המאגר התורני – חיפוש מתקדם

אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]

גלות הארץ בסוף פרשת אחרי מות מופיעה פרשת עריות. בפרשה זו מודגש הקשר שבין ישיבת עם ישראל בארצו לבין מעמדו הרוחני של העם: ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה… בתחילת פרשה זו היא נקראת "ארץ כנען": …וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. ובהמשך הפרשה אחרי שעם ישראל יושב בה היא נקראת "הארץ", ואומר על ביטוי זה הרמב"ן: ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה, אבל אם תזכה להבין הארץ הראשונה הנזכרת בפסוק בראשית […]

מצות המלחמה יחס מיוחד היה לו לרמב"ן, לארץ ישראל. הדבר בא לידי ביטוי הן בפירושו לתורה, הן בדרשותיו והן במעשיו.נדמה, שהשפעתו הגדולה של הרמב"ן על דעתנו ומעשינו באה מהוספותיו לספר המצוות של הרמב"ם, במה שהביא בין המצוות ש"שכח הרמב"ם" את המצוה לרשת את הארץ ולשבת בה.דברי רמב"ן אלו קבעו לדורות את העליה לארץ והאחיזה בה למצוה מן התורה על כל המשמעות הנובעת מכך.ביסוד דברי הרמב"ן עומדת מצוות המלחמה על הארץ, ודווקא בעניין זה יש לדון האם נתקבלה דעתו של הרמב"ן […]

מזמור ד"ן למדינת ישראל מזמור נ"ד (א) למנצח בנגינת משכיל לדוד.(ב) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו.(ג) אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני.(ד) אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי.(ה) כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה.(ו) הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי.(ז) ישיב הרע לשררי באמתך הצמיתם.(ח) בנדבה אזבחה לך אודה שמך ה' כי טוב.(ט) כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני. "מדינת ישראל" – ואין מדינה אלא לשון דין, והנה זכינו והגענו […]

מדרש ומעשה חז"ל אמרו1: ולא המדרש עיקר אלא המעשה. מלבד הפירוש הפשוט, של חשיבות היישום המעשי של הלימוד, נראה שיש כאן עומק נוסף. פעמים רבות אנו דורשים דרשות ומפתחים תיאוריות בקשר לנושאים שונים. אנו מביעים ברמה את דעתנו: מה דמותו של האדם ושל העם, מהו הדור ומהי התורה, וכיצד עלינו לפעול במצב מסוים או ביחס לתופעה מסוימת. המשנה מלמדת אותנו, שהמציאות חזקה מכל הדרשות. תיאוריה שאין לה יישום במציאות, שהמציאות מוכיחה היפך ממנה, הרי היא כעורבא פרח ואין ענין בה […]

מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]

סימני הטהרה – סימנים לְמָה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.על סימני הדגים אומרת התורה1: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם… כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.אומרת על כך המשנה במס' נידה2: […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]

פרשת פרה במדרש1 בפירוש הפסוק "זאת חקת הפסח"2, אמרו: דבר אחר "יהי לבי תמים בחקיך"3 – זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה, למה? ששניהם דומים זה לזה… ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה? הפרה שאוכלי הפסח צריכין לה… הוי כל בן נכר לא יאכל בו. ויש להתבונן […]

חירות אמיתית פירושו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה להגדה של פסח מתייחד בכך שהוא סובב כולו סביב נקודה אחת: החירות. מנהגי הסדר וקטעי ההגדה השונים מוסברים כמבטאים וכמוציאים אל הפועל את החירות שאנו צריכים להיות שרויים בה בליל החג.בטרם נביא את ביאורו של הרב לחלק מההגדה יש לדון תחילה מהי בכלל חירות?החירות היא עשיית כל המעשים מתוך רצון לעשותם, לא כאמצעי לערך אחר אלא כערך עצמי, כתכלית.כשהאדם בן חורין, אין הוא עושה דברים מפני שהם מביאים לדברים אחרים אלא […]

