רב: הרב יהושע ויצמן

לזכור ולא לשכוח קודם שמספר משה רבינו לעם ישראל על מעמד הר סיני, הוא חוזר ומדגיש את חשיבותו לדורות1: רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. מלבד האזהרה שלא לשכוח את מעמד הר […]

רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]

הקשר בין הארץ לכיס המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1: 'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם […]

רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]

להסתכל בלי לראות פסוקים רבים בפרשה מתייחסים לעיניו של בלעם.בלעם לא ראה את המלאך שגרם לאתון לסטות מדרכה, עד שה' הראה לו את המלאך1: ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. חז"ל במדרש אומרים2: 'ויגל ה' את עיני בלעם', וכי סומא היה, להודיע שאף העין ברשותו. עינו של בלעם, ואף של כל אחד, היא ברשות הקב"ה. ברצותו תראה, וברצותו לא תראה.בהמשך הפרשה מעיד בלעם על עצמו פעמיים3: וישא משלו ויאמר […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ו' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, 'והים איננו מלא' וישראל ממניינן אינן חסרין לעולם, שנאמר (במדבר כ"ג) 'מי מנה עפר יעקב'. שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגייר בעולם הזה מתגייר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נ"ד) 'הן גור יגור', מכאן ואילך 'אפס מאותי', הפסק מאתי, מאן גבי מי גר אתך בעולם הזה עליך יפול לעולם הבא. אמר ר' יוחנן ולא עוד אלא במקום שהוא […]

"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה בדרשותיהם על תחילת פרשת דברים, המהווה גם תחילת נאום התוכחה של משה, עומדים חז"ל על ענין התוכחה בצורות שונות. בשיחה זו נעיין בדרשה אחת, שיש בה הדרכה חשובה בענין התוכחה1: דבר אחר 'אלה הדברים אשר דבר משה', זהו שאמר הכתוב (תהלים נ') 'אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו", מהו 'אלה עשית והחרשתי', אמר ר' שמואל בר נחמן (שמות ל"ב) 'אלה אלהיך ישראל' עשיתם במדבר והחרשתי לכם, למה שהיה משה מפייס עלי ואומר […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ה' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל דבר אחר 'כל הנחלים', כל התורה שאדם לומד אינה אלא בלב, 'והים איננו מלא', והלב איננו מלא, לא הנפש שבעה לעולם, שנאמר 'וגם הנפש לא תמלא'. תאמר שמשעה שאדם מוציא את תלמודו לאחר שוב אינה חוזרת עליו, תלמוד לומר 'שם הם שבים ללכת' דכתיב (דברים ו') 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום […]

"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" חז"ל מגנים את קורח על כך שחלק על משה, ורואים במחלוקת דבר שלילי שיש להתרחק ממנו. אולם, אנו רואים שחז"ל התייחסו למחלוקות בצורה חיובית. ראשית, כל התורה שבעל פה מלאה במחלוקות, על כל צעד ושעל. על בית שמאי ובית הלל אמרו למשל1: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. חכמים לא גינו אותם על מחלוקתם אלא ראו בכך גילוי אלוקי. הכיצד?יתירה מזאת. פעמים, שאם אין מחלוקת, רואים בכך חכמים בעיה2: אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ד' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל חכמתו של אדם אינה אלא בלב 'והים איננו מלא' והלב אינו מתמלא לעולם תאמר שמשעה שאדם מוציא חכמתו מלבו שוב אינה חוזרת עליו לעולם תלמוד לומר 'שם הם שבים ללכת'. פירוש המדרש דבר אחר, דרשה נוספת לפסוק: "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ […]

מי אתה כָּלֵב? שני מרגלים בלבד תמכו בכניסה לארץ: יהושע וכלב, ושניהם זכו להיכנס אל הארץ בתום ארבעים שנות הנדודים.עיון בפסוקים מעלה מספר הבדלים בין דמויותיהם של יהושע וכלב, וננסה לעמוד על משמעות הדברים.על הפסוק1: ויקרא משה להושע בן נון יהושע. כותב רש"י בעקבות חז"ל: התפלל עליו, יה יושיעך מעצת מרגלים. אין אנו מוצאים תפילה דומה של משה על כלב.כשחזרו המרגלים ממשימתם והוציאו את דיבת הארץ רעה, עמד מולם כלב לבדו2: ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה […]

