כתובות כ"ט (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
כתובות כ"ט (ע"ב): וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרב פפא ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה דתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה. וברש"י ד"ה "מיבעי ליה לג"ש": "בתולה" דכתיב גבי מפתה מיבעי ליה לג"ש "בתולה" "בתולה" לג"ש מה כסף האמור באונס חמשים אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה ישקול אף חמשים של אונס שקלים קאמר. כתובות ל"ח (ע"א): מה ת"ל אשר לא אורשה מופנה להקיש לו ולדון הימנו ג"ש נאמר כאן אשר […]
בבא מציעא מ"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
בבא מציעא מ"ז (ע"ב): אמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד. נחלקו רבי יוחנן וריש […]
ספרא ה' (ד'-ה') – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
ספרא צו פרשה ה' (הלכה ד' ה'): תורת זבח השלמים אם על תודה. מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק אף תודה תטעון סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק, דברי רבי ישמעאל. אמרו לו מפני שיצאת לידון בדבר החדש יכול אין לה אלא חידושה ת"ל תורת זבח השלמים אם על תודה מה שלמים טעונים סמיכה ונסכים ותנופה וחזה ושוק אף תודה טעונים סמיכה ותנופה וחזה ושוק. נראה פשוט שפרשת תודה כתובה במידת דבר שיצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי […]
ספרי נשא (ו') – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. נאמר בפרשת נשא (במדבר ו', י"ג-ט"ו): וזאת תורת הנזיר ביום מלאות ימי נזרו יביא אותו אל פתח אוהל מועד. והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים. וסל מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן. בהמשך בפסוק י"ז: ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות […]
יבמות ק"ט – לימוד מגזירה שוה
יבמות ק"ט: תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים… בהבאת שלום דכתיב "בקש שלום ורדפהו" ואמר רבי אבהו אתיא "רדיפה" "רדיפה" כתיב הכא "בקש שלום ורדפהו" (תהילים ל"ד, ט"ו) וכתיב התם "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כ"א, כ"א). עי' מהר"ל חד"א שביאר גמרא זו אחר ששאל: ויש לתמוה איך מחבר דברים אלו יחד. וביארם: אבל פירוש זה מפני שהחכם הזה ראה והשיג העולם אמר כי העולם הזה, מסודרים חלקיו בענין זה, שלפעמים שראוי הרחוק בהם ולפעמים […]
יבמות ק"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
יבמות ק"ד (ע"א): ר"א אומר מנין לרציעה שהיא באזן הימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה רבא אמר לעולם לא תיפוך אזן אזן מופני רגל רגל לא מופני וכי לא מופני מאי פירכא איכא איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת. נאמר בנרצע פעמים "אזנו" בשמות (כ"א, ו') נאמר: והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע […]
סקילת שור המועד – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרב קוק. תמצית השיעור: במכילתא דורשים את הדין ששור מועד נסקל במידת "דבר שיצא לידון בדבר החדש". יש קשר בין התוכן הרוחני של מידה זו ובין דינו של שור המועד. הצעת המכילתא מובא במכילתא (משפטים, מסכתא דנזיקין, פרשה י'): השור יסקל. למה נאמר עד שלא יאמר יש לי בדין אם התם בסקילה מועד לא יהא בסקילה. לא אם אמרת בתם […]
יבמות פ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
יבמות פ"ו (ע"א): וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל. נאמר בדברים (י"ב, י"ז): לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל […]
זהר ח"א ר"י (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
זהר ח"א דף ר"י (ע"א): בכל יומא. (והקל נשמע בית פרעה. והקל נשמע חסר וא"ו, מאי טעמא, אמר רבי אלעזר, דא היא שכינתא דבכאת על חרוב בי מקדשא ועל גלותהון דישראל. כתיב הכא, והקל נשמע, וכתיב התם, (ירמיה לא) קול ברמה נשמע. מה להלן שכינתא, אף כאן נמי שכינתא): רבי אלעזר אמר, קלא בחשאי, דא היא קלא עלאה, דכל קלין נפקין מתמן. אבל קל בלא ו', דא היא צלותא דלתתא, דאיהי אזלא לאסתלקא בוא"ו ולאתחברא ביה: תא חזי, והקל נשמע, […]
תמורה י"ג (ע"ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש
תמורה י"ג (ע"ב): אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו אינה נגאלת תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי ותמורת שמו אינה חלה אלא […]