קיימים במאגר 6456 שיעורים  // שיעורים הבאים  //  שיעורים קודמים
דרכי לימוד מדרש

המשל

הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו. אחת מל”ב מידות היא המשל. חז”ל עושים בה שימוש במדרשים רבים. נעמוד כאן על משמעות מידה זו, וישמש הדבר למשלים הרבים המובאים במדרשים שבספר זה. המשל מבוסס על יסוד עמוק במבנה העולם: המציאות בנויה כך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה, וניתן ללמוד מזו על זו. כח המשיכה, למשל, פועל הן בחלקיקים קטנים ביותר, והן במערכות שמש שגודלן שנות אור. הבנת דרך פעולתו של כח זה […]

דרכי לימוד מדרש

מדבר שחבירו מוכיח עליו

הכלל: כשיש בפסוק “תקבולת חסרה” החלק העיקרי של הפסוק יופיע בצלע המלאה וממנו נלמד לצלע החסרה. הפסוקים לפעמים כתובים בתקבולת חסרה, כלומר שביטוי מסויים שמופיע בחלק אחד של הפסוק משמש גם לחלקו השני של הפסוק. למשל: “מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה” (משלי כ”א, י”ד). המפרשים מסבירים שכוונת הפסוק היא: ושוחד בחיק (יכפה) חמה עזה. מידה זו נקראת ע”י מפרשי התנ”ך “מושך עצמו ואחר עימו”. יש להבין מידה זו. מדוע נכתבה המילה דווקא בצלע זו, ומדוע נלמד מחלק […]

דרכי לימוד מדרש

מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם

הכלל: הדברים מופיעים בעולם בצורה מורכבת, וצריך לדמות לכמה דברים כדי למצוא את כל הבחינות של הדבר. מדבר שהוקש בשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשתיהן. כיצד, “צדיק כתמר יפרח” (תהילים צ”ב), יכול כשם שהתמר אין לו צל ואין עושים ממנו כלים כן הצדיקים, תלמוד לומר “כארז”, מה ארז יש לו צל ועושין ממנו כלים אף הצדיקים. יכול כארז שאין עושה פירות, תלמוד לומר “כתמר”. נמצאת אתה אומר ככח היפה שבשתיהן. כיוצא בו “הוי כל צמא לכו למים”, יכול […]

דרכי לימוד מדרש

מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר

הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר. פעמים שהכתוב אינו מפרש את דבריו במקום בו הוא מזכירם, אלא במקום אחר. זוהי מידה על פיה נכתבו הפסוקים, ופירוש הדבר שזהו סדר הכתוב – אף על פי שמבחינת פשט הכתובים היה ראוי לדברים להיכתב במקום אחד, מכל מקום מבחינת הסדר הענייני והמהותי ראויים הם להיכתב במקום אחר. פירוש הדברים יהיה ברור ומקובל יותר במקום אחר, ולא במקומם. במקום בו עוסקים הפסוקים בנושא מסויים – לא מביא הכתוב את […]

דרכי לימוד מדרש

שני כתובים המכחישים זה את זה

הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים. הרב קוק זצ”ל מבאר את מהותה של מידה זו בעולת ראי”ה (ח”א עמ’ קפ”ד): וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. עצמותה של הסתירה, היא רק מחלה הבאה על ההגיון, המוגבל, בתנאיו המיוחדים של שכל האדם והקשבתו. על פי הערכתנו צריכים אנחנו לחוש את הסתירה, ולבא […]

דרכי לימוד מדרש

מסידור שנחלק

הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים. הסידור הכרונולוגי של המאורעות הנראה איננו זהה בהכרח לתהליכים המתרחשים בעומקה של המציאות, ברובד האלוקי המנהיג את העולם. פעמים שיש לחלק את הסדר הרגיל של המאורעות כדי להבינם לאשורם. פעמים שדברים שנראים לעינינו כתוצאה של מאורעות אחרים, הם בעצם מגמתם המקורית. דברים הנראים שייכים לנושא אחד – בהבנה פנימית שייכים לנושא אחר. חז”ל מבטאים זאת […]

