המאגר התורני

נאמר במשנה (קי"א ע"ב): והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ואומרת על זה הגמ' (קי"ג ע"ב): לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט. ופרש"י ד"ה כלל בעשה ופרט בלא תעשה: כגון והיתה תל עולם כלל, דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה […]

כלל ופרט המרוחקים ע' בראשונים שכתבו שכלל ופרט המרוחקים הוי כלל ופרט וכלל ולכן מרבין כעין הפרט (ע' מאירי). יש להבין על פי מה שכתבו בביאור הנהגת כלל ופרט. הרמ"ע מפאנו כתב שהוא כתר ות"ת וי"ל שהמרוחקים הוי כאילו הגיעו למלכות. על כן נחשב לכלל ופרט וכלל שהרי מלכות כלל היא אליבא דהרמ"ע מפאנו. ועוד יש לומר (ויתכן אליבא דשיטת האר"י) לפי דברי הר"ן בסוגיין: אי הוי מקרבי להדדי אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא פירוש […]

בספרי (ובמנחות ע"ח ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא "מצות" – כלל "חלות" ו"רקיקין" – פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. רמח"ל בספר "אדיר במרום" מבאר את מושג הזמן. בתוך דבריו יש התייחסות ל"כלל ופרט" וזו לשונו (עמ' ק"ז): … והענין הוא כי הם ב' מיני הארות, המין הא' הוא שאור אחד בהתפשטו אינו מניח גילוי לשאר האורות. והמין הב' הוא, ששום אור אינו מעכב זה על זה. וסוד הענין הוא כלל ופרט. […]

בבא קמא פ"ד (ע"ב) – פ"ה: צער כוואו בשפוד או במסמר וכו': צער שלא במקום נזק משתלם מאן תנא אמר רבא בן עזאי היא דתניא רבי אומר כויה נאמרה תחילה בן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה במאי קא מיפלגי רבי סבר כויה דלית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דאית בה חבורה אין אי לא לא ובן עזאי סבר כויה דאית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דלית בה חבורה מתקיף לה רב פפא […]

  דברים כ"ט (ט' – י'): אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. בתחילה היה נראה שפרשה זו כתובה בכלל ופרט וכלל: … כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל… כלכם – כלל ראשיכם וכו' – פרט כל איש ישראל – כלל אלא שאי אפשר לומר כן שהרי ממשיכה התורה לפרט "טפיכם נשיכם וגו'" ועוד שהרי אין כאן […]

שמות ל', כ"ב-כ"ד: וידבר ה' אל משה לאמר. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ובמדרש הגדול דרשו: "בשמים ראש" הרי זה כלל, "מר דרר חמש מאות וקנמן בשם" – פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. בהערות המו"ל בהוצאת מוסד הרב קוק כתב שלא מצא מקורו. על כל פנים הפרשה כתובה באופן מובהק במידת כלל ופרט. מפרשי ברייתא דרבי […]

  מועד קטן ג' (ע"א): יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא … איתמר החורש בשביעית רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא […]

בזהר פרשת ויקרא (דף ה':) מן הבהמה, כלל, מן הבקר ומן הצאן פרט לבתר, אלין דכשרין למיכל, ודלא כשרין למיכל אסיר לקרבא, ולאתר אחרא אסתלקו אינון דכשרן ואינון דלא כשרן. "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם", נאמר במידת כלל ופרט. בהמה – כלל, צאן ובקר – פרט. בברייתא דרבי ישמעאל נאמר: מכלל ופרט כיצד? מן הבהמה כלל, מן הבקר ומן הצאן פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. בפירוש הראב"ד לברייתא בספרא נאמר: בקר וצאן פרט, […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. נאמר בספרי (ומובא בגמ' מנחות ע"ח ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא מצוֹת כלל, חלות ורקיקין פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, חלות ורקיקין אין, מידי אחרינא לא: לשון הפסוק ודברי הספרי העוסקים במוצרי החטה מזכירים את דברי הזהר בריש ספרא דצניעותא (שמות קע"ו.): מאן צניעותא דספרא אמר רבי שמעון חמשה פרקין אנון דכלילן בהיכל רב ומליין כל ארעא, אמר ר' יהודה אי […]

אבות נזיקין שייכים למידת בנין אב. במשנה למדו בלימוד "הצד השוה" שיהא בחי' "במה הצד" ו"מה מצינו" שהם במידת בנין אב. גם בהמשך בדף ה' אמרו שכולהו אי שדית בור בנייהו אתיא במה הצד לבר מקרן ולמאן דאמר קרן עדיפא, אף קרן, זה לימוד מובהק של בנין אב1. עצם המושג "אבות" בו פותחת המסכת וסדרי נזיקין אף הוא רומז למידת בנין אב. "אבות מכלל דאיכא תולדות". מידה זו מבוארת על פי האר"י שהיא הנהגת התפארת בנטותה לצד נצח ו/או הוד. […]