא יגאל" "לא יגאל". נאמר בחרם "לא יגאל" ושם נאמר במפורש "לא ימכר" ובמעשר בהמה נאמר "לא יגאל" ומחרם למדו שגם מעשר בהמה לא ימכר. נראה לבאר על פי […]
ירושלמי מעשרות (פ"ב ה"ג) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י. ירושלמי מעשרות פ"ב (ה"ג): … "כנפשך" כל דבר שהיצר תאב. "כנפשך" – כל דבר שהוא פטור מן המעשרות. מה את אוכל ופטור אף פועל אוכל ופטור. "כנפשך" מיכן שלא יאכל הפועל יותר על שכרו. מיכן היה רבי אלעזר חסמא אומר לא יאכל הפועל יותר על שכרו. מניין שנפשו קרוייה שכרו רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא נאמר כאן נפשו ונאמר להלן נפשו דכתיב ואליו הוא נושא את […]
ירושלמי חגיגה (פ"ב ה"א) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
כך הוא לשון ספר בית אלקים להמבי"ט (שער היסודות פרק י"ב): התורה כולה מבראשית ועד לעיני כל ישראל הוא מקובל אצלנו כי היתה סדורה לפניו יתברך כך קודם שנברא העולם באלפיים שנה. ונראה שהיתה כתובה לפניו ית' אות סמוך לאות שלאחריה מבי'ת בראשית עד למ"ד לעיני כל ישראל בלי הפסק תיבות ופרשיות אלא כולה כתיבה אחת. ודומה לזה כתב הגר"א בביאורו לגמ' בבא בתרא על שמונה פסוקים אחרונים שבתורה, שהקב"ה אומר ומשה כותב בדמע: וי"ל כי זה וזה (דעת ר' […]
ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"א) – לימוד מבנין אב
הקשר בין הדין הנלמד למידה בנין אב מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"א): כל מקום שנאמר "וה'" הוא ובית דינו. ובניין אב שבכולם "וה' דבר עליו רעה". ועי' במפרשים שפסוק זה נאמר אצל אחאב שהנביא מיכיהו אמר (מלכים א', כ"ב, י"ט): ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. נראה פשוט ששם ה' הוא בתפארת1 וצבא השמים היינו "צבאות" שהוא בנצח והוד2, ואף כאן "צבא השמיים" – נצח והוד – "עומדים" […]
ירושלמי שקלים (פ"ו ה"ד) ויומא כ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
נאמר במשנה שקלים (פ"ו ה"ד): האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין לבונה לא יפחות מקומץ. ובגמ' ירושלמי שם אמרו: לבונה לא יפחות מקומץ נאמר כאן אזכרה ונאמר להלן אזכרה מה אזכרה האמור להלן מלא קומץ אף אזכרה האמור כאן מלא קומץ. וביאור הענין. נאמר כאן בלחם הפנים "ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם אזכרה" (ויקרא כ"ד, ז') ונאמר להלן בקרבן מנחת נדבה "וקמץ משם מלא קומצו מסלתה ומשמנה על כל לבונתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה" (ויקרא […]
ירושלמי שקלים (פ"א ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי שקלים (פ"א ה"א): תני "זאת עולת חדש בחדשו" יכול יהא תורם בכל חדש וחדש ת"ל "בחדשו לחדשי השנה" בחודש א' הוא תורם לכל חדשי השנה יכול באיזה חדש שירצה נאמר כאן "חדשי" ונאמר להלן "חדשי" מה חדשי שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן אף חדשי שנאמר כאן אין מונין אלא מניסן. "חדשי השנה" הוא ביטוי לשנה שלימה המורכבת מחדשים. לכל חדש יש תכונה ומהות המיוחדים לו. חדשי השנה כולם יחד הם מיזוג של תכונות וכוחות לכלל של מציאות אחת. […]