אוהבים אותך ארץ ישראל
אוהבים אותך ארץ ישראל פרשת ויגש חותמת בפסוק1: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. רש"י מבאר: וישב ישראל בארץ מצרים – והיכן, בארץ גושן, שהיא מארץ מצרים. מה רוצה רש"י לומר בדבריו?נראה, שבדרך כלל כותבת התורה את שם העיר (או האזור), ואחר כך את שם המדינה, כגון: "בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"2, "עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"3, "לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"4, ועוד רבים. כאן, בפרשת ויגש, הקדימה התורה את שם הארץ – "ארץ מצרים", […]
שתי מגמות בירידה מצרימה
שתי מגמות בירידה מצרימה הזמנה כפולהיוסף מתוודע אל אחיו, ושולח איתם הצעה לאביו לרדת מצרימה על מנת להיות עמו במשך שנות הרעב. אנו מצפים שעתה יפנה יוסף לפרעה, ויקבל ממנו אישור סופי להבאת המשפחה. להפתעתנו, מתברר שהשמועה אודות בואם של אחי יוסף התגלגלה כבר אל ארמונו של פרעה, והוא מצדו הכין מיוזמתו הזמנה למשפחה להגיע למצרים. הזמנה זו הינה בעלת תוכן דומה לזו של יוסף, ובכל זאת התורה חוזרת עליה בפירוט. לשם מה הכפילות בתיאור ההזמנות?נעיין בשני התיאורים ונבחן האם […]
על אור וחושך
על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]
פרשה ב – פסקה טז
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ג, "וראיתי אני", א' "וראיתי אני שיש יתרון", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. פירוש המדרש"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים, ובילקוט גרס (מתנות כהונה) "לדברי מינות", שהם כחושך לעומת התורה האמיתית שהיא כאור. נושאי השיעור: א. מציאות […]
פרק ראשון – מוציא שם רע
מוציא שם רע סוגיית 'מוציא שם רע' (ח' ע"א – ט' ע"ב) מתייחדת באוקימתות רבות למחלוקת ר' מאיר וחכמים. רבות מהן נראות תמוהות ורחוקות מפשט המשנה, האומרת: האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. נחלקו רש"י ור"ת מהו המקרה בו עוסקת הסוגיא. על פי רש"י (ח' ע"א): המוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה, שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו, דאי […]