בין "שמע" ל"והיה אם שמע"
"שמע" – "והיה אם שמע" בפרשת השבוע מופיעה הפרשה השניה של קריאת שמע, פרשת "והיה אם שמע". פרשה זו ופרשת "שמע" דומות מאד בביטויים ובמצוות המופיעים בהם ולכן יש לעיין בהבדלים שבין שתי הפרשיות:א. פרשת "שמע" נאמרה בלשון יחיד ופרשת "והיה אם שמוע" נאמרה בלשון רבים.ב. בפרשת "שמע" נאמר – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובפרשת "והיה אם שמע" נאמר – "בכל לבבכם ובכל נפשכם", ולא נאמר "ובכל מאדכם".ג. בפרשת "שמע" לא מוזכר "ואספת דגנך" המופיע בפרשת "והיה אם […]
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה בפרשת השבוע מופיעים עשרת הדברות, ומתוכם נייחד את הדיבור על הראשון שבהם: "אנכי ה' אלקיך".כותב הרמב"ם בספר המצוות: מצוה א' היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו: "אנכי ה' אלקיך"… הרמב"ם הבין שבמילים אלה נצטווינו במצות האמונה בבורא העולם.אולם, לא כל הראשונים הסכימו לדעת הרמב"ם. הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות בא להסביר את שיטת הבה"ג, שהרמב"ם חלק עליו בכמה מקומות, ואחד מהם הוא במצוה […]
הפרט והכלל בישראל
הפרט והכלל בישראל בפרשת מטות אנו מוצאים שלושה עניינים: א – נדרים ושבועות, ב – נקמת מדין, ג – בני גד ובני ראובן.נראה ששלושת אלו הם כנגד: תורה, ישראל וארץ ישראל. פרשת נדרים באה כנגד התורה. בנדרים אדם מוסיף על הדברים האסורים לו מהתורה, וכמו שדרשו חז"ל: "לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"1. על ידי הנדר, שהוא מוצא פי האדם, האדם הופך את דבריו לחלק מהתורה, בכך שדבריו שעד עכשיו היו מחוץ לתורה, […]
הטבע הישראלי
הטבע הישראלי פרשת בלק היא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. היא עוסקת בברכות וקללות, קסמים, ניחוש ואתון שמדברת. יש לעיין כיצד משתלבת פרשה זו במהלך של התקופה הקודמת לכניסה לארץ. ועוד יש לבאר את תחילת הפרשה: "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי".מדוע ראה בלק במלחמות ישראל מול מלכי האמורי ענין גדול יותר מיציאת מצרים, שבה היו ניסים יותר גדולים שכל העמים נתיראו מהם (כמתואר בשירת-הים)? נראה, שאין זה מקרי שדוקא בתקופה זו, תקופה שבה עם […]
ההכנות לכניסה לארץ
ההכנות לכניסהלארץ בפרשת השבוע יש תופעה מעניינת. הרבה מחטאי בני ישראל בעבר מוזכרים בפרשה:קורח (כ"ו, ט' – י"א, כ"ז, ג'), נדב ואביהוא (כ"ו, ס"א), המרגלים (כ"ו, ס"ד – ס"ה), מימריבה (כ"ז, י"ד). חז"ל מוסיפים שדברי בנות צלפחד "כי בחטאו מת" רומזים לכך שלאהיה מהמרגלים או מהמתאוננים. יש להבין את הצורך באיזכור החטאים כחלק מההכנהלכניסה לארץ.נראה, שבעת הכניסה לארץ יש צורך לחזור אל חטאי הגלות, ולהתבונן בהם על מנתשנדע כיצד לבנות בארץ ישראל חיים מתוקנים ולא ניפול שנית באותם חטאים.המחשבה שבעת […]
אלה הדברים
"אלה הדברים" "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל…"ספר דברים פותח במילים "אלה הדברים" שיש לעמוד על תוכנן, והאם יש בהן ללמד על עניינו של כל הספר.נראה לבאר זאת לפי המדרש1 הראשון בפרשה הדורש את היחס של התורה למשה: אלה הדברים – … אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון, מנין? שכן כתיב "מרפא לשון עץ חיים" ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה"… ר' לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום […]
חטא מי מריבה
חטא מי-מריבה אחרי מות מרים עומד עם ישראל בתקופת מעבר מהמדבר לארץ ישראל, וכדברי רש"י1: "כל העדה" – כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם, שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן: (דברים ד') "חיים כולכם היום". המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית של ארץ ישראל הוא קשה מאד.המדבר היה מקום שבו הקב"ה השגיח על ישראל בהנהגה הניסית. משה, אהרן ומרים דאגו לכל צרכי העם: מן, באר ועמוד הענן. לעומת הנהגה זו ישנה את […]
'ויקח קרח' – מה לקח?