חירות אמיתית (המשך) בשנים הקודמות עסקנו בביאורו של הרב קוק זצ"ל להגדה של פסח, ובשנה זו נמשיך ונבאר חלק מסימני הסדר לאור ביאורו של הרב. קדשבשיחה קודמת עסקנו בענין ה"קדש", ובשיחה זו נוסיף מעט על המובא שם.תחילת ביאורו של הרב ל"קדש" חסרה, כפי שמצויין בהערה, וננסה על פי מקורות אחרים של הרב לבאר את ענין הקדושה וקישורו לליל הסדר.בעולת ראי"ה1 כותב הרב: …כאשר מבואר בגדר הקדושה שאינו אמצעי כי אם תכליתי… ובהקדמתו לאורות הקודש כותב הרב הנזיר2: כשנשאל הרב בראשית […]

חירות אמיתית (המשך) בשיעור זה נמשיך ונעסוק בחלק מסימני הסדר על פי ביאורו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה. "מוציא" יש לשאול מדוע זכתה ברכת "המוציא" לסימן מיוחד בליל הסדר, מלבד אכילת המצה, בשונה מהמרור, למשל, שברכתו לא מתייחדת בסימן.ענין זה מלמד אותנו, שבברכת "המוציא" יש לימוד מיוחד הקשור לליל הסדר ולמושג החירות שעומד במרכזו.יש להבין גם את ענינו המיוחד של הלחם, שזכה לברכה מיוחדת, שלא כמו שאר מיני המזון.סגנונה של הברכה, "המוציא", נלמד בגמרא מן הפסוק "וידעתם כי אני […]

סוד המשכן חז"ל למדונו שהתורה עומדת במישור אחר, מעל המציאות המעשית החמרית. בחינת "כל חפציך לא ישוו בה" בעולם המעשי לכסף יש תכונות משלו ולזהב יש תכונות אחרות. יש דרך מיוחדת לעבודת השדה ויש דרך אחרת לעבודת הכרם, ואין אדם יכול לעשות שתי הפעולות כאחד.התורה, כיון שהיא עומדת במישור גבוה מעל המציאות הרי היא כוללת כל הבחינות בנקודה אחת. המתח בין רוחניותה של תורה, לבין חומריות העולם אליו ירדה, בא לידי ביטוי במשל1 לבת יחידה, עליה אומר המלך "לפרוש הימנה […]

"השיבה שופטינו כבראשונה" "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" בסידורו של ר' יעקב עמדין – ב"בית יעקב" בברכת "השיבה שופטינו" – מובאת דרשה1: כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. יש לבאר את הקשר שבין יישום המשפטים המופיעים בפרשתנו לבין אהבת המשפט אצל הקב"ה, שהרי לכאורה עשיית המשפט הוא עניין שבין אדם לחברו! במכילתא2 דרשו על המצוות השונות: כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו […]

מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]

שכל פועל ושכל נפעל הסיבה השלישית שמונה הרס"ג לכפירה1: והשלישי נטיית האדם למלא מאוייו מן התאות לכל מאכל ולכל משכב ולכל קנין, והרי הוא ממהר מתוך להיטותו להתיר עשיית הדבר מבלי לחשוב, ובהם הוא אומר "אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב" (תהילים י"ד, א') ואינו זוכר כי אם ינהג כך בחליו או אף בבריאותו ויאכל כל מה שיתאוה וישכב כל מה שימצא יאבד בכך ויסוף. כיצד מביאה הלהיטות אחר התאוות לכפירה?נראה שהדבר תלוי במושגים שמביא […]

יציאת מצרים "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים. ובזוה"ק4 […]

האמת הנעדרת הסיבה השניה שמונה רס"ג לכפירה1: והשני הסכלות הגוברת על רבים מהם, שהוא מדבר בשפת הסכלות, ויודע בלב קצר יכולת, וידבר דברי יהירות שאינם מאומה, וכך יחשוב בלבו, ועל אלה הוא אומר "כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את ה' והמלך מה יעשה לנו"2, ואינם חושבים שאם הם ישתמשו במקצת דברי הסכלות והיהירות הללו כלפי מלכי בני אדם ישמדו ויאבדו. האמת אינה נראית בחוש, ועל כן הסכל יכול לומר כל דבר שעולה בדעתו, בלי שסכלותו תהיה […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]