רב: הרב יהושע ויצמן

כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים בתפילות הימים הנוראים אנו מוסיפים: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. מהי משמעות הכתיבה בספר החיים?נעיין במדרש שיכול לתת תוכן לביטוי זה. כתיבת מעשיו של האדם בספר נזכרת כבר בכתוב (מלאכי ג', ט"ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. המדרש מבאר את משמעותה של כתיבה זו (ויקרא רבה פרשה ל"ד, ח'): אמר ר' יצחק: למדתך תורה דרך ארץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – השמחה שבקביעות ובהתחדשות מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות בהקשרים שונים – היום.בפעם הראשונה, מופיעה מילה זו בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, א'-ג'): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם […]

המדרש: אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד, זו מלכות שמים, והנה טוב מאד, זו מלכות הרומיים, וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהא, אלא שהיא תובעת דקיון של בריות, שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי.

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שלום – הדרך הנכונה המילה הראשונה בפרשה – "כי" – מהווה לכאורה מילת קישור פשוטה. אולם חז"ל במדרש מלמדים שגם למילה זו יש משמעות.על הפסוק (ויקרא ז', י"א): "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'", דורשים חכמים דרשות רבות בשבח השלום, שהוא עניינו של קרבן השלמים. נעמוד על אחת הדרשות הקשורה למילה הפותחת את הפרשה (ויקרא רבה פרשה ט', ט'): חזקיה אמר: גדול שלום, שכל המצות כתיב בהו (שמות כ"ג): "כי תראה", […]

המדרש: רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה הוא מאד הוא אדם, הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הה"ד (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד זה אדם.

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים פרשת שופטים היא פרשת המנהיגות בישראל. הפרשה עוסקת בכל סוגי המנהיגות. ראשיתה בציווי על מינוי הסנהדרין, ובהמשך – פרשת המלך, פרשת הנביא, והכהנים. "לחיות עם פרשת השבוע", פירושו לעסוק במשמעות של המנהיגות. אמנם אין אנו עוסקים במנהיגים אלא בעצמנו, וננסה לראות מהי משמעות הדברים אלינו. המנהיגות בישראל היא ביטוי להופעה שלמה של הכלל. אנו סמוכים ליום הזכרון של הרב קוק זצ"ל (בג' באלול), שלימד אותנו ששיבת עם ישראל לארצו היא שיבה אל מושג הכלל, […]

המדרש: אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מדת הטוב, והנה טוב מאד זו מדת הפורענות, וכי מדת הפורענות טובה היא מאד, אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה, אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא בטלה, רבי הונא בשם ר' יוסי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך אמרו חכמים והנה טוב מאד, זו מדה טובה.

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – לימוד מהמנהרות בעזה הפסוק האחרון בפרשה (דברים ג', כ"א-כ"ב): וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. פסוק נפלא, במיוחד לתקופה שאנו נמצאים בה. דיברנו בשיחות האחרונות על הצורך להודות לה', ולראות את הסייעתא דשמיא שמלוה אותנו. אף כי כל דבר עלה בדמים יקרים של חיילים קדושים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לא חסים על זאבים בפרשת השבוע נמצאת מצות המלחמה על ארץ ישראל (במדבר ל"ג, נ"ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן ראה בפסוק זה את המקור למצוה זו, כפי שהוא כותב בפירושו לחומש וכן בהשגותיו לספר המצוות.נעיין בהקשר הפסוקים (במדבר ל"ג, נ'-נ"ו): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – מלחמה ללא תכלית ותיקון ערכים בפרשת השבוע אנו מוצאים שתי מלחמות. בתחילת הפרשה מופיעה המלחמה נגד מדין. בסוף הפרשה מתחייבים בני גד ובני ראובן לצאת חלוצים למלחמה על כיבוש הארץ ורק לאחר סיום הכיבוש לשוב לבתיהם. לכל מלחמה היתה מגמה שונה. מלחמת מדין איננה מלחמה לכיבוש שטח, אלא נגד אנשי מדין. הרמב"ן (במדבר ל"א כ"ג) מבאר, לשיטתו, שלנקמת מדין לא היה ההגדרה ההלכתית של "מלחמה", כיון שמלחמה היא רק כדי לכבוש קרקע1. על […]

המדרש: אמר רבי שמואל בר יצחק הנה טוב מאד זה מלאך חיים, והנה טוב מאד זה מלאך המות, וכי מלאך המות טוב מאד אתמהא, אלא למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב, אמר כל שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסייף, כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך חיים, וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך המות.