פסחים ע"ז (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים ע"ז (ע"ב): ורבי יהושע אין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם קל וחומר הוא ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתיה מעכב כי איתיה לא כל שכן דמעכב ורבי אליעזר מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא ורבי יהושע כל היכא דאיכא למדרש דרשינן. הפסוק בו נחלקו ר' יהושע ור' אלעזר הוא (דברים י"ב כ"ז): ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך והבשר תאכל. ר' […]
פסחים פ"א – לימוד מקל וחומר
פסחים פ"א: בעי רב יוסף כהן המרצה בתמיד הותרה לו טומאת התהום או לא אם תמצא לומר כהן המרצה בקרבנותיהן (של נזיר ועושה פסח) הותרה לו טומאת התהום כהן המרצה בתמיד מאי מי אמרינן כי גמירי טומאת התהום בפסח בתמיד לא גמירי או דילמא יליף תמיד מפסח אמר רבה קל וחומר ומה במקום שלא הותרה לו טומאה ידועה הותרה לו טומאת התהום מקום שהותרה לו טומאה ידועה אינו דין שהותרה לו טומאת התהום אמרי ומי דיינינן קל וחומר מהלכה והתניא […]
פסחים צ' (ע"א) – לימוד מקל וחומר
פסחים צ' (ע"א): דתנן נתן לה מוקדשין באתננה הרי אלו מותרין עופות דחולין הרי אלו אסורין שהיה בדין ומה אם מוקדשים שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עופות שאין המום פוסל בהן אינו דין שאין אתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר לרבות את העופות קל וחומר למוקדשין מעתה מה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשין שהמום פוסל בהן אינו דין שאתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר פרט לנדור. הפסוק העוסק […]
פסחים צ"ט (ע"א) – לימוד מקל וחומר
פסחים צ"ט (ע"א): מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשים שנאמר אויל מחריש חכם. הרקע לאמירה זו הוא המשנה לעיל (צ"ח): חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו והלך ומצא ושחט והם לקחו ושחטו אם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והם אוכלין עמו משלו ואם שלהן נשחט ראשון הם אוכלין משלהן והוא אוכל משלו ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או ששחטו שניהם כאחד הוא אוכל משלו והם אינם אוכלין עמו ושלהן יצא לבית […]
פסחים ס"ז (ע"א) – לימוד מקל וחומר
פסחים ס"ז (ע"א): ר"ש אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר ה) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש יאמר טמאי מת ואל יאמר טמאי זב ואני אומר טמאי מתים משתלחין זבין לא כ"ש למה נאמר זב ליתן לו מחנה שניה ויאמר זב ואל יאמר מצורע ואני אומר זבין משתלחין מצורעין לא כל שכן למה נאמר מצורע ליתן לו מחנה שלישית כשהוא אומר בדד ישב הכתוב נתקו לעשה מאי חומריה דזב מטמא מת שכן טומאה יוצאה עליו […]
פסחים מ"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים מ"ד (ע"ב) – מ"ה (ע"א): מכאן אתה דן לכל התורה כולה ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאים שאיסורו איסור עולם ואיסורו איסור הנאה ואין היתר לאיסורו אינו דין שיעשה טעם כעיקר והוא הדין לערלה בשתים הא מני רבנן היא ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא הי ר"ע אילימא ר"ע דמתני' דתנן רבי עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בו לצרף כדי כזית חייב וממאי דמפת ומיין דילמא […]
פסחים מ"א (ע"א) – לימוד מקל וחומר
פסחים מ"א (ע"א): אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות: ת"ר (שמות יב) במים אין לי אלא במים שאר משקין מניין אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין שאר משקין שמפיגין טעמן לא כ"ש רבי אומר במים אין לי אלא מים שאר משקין מניין ת"ל (שמות יב) ובשל מבשל מ"מ מאי בינייהו איכא בינייהו צלי קדר ורבנן האי בשל מבשל מאי עבדי להו מבעי ליה לכדתניא בשלו ואח"כ צלאו או שצלאו ואח"כ בשלו חייב. ועי' תוס' […]
פסחים ל"ט (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
פסחים ל"ט (ע"ב): בעי רמי בר חמא מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים אליבא דר' עקיבא לא תיבעי לך השתא במצה דאורייתא נפיק במרור דרבנן מיבעי' מצה דאורייתא לפי ר' עקיבא אפשר לאכול ממעשר שני, מרור דרבנן מבעיא? וברש"י שני פירושים. השתא מצה. דמעשר דידה דאורייתא ואיכא למיפסלה משום דאין לה היתר במושבות קאמר ר' עקיבא דנפיק הואיל ואי מטמיא פריק לה ואית לה היתר: מרור. דמעשר ירק מדרבנן הוא ומדאורייתא אית ליה היתר במושבות מיבעיא: […]
קל וחומר מנדב ואביהוא – לימוד מקל וחומר
נאמר בויקרא (י', ג'): ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן. ופירש"י: הוא אשר דבר וגו' – (זבחים קטו) היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט) א"ת בכבודי אלא במכובדי א"ל משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך (ת"כ וי"ר): וידם אהרן – (שם ושם) קבל שכר על שתיקתו […]
ויקרא פרשת הנגעים – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בספר תורת לוי יצחק עמ' שנ"ז נאמר: וצוה הכהן ופינו את הבית… ולא יטמא כל אשר בבית (ויקרא י"ד, ל"ו)… אמר רבי מאיר… אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי קל וחומר על ממונו החביב (נגעים פי"ב מ"ה) י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן כנגד י"ג מידות הרחמים. אם כן המידה הראשונה, קל וחומר, היא כנגד השם א-ל. והנה מצינו שמשה בתפילתו על מרים שתתרפא מצרעתה, אמר […]