"ויקח קרח" – מה לקח? וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. חז"ל נדרשו לביאור המילה "ויקח", שהרי בפסוק לא מבואר מה לקח. לכן הבינו שה"לקיחה" באה לבטא ענין עמוק יותר.במדרש רבה דרשו כך את הביטוי1: "ויקח קרח" – אין "ויקח" אלא לשון 'פליגא' שלבו לקחו, וכענין שנאמר (איוב ט"ז): "מה יקחך לבך", הוא שמשה אומר להם, שנאמר "המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל". דברי המדרש צריכים ביאור, מה הקשר […]
שליחות המרגלים
שליחות המרגלים בתנ"ך אנו מוצאים מספר שליחויות של מרגלים ושליחים. כשאנו משווים את שליחות המרגלים אצלנו בפרשה לשליחויות אחרות ניתן ללמוד על כוונתם האמיתית של המרגלים. בפרשת וישלח אנו קוראים1: וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. וביהושע נאמר2: וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבואו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המוצאות אותם. ולעומת זאת המרגלים בפרשתנו3: וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. וילכו ויבאו אל משה […]
נפלה ותוסיף קום
נפלה ותוסיף קום תאור דרכו של עם ישראל במדבר מחולק בפרשתנו לשני חלקים שמפסיקה ביניהם פרשת "ויהי בנסוע". בחלק הראשון מתארת התורה כיצד כל השבטים מסודרים לדגליהם סביב המשכן, "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו". מיד לאחר הסמניות שבשני צידי פרשת "ויהי בנסוע" בא החלק השני, העוסק בתלונות בני ישראל – "ויהי העם כמתאוננים" – והמשכו של חלק זה בפרשיות הבאות: מרגלים, קרח ועוד. איזו נפילה! קודם נעשה הכל על פי ה', ועמוד הענן ועמוד האש הולכים לפניהם […]
בנין אב משני כתובים
בנין אב משני כתובים בברייתא של י"ג מידות, המופיעה בתחילת 'תורת כהנים', מובא: מבניין אב משני כתובים – כיצד, לא הרי פרשת הנרות כהרי פרשת שילוח טמאים ולא הרי פרשת שילוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השווה שבהן שהן בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן י"ג צורות התייחסות לדבר ה' ולימוד ממנו, וניתן לקבל מהן הדרכות כלליות של תורה. ננסה לעיין במידה זו של "בניין אב משני כתובים", שאחד […]
ברכת ה' היא תעשיר
"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה"1 פירוש הפסוק הוא, שדבר שבא מהקב"ה, מגיע ללא טורח וללא יגיעה – ללא עצב.לאחר חטא האדם הראשון נענש האדם: "…ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"2. החטא גרם לכך שהדברים באים בעצב, אך יש מציאות שחוזרים למצב שלפני החטא – כאשר השפע מגיע בברכת ה' והוא איננו כרוך בעצב.מהו העצב הכרוך בעושר שאיננו בא מברכת ה'? ניתן להגדיר שלושה שלבים בהם יש עצב:1. בהשגת הממון. ההשתדלות והטרחה בהשגת הממון גורמים לעצב.2. […]
תורתו של רשב"י
תורתו של רבי שמעון בר יוחאי פתיחה אחר בקשת מחילה על עצם הנסיון לעסוק ולהבין קצות דרכיו של רשב"י, נאמר כי תורה היא וללמוד אנו צריכין וננסה דרך דבריו ודברים שהובאו משמו, להבין שיטתו. ק"ש דרבנן הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: אמר רב יהודה אמר שמואל2: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא. מאי טעמא – קריאת שמע דרבנן. מתיב רב יוסף3: "ובשכבך ובקומך"! – אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב. נחלקו הראשונים בהבנת דברי שמואל: […]
תיטיב לנו החתימה