להודיע את ארץ ישראל אגרת צ"ו היא אחת האיגרות בהן מרחיב הרב קוק זצ"ל בעניינה של תורת ארץ ישראל. בתוך הדברים שם, מתייחס הרב לחטא המרגלים ולדרך תיקונו1, ודבר זה חשוב תמיד, ובמיוחד לתקופה זו.כותב הרב: אנחנו יכולים להמשיך טל אורות של אויר ארץ חמדה באופן כל כך נוזל ושופע, באופן כל כך מעדן ומקדש כל רוח ונפש וכל קרב וכליות, עד שילך עמנו אור הבבלי להתאחד עם התלמוד הירושלמי ויחדיו יאירו באור שבעתים. ואל זה אנחנו צריכים לשאוף. לא […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ג' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים', זה אוקיינוס, 'והים איננו מלא', זה אוקיינוס שאינו מתמלא לעולם. מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו פורשין בים הגדול, נכנסה הספינה למקום שהמים לא היו מהלכין, אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, מכיון דאתון לרומי אמר לון אדריאנוס מי אוקיינוס מה הן, אמרין ליה מים בולעים הן למים, ואמר לון אפשר כל הנחלים שם […]

אל תשוה! לרגל מלאת מאה שנים לעלייתו של הרב קוק זצ"ל ארצה (כ"ח אייר ה'תשס"ד), יצא לאור1 "פנקס י"ג", הנקרא "ראשון דיפו" – הפנקס הראשון שבו כתב הרב את מחשבותיו ורעיונותיו בארץ ישראל.נעיין בפסקה מ"ט בקובץ זה.הפסקה עוסקת בדברי הגמרא2: מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה, אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט, שנינו אחד המרבה ואחד […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ב' כיצד הארץ שותה, ר' יהודה ור' סימון ורבנן, ר' יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה וחוזר ומשקה. ר' סימון אמר כמין תיבה, כהדין קבריאל דמרבי וקבר. ורבנן אמרי כמין תווהא (נהר הוא בבבל ושמו תווהא), ולמה הוא קורא אותו תווהא שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה. ממנו היתה הארץ שותה מתחילה, שנאמר (בראשית ב') 'ואד יעלה מן הארץ', וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה. ר' שמואל בר נחמן בשם […]

כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים. בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1. נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין. בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם […]

הצום – אכילה עליונה ביחס ליום הכפורים מצאנו בדברי חז"ל הדרכה, שיש בה להעמידנו על עומק עניינו של יום1: תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב' וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. בספרים הקדושים מבוארים דברי הגמרא בצורה מעמיקה, ונבאר את הדברים לאור המובא שם2.עולמנו הגשמי נברא בדיבור אלוקי: "בדבר ה' שמים נעשו". דיבור זה ממשיך לְחיות את העולם ואת […]

מי, איפה ומתי נעיין בפסוק הפותח את הפרשה והספר כולו: וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר. מצאנו, שדרשו חכמים את הפסוק בדרשות רבות, הדורשות כל מילה בפסוק.על המילים "וידבר ה' אל משה" דרשו1: דבר אחר 'וידבר ה' אל משה' אשריו של משה שששים רבוא עומדים, והכהנים והלוים והזקנים הכל עומדים שם, ומכולם לא נדבר אלא עם משה. על המילים "במדבר סיני" דרשו2: 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' למה […]

"מלוך על כל העולם" – ועלי ישנה סתירה, לכאורה, בין שני ערכים חשובים. מצד אחד, יש חשיבות לכך שיחוש האדם אחריות על תיקון העולם כולו, על עם ישראל כולו וכדומה. מצד שני, לא ניתן לתקן ולהשפיע על העולם ללא שהאדם עצמו מתוקן.מסופר על אחד מגדולי ישראל, שסיפר שבצעירותו רצה לתקן את כל העולם, אלא שראה שאיננו מצליח, ועל כן החליט שיתקן את מדינתו. גם בזאת לא הצליח, והחליט לתקן את עירו, וכשלא עלה בידו – ניסה לתקן את משפחתו, ולבסוף […]