רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]
בגדים מדברים
בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]
הקרב על הרוח
הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]
"מי ברא אלה"
"מי ברא אלה" על המילים הפותחות את פרשת פקודי: "ואלה פקודי המשכן" אומר המדרש1: אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם הוי "אלה פקודי המשכן", אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מ"ט) "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים", ואומר (ישעיהו ס') "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם". המדרש עומד על המילה "אלה", ורואה בה ביטוי לעניינו של […]
לא קלה דרכינו?
לא קלה דרכנו? אין צורך להרחיב על מצבו הקשה של עם ישראל: הפיגועים הרבים, הכבוד הלאומי המושפל עד עפר, הבלבול האוחז את הציבור, המוראל הנמוך – אלו רק חלק מהדוגמאות. מהו תפקידנו בימים אלו? כיצד עלינו להתייחס למאורעות העוברים עלינו? התחושה הראשונית לאור ההתבוננות במציאות היא קשה. איננו יכולים להתעלם מכך שמדינת ישראל קמה על גביהם של מעשי רשע רבים, שהיו שותפים להקמתה. הן רשע כלפי שמיא – כפירה ופריקת עול, נתינת חינוך כפרני לעולים חדשים וכדו', והן רשע כלפי […]
החלום ושברו
החלום ושברו הזוה"ק בפרשת כי תצא1 מבאר את היחס בין הלוחות השניים ללוחות הראשונים: תרגום הסולם: והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נקראת הלכה למשה מסיני. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה ההיא אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו… ונפתחת יריעה מן ספר התורה, ויראו שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על […]
חופש, מסגרת ולבושים
חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]
מודעות עצמית 2 – "אחור וקדם צרתני"
אחור וקדם צרתני בין תיאורי יצירת האדם המופיעים במזמור קל"ט בתהילים מופיע הפס' הבא1: אחור וקדם צרתני… כלומר – האדם נברא בשני כיוונים, קדם ואחור, וכפי שמכנים זאת חז"ל2: "וייצר" – למה ב' יודין? אלא אחת כנגד פרצוף פניו ואחת כנגד פרצוף של אחריו. פרצוף פניו הוא הפרצוף הכולל את החושים: ראיה, שמיעה, ואת הריח והדיבור, והצד חסר החושים הוא הנקרא אחור.למרות שאילו היו חושים לאדם משני צדדיו היה זה למועיל, כפי הבנתנו הפשוטה, בכל זאת נברא האדם בצורה כזו […]
יחס הנגלה והנסתר
יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]
מודעות עצמית 1 – שם "אדם" – ומשמעותו
שם "אדם" – ומשמעותו סדרת השיחות הקרובה תעסוק באדם – האדם בצורה כללית וגוף האדם ואיבריו בפרט.נפתח בשיחה על משמעות השם "אדם". * * * המהר"ל בכמה מקומות עמד על משמעות השם "אדם": הרי כי נקרא האדם אדמה כאשר אמרנו. וכל זה כי האדם הוא חסר בעת בריאתו, וצריך שיהיה נעבד ויוצא לפעל על ידי עבודה, כאדמה הזאת שצריכה עבודה לצאת על ידה אל הפעל, כמו כן האדם יוצא לפעל על ידי תורה ומצות1. וזה אדם לעמל יולד שהוא נולד […]
הבחירה בבית הבחירה
הבחירה בבית הבחירה פרשת השבוע פותחת את פרשיות המשכן, התופסות חלק מרכזי בחומש שמות ובכל חמשת החומשים.ננסה להעמיק את המבט בעניין המקדש.הרמב"ם מנה את בנין בית המקדש כמצות עשה1, וכך כתב בפתיחת הלכות בית הבחירה2: מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש… הלכה זו מעוררת שאלה בהשוואה לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים3: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו […]
למה תינוק נופל – וקם?
למה תינוק נופל – וקם? קריעת ים סוף, ושירת הים שבאה בעקבותיה, היו עליה רוחנית עצומה לעם ישראל.חז"ל אומרים1 שאפילו שפחה ראתה על הים מראות שהנביאים לא זכו להם. היה זה גילוי שכינה עליון ביותר, שרומם את העם לדרגות גבוהות.עם סיום שירת הים, מתחיל העם לצעוד, וכך מתארת התורה את תחילת המסע2: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על […]
אני ומעמד הר סיני
אני ומעמד הר סיני במוקד הפרשה עומדת ההתגלות האלוקית לעם ישראל – מעמד הר סיני ומתן תורה.מעמד הר סיני הוא מיסודי האמונה, וכפי שמביא הרמב"ם1: משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את […]
בין הורים לילדים
בין הורים לילדים שלשה מתוך ארבעת הבנים שבהגדה מופיעים בפרשתנו (הבן הרשע: י"ב, כ"ו – כ"ז; הבן שאינו יודע לשאול: י"ג, ח'; הבן התם: י"ג, י"ד – ט"ו). הבן הרביעי, החכם, מופיע בספר דברים (ו', כ"ג – כ"ה) ערב הכניסה לארץ ישראל.נעיין מעט בענין שאלות הבנים כדי ללמוד על הקרקע שבה צומחות השאלות, ועל ההתיחסות הראויה להן.שניים מארבעת הבנים שואלים שאלה מפורטת מעט.הבן הרשע1: והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. והבן החכם2: כי ישאלך בנך מחר לאמר […]
האני ו"אני ה"'
האני ו"אני ה'" וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי. לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי […]
"על הגאולה"
"על הגאולה" בסיום הפרשה טוען משה כלפי הקב"ה על התוצאות הקשות של שליחותו אל פרעה1: וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. א. אומרים על כך חז"ל במדרש2: 'וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעותה לעם הזה'… אמר ר' פנחס הכהן בן […]
על כביסות ועבודת המידות
על כביסות ועבודת המידות בלימוד הגמרא אנו נתקלים לפעמים במימרות הנותנות עצות שונות. כיצד יש להתייחס לגמרות כאלה? ניקח לדוגמא את הגמרא במסכת שבת1: תניא, אמר רבי צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת. ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה: כמה בעית עילויה? אמר ליה: כדחיורא. – אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: […]
"שמע ישראל" – יחוד ה'
שמע ישראל – יחוד ה' פרשתנו מתארת את ברכת יעקב לבניו. חז"ל בגמרא מוסיפים פרטים נוספים שאינם מתוארים בתורה1: …דאמר רבי שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' (בראשית מ"ט, א'). ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד – כך אין בלבנו אלא […]