"תיטיב לנו החתימה" לקראת יום הכיפורים, ננסה להבין את מושג החתימה, וקישורו ליום הכיפורים. אמר רב חנינא… חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת1. א. בפתיחה לספר "שי למורא" בערך "אמת" מובא: מה ששמעתי בשם קאצק, חותם אמת, כי חותם צריך שלא יוכל לזייפו, ואמת אם יזדייף יהיה שקר, בזה יש לומר אפילו לפעול בעצמו שיהיה אמת כמו חבירו שרואה בו מעלה זו או רבו, גם כן אינו אמת, כי האמת אינו מזדייף ומתחלף רק מה שמוצא בהשגת נפשו לבד זהו […]
בניין בית הבחירה
בנין בית הבחירה שאלות 1. בגמ' בסנהדרין1: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. ובתנחומא כי תצא הוסיף: לבנות להם בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש. ויש לעיין, שפסוק זה נאמר גם על המשכן שהיה עם ישראל במדבר, ולא נצטוו בו רק בכניסתן לארץ. 2. בשיטת הרמב"ם יש לעיין טובא:א.בכל פעם שינה הרמב"ם שמו של הבית. בספר המצוות יש כמה גרסאות ובמתוקנת שבהם כתוב: מצוה כ' לבנות בית לעבודה בו תהיה […]
ארבעת המינים
ארבעת המינים בארבעת המינים מנו חז"ל מספר פסולים המשותפים לכולם, כגון – הגזול, היבש, של אשירה ושל עיר הנידחת וכו'. מעבר לפסולים אלו, מצאנו בכל אחד מהמינים פסול אופייני המיוחד לו, חז"ל כינו את הפסולים הנוספים הללו כשמות מומים שבאדם. וכך מצינו בסוכה2 על לולב שכל עליו מצידו האחד: ואמר רבא: האי לולבא דסליק בחד הוצא, בעל מום הוא ופסול. בהמשך דנה הגמרא בהדס ששלושת עליו לא יוצאים כאחד מתוך עוקץ אחד, אלא "תרי וחד" – שנים היוצאים מתוך עוקץ […]
סוכות וארץ ישראל
סוכות וארץ ישראל מצות הישיבה בסוכה נתייחדה בכך שהתורה נתנה לה טעם1: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. חז"ל נחלקו בגמרא2 מה היו הסוכות שבהם ישבו בני ישראל: דתניא 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. אף על פי שלהלכה נפסק כר' אליעזר, היו שסברו למסקנה כר' עקיבא, ואחד מהם הוא ר' אלעזר בעל הרוקח, שכתב3: ויש מפרשים כשצרו על […]
ישראל ויום הזכרון
"ישראל ויום הזכרון" המדרש בפרשת המועדים1 דורש את הפסוק2 שנאמר על ראש השנה: דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. ואלו דברי המדרש: ר' נחמן פתח (ירמיה ל'): 'ואתה אל תירא עבדי יעקב' מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כ"ח) 'ויחלום והנה סולם מוצב ארצה'. אמר ר' שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העולם דאמר ר' שמואל בר נחמן מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרה של בבל עולה שבעים עווקים ושל מדי נ"ב […]
דרך התורה
דרך התורה "אם בחוקותי תלכו… ונתתי גשמיכם בעתם…"בספר ה"ליקוטים" מובאת קושיה על ראשית הפרשה שכביכול הקב"ה משדל את ישראל לשמור את תורתו, על ידי שנותן להם שכר על כך ומענישם בעוברם על מצוותיו, וכלשונו1: ראוי להבין דברים אלו, שנראים כאילו השי"ת משדל לישראל בדברים, ומפתה אותם לומר, אם תעשו כך יהיה לכם כך. וג"כ, שהם נראים שהם ברכות גשמיות. וקשה עוד יותר מהמדרש2: "אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהילים קי"ט) "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך"… ר' הונא בשם ר' אחא […]
כתבנו בספר חיים טובים (מוסר)
"כתבנו בספר חיים טובים" ישנו מדרש1 המוזכר בבית מדרשנו פעמים רבות, וכדרכם של דברי תורה, בכל עיון מוצאים בהם טעם חדש: א"ר יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז) "וישמע ראובן ויצילהו מידם" בכתפו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד') "הנה הוא יוצא לקראתך" בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואלו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו "ויצבט לה […]