המאגר התורני

קיימים במאגר 6213 שיעורים  // שיעורים הבאים  //  שיעורים קודמים
דרכי לימוד מדרש

מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר

הכלל: כל פסוק נכתב במקום בו הוא מתפרש בצורה הטובה ביותר. פעמים שהכתוב אינו מפרש את דבריו במקום בו הוא מזכירם, אלא במקום אחר. זוהי מידה על פיה נכתבו הפסוקים, ופירוש הדבר שזהו סדר הכתוב – אף על פי שמבחינת פשט הכתובים היה ראוי לדברים להיכתב במקום אחד, מכל מקום מבחינת הסדר הענייני והמהותי ראויים הם להיכתב במקום אחר. פירוש הדברים יהיה ברור ומקובל יותר במקום אחר, ולא במקומם. במקום בו עוסקים הפסוקים בנושא מסויים – לא מביא הכתוב את […]

דרכי לימוד מדרש

שני כתובים המכחישים זה את זה

הכלל: כשיש שני כתובים המכחישים זה את זה, אין אנחנו יכולים ליישב את הסתירה על פי השגתנו. רק כתוב שלישי ממקור עליון יכול לבוא ולהכריע בין הכתובים הסותרים. הרב קוק זצ”ל מבאר את מהותה של מידה זו בעולת ראי”ה (ח”א עמ’ קפ”ד): וכן שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. עצמותה של הסתירה, היא רק מחלה הבאה על ההגיון, המוגבל, בתנאיו המיוחדים של שכל האדם והקשבתו. על פי הערכתנו צריכים אנחנו לחוש את הסתירה, ולבא […]

דרכי לימוד מדרש

מסידור שנחלק

הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים. הסידור הכרונולוגי של המאורעות הנראה איננו זהה בהכרח לתהליכים המתרחשים בעומקה של המציאות, ברובד האלוקי המנהיג את העולם. פעמים שיש לחלק את הסדר הרגיל של המאורעות כדי להבינם לאשורם. פעמים שדברים שנראים לעינינו כתוצאה של מאורעות אחרים, הם בעצם מגמתם המקורית. דברים הנראים שייכים לנושא אחד – בהבנה פנימית שייכים לנושא אחר. חז”ל מבטאים זאת […]

דרכי לימוד מדרש

מהו החידוש במדרש

הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה. דרשת רבות של חז”ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל. למשל: קהלת רבה פרשה י’, ט’: “חפר גומץ בו יפול”, זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א’): “כל הבן הילוד וגו’”, בו יפול, שנאמר (תהלים קל”ו): “ונער פרעה וחילו וגו’”. דבר אחר, “חופר גומץ”, זה המן, שנאמר (אסתר ג’): “להשמיד להרוג ולאבד”, בו יפול, שנאמר […]

דרכי לימוד מדרש

“ניתן להידרש”

הכלל: כאשר יש קושי או מילה מיוחדת בפסוק, הבינו חכמים כי הוא ניתן להידרש – לראותו כביטוי עצמאי בלא מחויבות להקשר הסיפורי בו נכתב. מקורו של ביטוי זה הוא בחז”ל. בירושלמי (מגילה פ”א ה”א) מובא, לגבי מגילת אסתר: ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה, ר’ חלבו ר’ חונה בשם רב “והימים האלה נזכרים ונעשים”, נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו ר’ יסא בשם ר’ לעזר נאמר כאן “דברי שלום ואמת”, ונאמר להלן “אמת קנה ואל […]

דרכי לימוד מדרש

ל”ב מידות שבאגדה

הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים. כל מקום שאתה מוצא דברי רבי אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר: “הט לחכמה אזנך”. ר’ אליעזר בנו של ר’ יוסי הגלילי אומר, בשלושים ושתים מדות התורה נדרשת. א. בריבוי. ב. במיעוט. ג. בריבוי אחר ריבוי. ד. במיעוט אחר מיעוט. ה. בקל וחומר מפורש. ו. בקל וחומר סתום. ז. בגזרה שוה. ח. בבנין אב. ט. בדרך קצרה. י. […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, כט

שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר “דרכי לימוד מדרש”. מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. “נגילה ונשמחה בך”. בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גילה, שׂישׂה, שמחה, רנה, פצחה, צהלה, עלצה, עלזה, חדוה, תרועה. גילה, “גילי מאד בת ציון”. שׂישׂה, “שוש אשיש בה’”. שמחה, “שמחו את ירושלם”. רנה, “רני ושמחי בת ציון”. פצחה, “פצחי רנה וצהלי”. צהלה, “צהלי ורני”. עלצה, “עלץ לבי בה’”. עלזה, “ויעלוז לבי ומשירי אהודנו”. חדוה, שנאמר: “ועבדו בני ישראל וגו’”. תרועה, […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, לז

שיר השירים רבה א, לז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. “כאהלי קדר”, מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. אי מה אהלי קדר אין צריכין תכבוסת יכול אף ישראל […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, סא

שיר השירים רבה א, סא     המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שחבירו מוכיח עליו. רבי ברכיה אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב”ה: בשעה שאתה מיצר לי מימר לי, “דודי לי”, את נעשה דודי ורואה אי זה הוא אדם גדול שיש בו שיכול לומר למדת הדין די, ואת נוטלו וממשכנו בעדי, הדא הוא דכתיב “אשכל הכפר”, מהו “אשכל”, איש שהכל בו – מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. “הכפר”, שמכפר עונותיהם […]

דרכי לימוד מדרש

שיר השירים רבה א, יט

שיר השירים רבה א, יט המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל והכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. דבר אחר “כי טובים דודיך מיין”, נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים – “הוי כל צמא לכו למים”. מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב “לרוקע הארץ על המים”, כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: “ארוכה מארץ מדה”. מה מים חיים לעולם, שנאמר: “מעין גנים […]


חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

נושאים