רב: הרב יהושע ויצמן

שלום אנו עומדים ערב יום ירושלים וחג השבועות. שניהם חלים באותו יום בשבוע1, ושניהם שייכים לחלק הרוחני, לבנין התורה והקומה הרוחנית של עם ישראל. נעיין מעט בנקודה זו, ובמשמעותה אלינו. בגמרא מובא (שבת פ"ט ע"א): ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני. מיד אמר לו (במדבר י"ד): "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר […]

לחיות עם פרשת השבוע – בחוקותי – לקראת יום ירושלים פרשת בחוקותי, החותמת את ספר ויקרא, מיוחדת בפרשת הברכה והתוכחה שבה, המהווה רוב מנין ורוב בנין של הפרשה. במיוחד התוכחה, תופסת את המקום המרכזי. שני פסוקים בתוכחה, נדרשים בצורה שיש בה ברכה, "מידה טובה לישראל". א. ויקרא כ"ו, ל"ב: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. דרשו על כך חכמים, ומובאים הדברים ברש"י: והשמתי אני את הארץ – זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, […]

המדרש: ברכו ביציאה, רבי לוי בשם ריב"ח אמר כל יום שיש בו חסרון, כתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בחמישי נבראו עופות ודגים ובני אדם שוחטין עופות ואוכלים, וצדים דגים ואוכלין וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בששי נברא אדם ובהמה, ובני אדם שוחטין בהמה ואוכלין ובני אדם מתים, וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בשביעי מאי אית לך למימר, ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר מפני היציאה.

לשאול – בפסח ובכל השנה אחת המצוות החשובות שאנו מקיימים בליל הסדר היא מצות (שמות י"ג, ח'): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ".המצוה מתקיימת בדרך של שאלות ותשובות. הבן שואל את אביו והאב עונה לו ומספר לו את סיפור יציאת מצרים.לאור זאת, ננסה לעמוד על המשמעות של השאלה, שיש לה ערך חשוב בכל השנה ולא רק בפסח. מדרכם של חז"ל אנו למדים כמה חשובה השאלה.המשנה הראשונה בש"ס פותחת בשאלה: מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן… המשנה לא אמרה: "קורין את […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – הרהורים בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 הן חויה מיוחדת במינה.זו חויה דומה למה שהיה בבחירות בשנת תשנ"ו, אז התמודדו בבחירות לראשות הממשלה שמעון פרס ובנימין נתניהו. מלבד הסקרים שהראו, כמובן, על נצחון לפרס, היה לחץ על הבוחר הישראלי גם מבחוץ. נשיא ארצות הברית דאז, קלינטון, אמר ערב הבחירות שיהיה הרבה יותר קל לממשל בארצות הברית לעבוד עם פרס. היתה זו התערבות בוטה בבחירות בישראל, והיה נראה שהנצחון כבר הוכרע לטובת פרס.ביום הבחירות […]

המדרש: כיון ששקעה החמה במ"ש התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון, שנאמר (תהלים קלט) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני, אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי, מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו שני רעפים, והקישן זה לזה ויצא מהן אור ובירך עליה, הה"ד (שם /תהלים קל"ט/) ולילה אור בעדני, מה בירך עליה בורא מאורי האש, אתיא כשמואל דאמר שמואל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת מפני שהיא תחלת ברייתה, רב […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל פקודי – התייחסות לבחירות פרשת ויקהל פותחת במצות השבת (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. רבים נדרשו להבנת ענין ההבערה המופיע כאן.השל"ה הקודש כותב בענין (לספר שמות, פרשת החודש): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". רומז […]

המדרש: ברכו במאורות. ר"ש בר יהודה איש כפר עכו אומר משום ר' שמעון אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת, אתיא כרבנן ולא אתיא כדרבי אמי, דאמר ר' אמי אדם הראשון לא לן כבודו עמו, מה טעם (תהלים מט) ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, ורבנן אמרי לן כבודו עמו, ומוצאי שבת ניטל ממנו זיוו וטרדו מגן עדן, הה"ד (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו, כיון ששקעה חמה בלילי שבת, בקש הקדוש ברוך הוא […]

קדושת בית הכנסת יחסנו לבית הכנסת דורש חיזוק.הבן איש חי כותב (שנה ראשונה, ויקרא, א'): בית הכנסת ובית המדרש נקרא מקדש מעט דכתיב: "ואהי להם למקדש מעט", אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכתבו הפוסקים דמצוה לירא מן המקדש נוהג בבית הכנסת וביהמ״ד מדאורייתא, ולכן ראוי להזהר בכבודם ולשבת שם באימה ויראה. ואותם הנוהגים בהם שחוק וקלות ראש עליהם נאמר: "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי", ובזוה״ק הפליג בעונש שלהם, ואמר: מאן דמשתעי בבי כנישתא, ר״ל בדברים בטלים חיצונים, אין לו […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל"ו, א': "ואתה תצוה" הדא הוא דכתיב (ירמיה י"א): "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך". וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ'): "גפן ממצרים תסיע". תאנה, שנאמר (הושע ט'): "כבכורה בתאנה בראשיתה". כתמר, שנאמר (שיר השירים ז'): "זאת קומתך דמתה לתמר". כארז, שנאמר […]

המדרש: ויברך אלהים את יום השביעי וגו', רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר, בערב שבת שני עומרים, וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר, רבי נתן אומר ברכו במן, וקדשו בברכה, רבי יצחק אמר ברכו במן, וקדשו במקושש וברכו בעטיפה, רב הונא אמר צריך להחליף, ר' חייא בשם ר"י אמר צריך לערב, אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל, רבי ירמיה ור' זעירא הוון מהלכין כחדא, ואסתלקת גולתיה דר' ירמיה ושילשלה רבי […]