המאגר התורני – חיפוש מתקדם

בבא בתרא ט"ו (ע"א): דא"ר לוי בר לחמא איוב בימי משה היה כתיב הכא מי יתן אפוא ויכתבון מלי וכתיב התם ובמה יודע אפוא ואימא בימי יצחק דכתיב מי אפוא הוא הצד ציד ואימא בימי יעקב דכתיב אם כן אפוא זאת עשו ואימא בימי יוסף דכתיב איפה הם רועים לא ס"ד דכתיב מי יתן בספר ויוחקו ומשה הוא דאיקרי מחוקק דכתיב וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון. עי' במבוא לגזירה שוה, שם נתבאר שיש בחינה בגזירה שוה שהיא […]

מנחות ע"ו (ע"א): לחם הפנים בהדיא כתיב ביה, חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים. חקה חקה לגזירה שוה חביתי כהן גדול מלחם הפנים גזירה שוה חק חק מלחם הפנים לחביתי כהן גדול שהן י"ב חלות הרש"ר הירש בפירושו לתורה הזכיר גזירה שוה זו, וזו לשונו עה"פ שנאמר בחביתי כהן גדול (ויקרא ו', ט"ו): גם לחם הפנים קרוי חק עולם (לקמן כ"ד, ט') ומכאן למדו בגזירה שוה (מנחות ע"ו ע"א) שחביתי כהן גדול באות שתים עשרה לחם – כמוהן […]

הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר וגזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י שתי מימרות במכילתא. האחת בק"ו והשניה בג"ש ובשתיהן מסיימים שכל הדין של "והיה לכם למשמרת" אינו אלא בפסח מצרים ואינו נוהג בפסח דורות. מכילתא בא (פרשה ג'): בעשור לחדש הזה ויקחו. אין לי אלא עשירי שהוא כשר ללקיחה ארבעה עשר מנין אמרת ק"ו ומה עשירי שאינו כשר לשחיטה כשר ללקיחה. י"ד שהוא כשר לשחיטה אינו דין שיהא כשר ללקיחה. י"ג מנין אמרת ק"ו ומה אם […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. על הפסוק (בראשית מ"ד ח') הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אומר המדרש (בראשית רבה צ"ב ז') תני, רבי ישמעאל, זה אחד מעשרה קלים וחמורין, שכתובים בתורה. הן כסף וגו' השיבנו אליך, ק"ו ואיך נגנב! לפי האר"י ק"ו היינו כשהקב"ה מנהיג חלק בחסד וחלק בדין. בסיפור יוסף ואחיו, יוסף מונהג בחסד, הוא המשביר לכל עם הארץ, […]

בכורות ל"ז (ע"א): משנה על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת: גמרא אמאי פסח ועור כתיב כתיב נמי כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא כל מום רע חזר […]

מנחות ע"ז (ע"ב): …תרומה לה' איני יודע מכמה היא הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה או כלך לדרך זו נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור נראה למי דומה דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת […]

ירושלמי פסחים פ"ח ה"ו: נאמר כאן ואז יקרב לעשותו ונאמר להלן אז יאכל בו מה אז שנאמר להלן עד שיהא כשר בשעת אכילה אף אז שנאמר כאן עד שיהא כשר בשעת שחיטה. כשם שבג"ש "ערלתו" ערלתו" נתבאר שהערלה מפרידה ועושה האדם כפרט בלתי מקושר עם הכלל, כך גם כאן הערלה מפרידה מגדר ציבור והלא קרבן פסח קרבן ציבור, ובמיוחד השחיטה כמו שנתבאר בשיעור על קרבן פסח. "אז" – גימטריא שמונה, לרמוז על מילה שהיא בשמיני. וי"ל ש"אז" מידה שמינית שהיא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בבא מציעא קי"א: משנה אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו שכיר בזמנו נשבע ונוטל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל אם יש עדים שתבעו (בזמנו) הרי זה נשבע ונוטל גר תושב יש […]

שלש גזירות שוות למדו חכמים בפרק ראשית הגז וכולן בפסוק (דברים י"ח, ד'): וראשית גז צאנך תתן לי. למדו כאן גיזה גיזה לצמר כבשים1 צאן צאן שבטרפה פטור ונתינה נתינה משמע שיש שייכות מיוחדת לגזירה שוה במצות ראשית הגז. הרדב"ז בטעמי המצוות כתב: הצמר רומז ברחמים ובשעה שהוא גוזז הצאן נראה שהוא פוסק הרחמים… לפיכך צוה הכתוב ליתן ראשית הגז לכהן לעורר הרחמים בעולם ותחיל ברכה על עשתרות הצאן. וכתב שם לבאר כמה הלכות על פי טעם זה. אף השל"ה […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. "בארץ מצרים" חוץ לכרך או אינו אלא תוך הכרך?… והלא הדברים קל וחומר ומה תפילה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור החמור לא כל שכן (שלא נדבר עימו אלא חוץ לכרך). הק"ו הוא מתפילה הקלה לדיבור החמור. תפילה הקלה מתפשטת והיא בחסד ה' עלינו1 ואין לה מגבלות של מקום וזמן. אין לך מקום שאינו ראוי לתפילה ולוואי שיתפלל כל היום כולו. לעומתה הדיבור חמור. הדיבור […]

מנחות ע"ח (ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא מצות כלל חלות ורקיקין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. בתוד"ה כלל ופרט הביאו ביאורו של רבינו שמואל ששאל מדוע צריך את הכלל, ותירץ שאם לא הכלל היינו מרבים כל הדומה לפרט. ובספרי (נשא ל"ד) אמרו אחר שדנו בכלל ופרט : שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל נזיר טעון לחם. אם למדתי לתודה שטעונה ארבעת מינים אף נזיר יטען ארבעת מינים תלמוד לומר וסל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. בבא בתרא דף י' (ע"א): דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. עי' תורת חיים וקובץ שיעורים. נראה שהלימוד בגזירה שוה מבטא עומק פנימי המשותף לשניהם, אף כי בצורה חיצונית לכאורה אין קשר בין […]

בבא בתרא ט' (ע"ב): כדתניא ר"ש בן יוחי אומר נאמר כבוס בגדים בימי ספורו ונאמר כבוס בגדים בימי חלוטו מה להלן מטמא אדם אף כאן מטמא אדם. נראה שהגמ' באה ללמד שבימי הסגרו הרי הוא מצד הטומאה שבו ממש כמוחלט ומצד הטהרה שבו הרי הוא כטהור לגמרי. היה מקום לומר שבימי הסגרו הרי הוא בטומאה מיוחדת, שהוא למעלה מטהור ולמטה ממוחלט, והרי הוא בטומאת מוסגר, קמ"ל שלענין טומאה הרי הוא כמוחלט ולענין טהרה הרי הוא כטהור. זו מציאות גבולית כלולה […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וכן ע"פ ביאור הנהגת קל וחומר טוב ורע.   המשנה בפרשת נגעים (פרק י"ב, מ"ה) אומרת: אמר ר' מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדי ומתכותיו, מטבילן והן טהורין, על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו, אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב אם כך על ממונו קל וחומר על נפש בניו ובנותיו אם כך […]

בבא מציעא פ"ז (ע"ב): כדתניא "כי תבא" נאמר כאן ביאה ונאמר להלן "לא תבא עליו השמש" מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל הכתוב מדבר. מצות אכילת פועל כתובה בתורה (דברים כ"ג, כ"ו): כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך. התורה לא ביארה במי הכתוב מדבר. היה מקום לומר שמדובר בכל אדם שהזמינו בעל הבית לשדהו. שהרשות להיכנס לשדהו כוללת גם אכילת פירותיה1. על כן למדו חכמים בגזירה שוה, שבפועל בלבד הכתוב מדבר. בדברים (כ"ד, י"ד-ט"ו) נאמר: לא תעשק […]

נאמר במשנה: איזהו דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי ר' עקיבה ר' אליעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ. ובגמרא אמרו: ר' אבהו בשם ר' יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין שם שם חד אמר חוץ לעשייתו וחורנה אמר חוץ למחיצתו. נאמר בקרבן פסח (דברים ט"ז, ו'): כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח… ונאמר במעשר שני (דברים י"ד, כ"ו): ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר […]

חולין פ"ב (ע"א): אתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת לקיחה ואמרינן מ"ט דרבי שמעון בן לקיש גמר קיחה קיחה מעגלה ערופה. בכמה מקומות דרשו, בעניינים שונים, ג"ש לקיחה לקיחה. ענין ה"קיחה" ראוי להיות נלמד בגזירה שוה כיון שקיחה היא חיבור הדבר הנלקח אל הלוקח. החיבור מתאים לגזירה שוה שהיא במידת התפארת, על פי האר"י הקדוש. מידת התפארת עניינה חיבור ימין ושמאל בהיותה מידה אמצעית. צפורי מצורע ועגלה ערופה מבטאים מצבו של המצורע החוזר […]

בבא מציעא ל"ב (ע"א): … סלקא דעתך אמינא הואיל והוקש כיבוד אב ואם לכבודו של מקום שנאמר כאן כבד את אביך ואת אמך ונאמר להלן כבד את ה' מהונך הלכך לציית ליה קא משמע לן דלא לשמע ליה. וע' רש"י ד"ה "הוקש כבודם": בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה' מהונך. הרי שהיקש כאן הוא גזירה שוה1 שהשוה כבוד אם לכבוד המקום. לפי ביאור הרב ל"גזירה שוה" יש לומר שבעומק הפנימי מתחבר כבוד המקום לכבוד אב ואם, שהרי את […]

מנחות דף ס"א (ע"א): והרים יכול בכלי ת"ל והרים ממנו בקומצו מה הרמה האמור להלן בקומצו אף הרמה האמור כאן בקומצו. נאמר בויקרא פרק ב' פס' ט': והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לה'. ונאמר בויקרא פרק ו' פסוק ח': והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה'. מן הפסוק שנאמר במנחה בכללותה "והרים ממנו בקמצו" אנו לומדים שכל מקום שנאמר "והרים" היינו בקומצו – […]

בבא מציעא ס"א (ע"א): אין לי אלא בלוה במלוה מנין נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב […]