המאגר התורני

הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]

"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]

שיעור כללי בנושא השותפין המשך (ב.) הזוהר בפרשת בלק דורש בענין ה"בבות" של סדר נזיקין1: 'וירא בלק'. ר' חזקיה פתח: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון לישראל זדונות כשגגות. והכי אמר רב המנונא סבא: תלת בבי דינא תקינו רבנן בסדרי מתניתא, חדא קדמיתא, ב'ארבע אבות נזיקין השור המבעה וההבער'. תניינא, טלית דאשתכח, תליתאה, שותפין ורזא דאבידה. […]

השותפין (ב.) מסכת בבא בתרא פותחת בדין חלוקת חצר השותפין: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע. מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים. הכל כמנהג המדינה. בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים. בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה. בכפיסין, זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים. בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה. לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם. ויש לשאול כמה שאלות על המשנה:לכאורה היה מתאים […]

אורו של עולם במהלך השנה נעסוק מידי פעם באגדות חז"ל המופיעות במסכת בבא בתרא, הנלמדת בישיבה.בתחילת המסכת1 מופיע סיפורו של הורדוס שהרג את חכמי ישראל, מלבד בבא בן בוטא שאת עיניו סימא. לאחר מכן נפגש עמו, והשיחה הובילה את הורדוס לחרטה על הריגת החכמים, ולכן הוא מבקש מבבא בן בוטא תקנה: אמר ליה הוא (=הורדוס) כבה אורו של עולם, דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור", ילך ויעסוק באורו של עולם (=יבנה את בית המקדש), דכתיב "ונהרו אליו כל הגוים". איכא […]

… והרבה נחת מהילדים בספר משלי ישנם ארבעה פסוקים הבנויים במבנה שיש מקום לעיין בו1: יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך.באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו.בדברים לא יִוָסֶר עבד כי יבין ואין מענה.חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו. ישנן כאן שתי יחידות שבכל אחת שני פסוקים, שבהם ישנו ביטוי החוזר על עצמו – מוסר וחזון. נראה שהכתוב מעמיד כאן שתי צורות חינוך זו מול זו – הבן מול העבד. אדם רוצה שבנו יתן מעדנים לנפשו – יעריך את […]

מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]

"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]