דרכי לימוד מדרש

מהו החידוש במדרש

הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה. דרשת רבות של חז”ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל. למשל: קהלת רבה פרשה י’, ט’: “חפר גומץ בו יפול”, זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א’): “כל הבן הילוד וגו’”, בו יפול, שנאמר (תהלים קל”ו): “ונער פרעה וחילו וגו’”. דבר אחר, “חופר גומץ”, זה המן, שנאמר (אסתר ג’): “להשמיד להרוג ולאבד”, בו יפול, שנאמר […]

דרכי לימוד מדרש

“ניתן להידרש”

הכלל: כאשר יש קושי או מילה מיוחדת בפסוק, הבינו חכמים כי הוא ניתן להידרש – לראותו כביטוי עצמאי בלא מחויבות להקשר הסיפורי בו נכתב. מקורו של ביטוי זה הוא בחז”ל. בירושלמי (מגילה פ”א ה”א) מובא, לגבי מגילת אסתר: ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה, ר’ חלבו ר’ חונה בשם רב “והימים האלה נזכרים ונעשים”, נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו ר’ יסא בשם ר’ לעזר נאמר כאן “דברי שלום ואמת”, ונאמר להלן “אמת קנה ואל […]

דרכי לימוד מדרש

ל”ב מידות שבאגדה

הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים. כל מקום שאתה מוצא דברי רבי אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר: “הט לחכמה אזנך”. ר’ אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי אומר, בשלושים ושתים מדות התורה נדרשת. א. בריבוי. ב. במיעוט. ג. בריבוי אחר ריבוי. ד. במיעוט אחר מיעוט. ה. בקל וחומר מפורש. ו. בקל וחומר סתום. ז. בגזרה שוה. ח. בבנין אב. ט. בדרך קצרה. י. […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, כט

שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר “דרכי לימוד מדרש”. מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. “נגילה ונשמחה בך”. בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גילה, שׂישׂה, שמחה, רנה, פצחה, צהלה, עלצה, עלזה, חדוה, תרועה. גילה, “גילי מאד בת ציון”. שׂישׂה, “שוש אשיש בה’”. שמחה, “שמחו את ירושלם”. רנה, “רני ושמחי בת ציון”. פצחה, “פצחי רנה וצהלי”. צהלה, “צהלי ורני”. עלצה, “עלץ לבי בה’”. עלזה, “ויעלוז לבי ומשירי אהודנו”. חדוה, שנאמר: “ועבדו בני ישראל וגו’”. תרועה, […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, לז

שיר השירים רבה א, לז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. “כאהלי קדר”, מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. אי מה אהלי קדר אין צריכין תכבוסת יכול אף ישראל […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, סא

שיר השירים רבה א, סא     המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שחבירו מוכיח עליו. רבי ברכיה אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב”ה: בשעה שאתה מיצר לי מימר לי, “דודי לי”, את נעשה דודי ורואה אי זה הוא אדם גדול שיש בו שיכול לומר למדת הדין די, ואת נוטלו וממשכנו בעדי, הדא הוא דכתיב “אשכל הכפר”, מהו “אשכל”, איש שהכל בו – מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. “הכפר”, שמכפר עונותיהם […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, יט

שיר השירים רבה א, יט המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל והכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. דבר אחר “כי טובים דודיך מיין”, נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים – “הוי כל צמא לכו למים”. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב “לרוקע הארץ על המים”, כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: “ארוכה מארץ מדה”. מה מים חיים לעולם, שנאמר: “מעין גנים […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה ח, יט

