לפגוש את הנשמה
לפגוש את הנשמה מובא במדרש1: תני חזקיה (ירמיה נ) "שה פזורה ישראל", נמשלו ישראל לשה, מה שה הזה לוקה על ראשו או באחד מאבריו וכל אבריו מרגישין, כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין. (במדבר טז) "האיש אחד יחטא". תני ר' שמעון בר יוחאי משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה, אמר להם: מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח?! אמרו לו: שהמים עולין ומציפין עלינו […]
יוצא מן הכלל
יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]
היום שאחרי 2
"היום שאחרי" 2 בהמשך לדיון בעניין "היום שאחרי", ננסה לבחון את היחס למדינה ולצבא בעקבות ההתנתקות.כישיבת הסדר השולחת חיילים לשרת בצבא, השאלה עבורנו היא מהותית ומעשית, ויש לדון בה בכובד ראש.האם יש לשנות את היחס לצבא ולמדינה? האם יש להפסיק את השרות בצבא, המגרש יהודים מביתם?השאלה קשה אף יותר לאור התחושה, המבוססת על עובדות, שההתנתקות היא סימפטום לרוח כללית החודרת לצבא יותר ויותר: הצבא מכין עצמו למשימות שלום, ולא למשימות מלחמה.נראה שהבעיה שחשים רבים מן הצעירים עם הגיוס לצבא איננה […]
פרק ראשון – שני התפקידים של בית הדין
שני התפקידים של בית הדין ירושלמי: לא הן גזילות הן חבלות. אשכח תני ר' שמעון בן יוחי "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא. ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי, אמרו לו: על מנת שתדיננו דין תורה. אמר לון: אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים, מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. רבי עקיבה כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה הוה אמר […]
היום שאחרי 1
"היום שאחרי" 1 ימים אלה שאנו עוברים, ימי "היום שאחרי", אינם יכולים לעבור ללא בירור מעמיק בין כתלי בית המדרש."וחיי עולם נטע בתוכנו" – היא תורה שבעל פה.התורה שבעל פה מתפתחת מתוך החיים. שינויי החיים, אתגריהם וקשייהם – הם המעצבים ובונים את התורה שבעל פה. אף אנו ננסה לבנות פרק בתורה שבעל פה תוך התבוננות בעובר על עם ישראל בתקופה זו.המשבר שעוברת הציונות הדתית הוא גדול וקשה. מפעל של דור עומד על כפות המאזניים. מנין נובע משבר זה, וכיצד יש […]
פרק ראשון – דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין
דיני ממונות בשלושה – פתיחת מסכת סנהדרין תמצית השיעורהגמרא בתחילת מסכת סנהדרין שואלת על הכפילות בלשון המשנה: "דיני ממונות בשלושה, גזלות וחבלות בשלושה". ר' אבהו עונה שגזלות וחבלות הוא פירוש למילים "דיני ממונות", ובא למעט הודאות והלוואות, שבהן אין צורך בשלושה מומחים ודי בשלושה הדיוטות. על כך שואלת הגמרא "תרתי קתני", תאמר ש"דיני ממונות", כלומר הודאות והלוואות בשלושה, הכוונה להדיוטות, וגזלות וחבלות בשלושה, הכוונה לשלושה מומחין. ועוד, המילה "שלושה" המופיעה פעמיים – מיותרת, והיה צריך לומר: "דיני ממונות – גזלות […]
דרך ארוכה וקצרה
דרך ארוכה וקצרה בסיכום פגישה בין ראשי ישיבות ומכינות למפקדים בצבא, אמר הרב גרוסמן שליט"א (ממגדל העמק) בתוך דברי הסיכום כך:הגמרא אומרת1: תנו רבנן הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. מהו הקשר בין שני חלקי המשפט? כביכול אומרת הגמרא שכשם שהאף שלי איננו דומה לאף שלך, כך הדעה שלי שונה משלך. מה הקשר?הפשט הוא, שכשם שאין אדם יכול לומר לחבירו: "מדוע האף שלך לא יפה כמו האף שלי, והרי […]
פרשה ב – פסקה ח
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ה', "עשיתי לי גנות ופרדסים", א' "עשיתי לי גנות ופרדסים", כמשמעו, "ונטעתי בהן עץ כל פרי", אפילו פלפלין. אמר ר' אבא בר כהנא: ברוחות היה שלמה משתמש, ושולח להנדיקי ומביאין לו משם מים ומשקין כאן ועושה פירות. אמר לו ר' ינאי בריה דר' שמעון: אם אתה אומר כן נמצאת מיגעו, אלא עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ וראה איזה משתיתה מופנה לשם, ונטע בה על משתיתה של ארץ, וכך היתה עושה פירות. פירוש המדרש"עָשִׂיתִי […]
תקשורת זוגית לאומית
תקשורת זוגית לאומית המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. פרשת פנחס עוסקת בהיבטים שונים של החלפת הנהגת דור המדבר בהנהגת ארץ ישראל. כחלק מענין זה דואג משה רבינו למנות מנהיג מתאים לאחר מותו1: וידבר משה אל ה' לאמר. יפקד ה' אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה. חז"ל במדרש […]
פרשה ב – פסקה ז
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ד', "הגדלתי מעשי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "הגדלתי מעשי", אמר שלמה "הגדלתי מעשי" ממעשה אבותי. "הגדלתי מעשי", הדא הוא דכתיב "ויעש המלך כסא שן גדול וגו'". "בניתי לי בתים", הדא הוא דכתיב "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים". "נטעתי לי כרמים", שנאמר: "כרם היה לשלמה בבעל המון". פירוש המדרש "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים […]
את קרבני לחמי לאִשַי
"את קרבני לחמי לאִשַי" בפרשת השבוע מובאת פרשת הקרבנות המוספים, ויש מקום לעיין בענין הקרבנות בכלל. פתיחת הפרשה מעוררת שאלה1: את קרבני לחמי לאשי ריח ניחֹחי תשמרו להקריב לי במועדו. הביטוי "קרבני לחמי", כביכול הקב"ה זקוק לקרבנות כדרך שהאדם זקוק ללחם, דורש ביאור להבנת משמעותו העמוקה.חז"ל במדרש מדגישים נקודה זו2: 'את קרבני לחמי לאשי' אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל לא שאני צריך לקרבנות, כל העולם כולו שלי הוא, הבהמה שאתם מקריבים אני בראתי אותה, וכן הוא אומר (תהלים […]