שיר השירים רבה ח, יז
שיר השירים רבה ח, יז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני' רבי נתן בשם ר' אחא אמר למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין, מה עשה המלך נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו אומרים. שמע שהיו אומרים אדונינו המלך הוא שבחנו, הוא חיינו, אל נחסר לאדונינו המלך לעולם. אמר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם. כך אף על פי […]
שיר השירים רבה ח, טז
שיר השירים רבה ח, טז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. 'כרמי שלי לפני' תני ר' חייא למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה התחיל חובט עליו במקל, אמר לו אל תשמע לאביך, אמר לו שוטה שבעולם כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך אלא על ידי שלא הייתי שומע לו ואתה אומר לי אל תשמע לאביך, כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל אמר להם […]
שיר השירים רבה א, ח
שיר השירים רבה א, ח המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר "שיר השירים", זהו שאמר הכתוב "ויותר שהיה קהלת חכם", אלו אדם אחר אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמוע הדברים האלה, ויותר שאמרן שלמה. ואילו מדעתו אמרן היית צריך לכוף אזניך ולשמעם, ויותר שאמרן ברוח הקודש. "ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה", "ואזן" – דברי תורה, "וחקר" – דברי תורה, עשה […]
זוה"ק ח"ג, קמ"ט ע"א
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין. פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]
אין מוקדם ומאוחר בתורה
הכלל: הסדר שבו מסודרים הפסוקים איננו בהכרח הסדר הפשוט, אלא סדר רוחני. כלל זה כולל שתיים מל"ב המידות העוסקות בסדר של פסוקי התורה: לא. ממוקדם ומאוחר שהוא בענין. לב. ממוקדם ומאוחר שבפרשיות. א. בתנחומא (תרומה, ח') מובא: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכפורים עצמו, אף על פי שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל. אמר ר' יהודה בר' שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר (משלי ה'): "נעו מעגלותיה לא תדע", מטולטלות הן שביליה של […]
המשל
הכלל: המשל הוא ביטוי לכך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה וניתן ללמוד מזו על זו. אחת מל"ב מידות היא המשל. חז"ל עושים בה שימוש במדרשים רבים. נעמוד כאן על משמעות מידה זו, וישמש הדבר למשלים הרבים המובאים במדרשים שבספר זה. המשל מבוסס על יסוד עמוק במבנה העולם: המציאות בנויה כך שמערכות שונות פועלות בצורה דומה, וניתן ללמוד מזו על זו. כח המשיכה, למשל, פועל הן בחלקיקים קטנים ביותר, והן במערכות שמש שגודלן שנות אור. הבנת דרך פעולתו של כח זה […]
מדבר שחבירו מוכיח עליו
הכלל: כשיש בפסוק "תקבולת חסרה" החלק העיקרי של הפסוק יופיע בצלע המלאה וממנו נלמד לצלע החסרה. הפסוקים לפעמים כתובים בתקבולת חסרה, כלומר שביטוי מסויים שמופיע בחלק אחד של הפסוק משמש גם לחלקו השני של הפסוק. למשל: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה" (משלי כ"א, י"ד). המפרשים מסבירים שכוונת הפסוק היא: ושוחד בחיק (יכפה) חמה עזה. מידה זו נקראת ע"י מפרשי התנ"ך "מושך עצמו ואחר עימו". יש להבין מידה זו. מדוע נכתבה המילה דווקא בצלע זו, ומדוע נלמד מחלק […]
מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם
הכלל: הדברים מופיעים בעולם בצורה מורכבת, וצריך לדמות לכמה דברים כדי למצוא את כל הבחינות של הדבר. מדבר שהוקש בשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשתיהן. כיצד, "צדיק כתמר יפרח" (תהילים צ"ב), יכול כשם שהתמר אין לו צל ואין עושים ממנו כלים כן הצדיקים, תלמוד לומר "כארז", מה ארז יש לו צל ועושין ממנו כלים אף הצדיקים. יכול כארז שאין עושה פירות, תלמוד לומר "כתמר". נמצאת אתה אומר ככח היפה שבשתיהן. כיוצא בו "הוי כל צמא לכו למים", יכול […]
מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר
הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר. פעמים שהכתוב אינו מפרש את דבריו במקום בו הוא מזכירם, אלא במקום אחר. זוהי מידה על פיה נכתבו הפסוקים, ופירוש הדבר שזהו סדר הכתוב – אף על פי שמבחינת פשט הכתובים היה ראוי לדברים להיכתב במקום אחד, מכל מקום מבחינת הסדר הענייני והמהותי ראויים הם להיכתב במקום אחר. פירוש הדברים יהיה ברור ומקובל יותר במקום אחר, ולא במקומם. במקום בו עוסקים הפסוקים בנושא מסויים – לא מביא הכתוב את […]
שני כתובים המכחישים זה את זה
הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים. הרב קוק זצ"ל מבאר את מהותה של מידה זו בעולת ראי"ה (ח"א עמ' קפ"ד): וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. עצמותה של הסתירה, היא רק מחלה הבאה על ההגיון, המוגבל, בתנאיו המיוחדים של שכל האדם והקשבתו. על פי הערכתנו צריכים אנחנו לחוש את הסתירה, ולבא […]