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש” והכלל המשל. ‘על הרי בשמים’, אמר ר’ סימון אמר הקב”ה המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם שהם שריהם שנתונות אצלי בשמים הדא הוא דכתיב ‘על הרי בשמים’, אמר ר’ יצחק כי הדא (שמות ל’) ‘ואתה קח לך בשמים ראש’, ראש גמלים נושאים זהב ובשמים זהב וסמים, ר’ חוניא על הדא דר’ יצחק, אין הקב”ה פורע מאומה למטה עד שמשפיל שריה מלמעלה, ואית ליה […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, ה

שיר השירים רבה א, ה המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. דבר אחר “חזית איש מהיר במלאכתו”, זה שלמה בן דוד. “לפני מלכים יתיצב”, שהיה זריז בבנין בית המקדש, הדא הוא דכתיב “ויבנהו שבע שנים”, וכתוב אחד אומר: “ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה”, נמצא מיופה ומרובה בנין בית שלמה מבנין בית המקדש, אלא כך אמרו: בבנין ביתו נתעצל, בבנין בית המקדש היה זריז […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה ג, טז

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש”. רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריות. ‘הנה מטתו’, מטותיו ושבטיו כמה דתימר ‘שבועות מטות’. ‘שלשלמה’, למלך שהשלום שלו. ‘ששים גבורים’, אלו ששים איש מעם הארץ, הדא הוא דכתיב (מלכים ב’ כ”ה) ‘וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר. ‘מגבורי ישראל’, אלו אחד עשר אנשים הדא הא דכתיב (מלכים ב’ כ”ה) ‘ויקח שר טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שומרי הסף, ומן […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, נא

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש”. דבר אחר, “דמיתיך רעיתי”, רבנן אמרי: לפי שנדמו ישראל לסוסים נקבות, ומצריים הרשעים זכרים מזוהמים, והיו רצים אחריהם עד ששוקעים בים. אמר ר’ סימון: חס ושלום, לא נדמו ישראל לסוסים נקבות, אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים ורצו אחריהם עד ששקעום בים, והיה המצרי אומר לסוסו: אתמול הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי, ועכשיו אתה משקעני בים. והיה הסוס […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, לג

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “ניתן להידרש”. “מישרים אהבוך”, מה ישריין רחמיך, מה תקיפין אינון רחמיך. אמר רבי איבו: מישרות גדולות פעלו אבותינו לפניך כל שפעלו. אמר רבי חנין: “כי יען אשר עשית את הדבר הזה”, נסיון עשירי היה ואת קורא אותן “דבר”, הא אילו לא קבל עליו הדבר הזה היה מפסיד ומאבד כל הראשונים, הוי “מישרים אהבוך”. פירוש המדרש “מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ”. מה ישריין רחמיך – מה חזקה (לשון “יישר כוחך”) […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, נו

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שני כתובים המכחישים זה את זה. “עד שהמלך במסבו”, ר’ מאיר ור’ יהודה. רבי מאיר אומר: “עד שהמלך” מלכי המלכים הקב”ה “במסבו” ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל: “אלה אלהיך ישראל”. אמר ליה ר’ יהודה: דייך מאיר, אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל. ומהו “עד שהמלך במסבו”, “עד שהמלך” מלכי המלכים הקב”ה “במסבו” ברקיע, נתנו ישראל […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, כד

שיר השירים רבה א, כד המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. ר’ יוחנן ור’ יהושע בן לוי ורבנן. ר’ יוחנן אמר: ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה, “אחריך נרוצה” לארעא טבתא דאתקריאת משכנותא. ור’ יהושע בן לוי אמר: ממה שנתת לנו ארעא טבתא רבתא דאיתקריאת משכנותא, “אחריך נרוצה”. ורבנן אמרין: ממה שהשרית שכינתך בתוכנו, כדכתיב “ועשו לי מקדש”, “אחריך נרוצה”. ורבנן אמרין חורי: על שסלקת שכינתך מתוכנו “אחריך נרוצה”. […]



אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים