המאגר התורני

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. נידה ל"ה: תא שמע רבי יצחק אומר והלא זב בכלל בעל קרי היה ולמה יצא להקל עליו ולהחמיר עליו להקל עליו שאין מטמא באונס ולהחמיר עליו שהוא עושה משכב ומושב אימת אילימא בראייה שניה היכא הוה בכלל בעל קרי אלא פשיטא בראייה ראשונה וקתני להקל עליו שאינו מטמא באונס המידה היא דבר שהיה בכלל ויצא לטעון […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   מידה י': כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו לשון האר"י על מידה ט' וי': ט. וכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שהוא כעניינו יצא להקל ולא להחמיר. לפעמים יתנהג העולם בסוד עיבור המלכות, להוליד למטה דוגמת עליונים, בסוד תיבת נח, שיצאו ממנה ג' גוונין, שם חם ויפת, שהן דין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לשון ספרי (פנחס פס' י"ד סעיף קמ"ד) וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים למה נאמר לפי שהוא אומר את הכבש אחד תעשה בבוקר והיתה בו שבת בכלל את הכבש אחד והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר ולדון בקבועה. מדרש זה נאמר על פי המידה "דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא […]

עירובין כ"ז (ע"ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק "ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך" (דברים י"ד, כ"ו) יש […]

יבמות ע"ד (ע"א) דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו. בהמשך מבארת הגמ' שנאמרו תלתא "ממנו" בפסוקים. נאמר בפסח (שמות י"ב, ט'-י'): אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים… ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו. ונאמר במעשר (דברים כ"ו, י"ד): לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. יש דבר השווה בפסח […]

יבמות ע"ח (ע"ב): מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. באורים ותומים נאמר במקום נוסף "לפני ה'" (שמות כ"ח, י"ב): ונשא אהרון את שמות בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד. ונזכר בזהר פקודי (דף ר"ל ע"א וע"ב) ואחר שהביאו הפסוק הנזכר אמרו: ובגין כך כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין […]

מכילתא דרשב"י משפטים על הפסוק "עד האלהים יבא דבר שניהם": שניהם שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמור להלן (שמ' כב י) שבועה אף כאן שבועה מה שניהם האמור להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף כאן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה. ובהמשך על הפסוק "שבועת ה' תהיה בין שניהם": שבועת ה' תהיה בין שניהם לגזרה שוה מה שניהם האמ' להלן עד שתהא שם הודאה והודאה ממין הטענה אף שניהן האמור כן עד שתהא שם הודאה ממין […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. מוסף ר"ח פותחת את רשימת המוספין של המועדים הנקבעים על פי חדשי הלבנה בספרי דרשו ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' למה שנאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד שומע אני אף ראשי חדשיכם בכלל היו את הכבש האחד, הרי הכתוב מוציאו מכללם להחמיר עליהם ולדון במוספים. וילמדו משבת מה שבת שני כבשים […]

יבמות מ"ו (ע"א): והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין אמר ליה ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר ליה אף על פי שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה. נאמר במשנה פסחים (פ"ט מ"ה): מה בין פסח מצרים לפסח דורות, פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון הזאה באגדת אזוב על המשקוף […]

יבמות נ"ד (ע"ב): … ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם מנא ליה אמר רבא אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה. פשיטא ליה לתנא שדודתו היינו מן האב, שהיא אחות אביו מן האב. נראה שאב משותף הוא ביטוי לקשר משפחתי. האב יוצר את הקשר […]