רב: הרב יהושע ויצמן

התשובה הטבעית התשובה האישית של האדם, כך מלמדנו הרב קוק, היא חלק מהתהליך הכללי של תשובת העולם כולו. העולם הולך ומתפתח בתחומים רבים, וכולם מובילים ל"חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה', כ"א) – כאדם הראשון שהיה מקדם לגן עדן (עי' איכה רבה פרשה ה', כ"א). גם תשובתו של האדם על חטאיו, היא חלק ממערכת כללית יותר של תשובה הקיימת באדם. כך מבאר הרב קוק את מושג התשובה בפרקים הראשונים של אורות התשובה.נעיין בכמה עניינים העולים מן הפרק הראשון: תשובה טבעית, אמונית, […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – אל תהיו "דתיים"! פרשת "כי תבוא" רומזת על החשיבות של "לחיות עם פרשת השבוע".המילה "היום" חוזרת בפרשה פעמים רבות, בהקשרים רבים שחלקם לא מובנים בקריאה ראשונה.דוגמא לכך: כשאדם מביא ביכורים, הוא עולה עם הפירות לבית המקדש, וכך נאמר בתורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. עם ישראל חי בארץ ישראל כבר מאות […]

המדרש: רבי פנחס בשם ר' לוי אמר בהבראם בה"א בראם, (ישעיה סו) ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, אמר רבי יהודה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר ואת כל אלה ידי עשתה, רבי יודן אמר בזכות התורה שנא' (ויקרא כז) אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה, רבי יהושע בר […]

כתבנו בספר חיים טובים אנו בעיצומו של חודש אלול. קול השופר מהדהד באזננו ומעוררנו לתשובה.אנו נוהגים לברך איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה טובה". בתפילת הימים הנוראים אנו מוסיפים, בין השאר: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. יש להבין למה אנו מתכוונים בכתיבה לטובה בספר החיים.כילדים קטנים אנו מדמיינים ספר גדול הנמצא בשמים, ובו כתובים מעשי כל בני האדם, והאם יכתבו לחיים או חלילה להיפך.יש לשדרג את ההבנה, ולהבין את משמעותה של הכתיבה. ננסה לעמוד […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שעת טירוף ושעת גאולה בכל שנה אני לומד מחדש את פרשת כי תצא, ובכל שנה הראש שלי מתמקד בסופו של דבר באותו ענין – ביטוי מיוחד המופיע בפרשה שלוש פעמים, ולא מופיע עוד בכל התורה: "בדרך בצאתכם ממצרים".דברים כ"ג, ד'-ז': לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם […]

המדרש: א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין, ואם נתן ביבה על פתחה אינו נאה, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ברא האדם הזה ונתן ביבו על פתחו, והוא נאה והוא שבחו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב וייצר ה' אלהים את האדם ומה ת"ל אשר יצר, כביכול הקדוש ברוך הוא מתגאה בעולמו ואומר ראו בריה שבראתי וצורה שצרתי, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בוראן משבחן, ומי מגנן, בוראן מקלסן, […]

לפעמים צריך להוכיח… רציתי לשתף אתכם בחויה שהיתה לי בלימוד פסקא מדברי חכמים, שטלטלה אותי באופן אישי.הזוה"ק מספר על רבי יוסי ור' חייא שהלכו בדרך, ובתוך כך אמרו שם (ח"ג תזריע, מ"ה ע"ב, בתרגום): בעוד שהיו הולכים פגשו באדם אחד ופניו מלאים בנגעים, והיה קם מתחת אילן אחד. הסתכלו בו וראו פניו אדומים מחמת הנגעים. אמר לו ר' חייא: מי אתה? אמר לו: יהודי אני. אמר ר' יוסי: חוטא הוא, שאם לא כן לא היו נרשמים בפניו אלו הנגעים הרעים, […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים הדבר ה"חם" ביותר שקרה השבוע, שיש לעסוק בו במסגרת "לחיות עם פרשת השבוע", הוא תחילת "זמן אלול". זה הדבר הדרמטי ביותר והמשמעותי ביותר. בסוף השיחה נתייחס מעט לאירועים שעברו עלינו בבין הזמנים. פרשת שופטים פותחת בציווי על העמדת שופטים (דברים ט"ז, י"ז-כ'): שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף […]

המדרש: [ב, ד] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כתיב (איוב כו) הן אלה קצות דרכיו וגו', א"ר הונא כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקדוש ברוך הוא הן (שם /איוב כ"ו/) הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן, א"ר הונא הרעם הזה בשעה שיוצא כתיקונו, אין כל בריה יכולה לעמוד עליו, נתבונן אין כתיב כאן אלא יתבונן הפקחים יודעין רמוזו והגיונו, א"ר הונא אם על סדרו של רעם אין אתה יכול לעמוד על […]

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – משהו חדש מתחיל בפרשת השבוע אנו עוברים שינוי – מתחילים ספר חדש. זהו מעבר משמעותי, מארבע חמישיות של התורה, לחומש החמישי. את ספר דברים אמר משה מפי עצמו, וכפי שמסביר הגר"א, שבכל התורה כולה שכינה מדברת מגרונו של משה, וכאן משה מקבל את הנבואה, ומוסר אותה לישראל בלשונו ובסגנונו.השינוי הזה קשור לשינוי נוסף – ההכנות לכניסת ישראל לארץ. משה רבנו נואם את נאום הסיכום שלו, ומכין את עם ישראל לקראת כניסתו לארץ ישראל.שינויים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות מסעי – חיי תורה בפרט ובכלל בפרשה אנו מוצאים "מעברים" בין עיסוק בפרט לעיסוק בכלל.תחילת הפרשה – פרשת נדרים, עוסקת לכאורה בנושא פרטי, אך פרשה זו נאמרה "אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת" (במדבר ל', ב'), ומכאן שיש בה צדדים כלליים.סיום פרשת מסעי עוסק בעניינה של ארץ ישראל – גבולותיה וירושתה, שזהו ענין כללי, אך יחד עם זאת עוסקים בחלוקת הארץ לשבטים ולמשפחות, שזוהי ירידה לענייני הפרט.בתורה, כמו במציאות, הפרט והכלל קשורים זה לזה. הפרט נובע מן […]

הדרכות מוסריות של חז"ל בספרא בתוך הדרשות על פסוקי אשם תלוי (ויקרא, דבורא דחובה, י"ב), מביא המדרש כמה אמירות מוסריות שננסה לעמוד עליהן.חכמים למדו מוסר מדיני התורה ומההתייחסות של התורה, וננסה ללכת בעקבותיהם. א. רבי עקיבא אומר: האוכל חלב – מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל – מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה, על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה. אשם תלוי הבא על הספק צריך להיות בשני סלעים. […]

לחיות עם פרשת השבוע – פינחס – היחס הראוי ללימוד קבלה הפעם נעסוק בנושא הקשור יותר לפרשיות שעברו השבוע.מן הראוי לעשות קצת סדר, עד כמה שידינו מגעת, ביחס הראוי לקבלה ומקובלים.יש כאלו שמנצלים הזדמנות "להתנפל" על לומדי הקבלה, ויש מקום לבאר את הענין. יש בזה קשר גם לפרשת השבוע, "פינחס", בשתי דרכים.א. הזוה"ק על הפרשה אומר (רע"מ פנחס רמ"ד ע"ב, בתרגום): וחכמי המשנה והאמוראים, כל התלמוד שלהם על סודות התורה סדרו אותו. דברים אלו הם מפתח לדרך ההתייחסות ללימוד המשנה […]