ירושלמי מגילה פ"א (ה"א) – לימוד מגזירה שוה
ירושלמי מגילה פ"א ה"א: ויקראו הכל בחמשה עשר ר' אבהו דרש ישיבה ישיבה מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון ויקראו הכל בי"ד ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות נאמר כאן פרזות ונאמר להלן לבד מערי הפרזי הרבה מאוד מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון. הירושלמי למדו "ישיבה" "ישיבה" על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון שהם בט"ו ולמדו "פרזי" […]
מגילה ב' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מגילה ב' (ע"ב): ותנא דידן מאי טעמא יליף פרזי פרזי כתיב הכא "על כן היהודים הפרזים" וכתיב התם "לבד מערי הפרזי הרבה מאד" מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. יש לעיין בלימוד "פרזי" "פרזי" שהרי לכאורה אין גדר של פרזי מימות יהושע, שהרי פרזי זה מקום שאין לו חומה, והוא כל מקום בעולם מימות אדה"ר, ואם כן כיצד מפרזי אפשר ללמוד על מוקפת חומה מימות יהושע. יש ללמוד מכאן, ש"פרזי" […]
שבת צ"ו (ע"ב) – צ"ז (ע"א), ספרי (שלח ז'), פסחים ו' (ע"ב), חגיגה י' (ע"ב), ילקוט שמעוני במדבר ט' (תשי"ט) וילקוט שמעוני דברים ל"ב (תתקמ"ג) – לימוד מגזירה שוה
בכמה מקומות דרשו חז"ל את המילה "מדבר" בגזירה שוה. שבת צ"ו (ע"ב) – צ"ז (ע"א): תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר: 'ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו" ולהלן הוא אומר: 'אבינו מת במדבר', מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. מקור הדרשה בספרי (פרשת […]
תענית כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
תענית כ' (ע"א): רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "ביום תת ה' את האמרי". יש להבין מדוע רב שמואל לימד בדרך אחרת מרבי אלעזר. נראה שג"ש "אחל" "אחל" משוה בין משה ויהושע כמו שהתבאר. רבי שמואל לומד שמשה הוא שגרם שהשמש תעמוד ליהושע, שאצל משה היתה ההתחלה שבישרה את ההמשך שיהיה ליהושע. נאמר בתנא דבי אליהו: ד"א למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל. והלא הם קבועין במקומן ואין זזין משם […]
תענית כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
תענית כ' (ע"א): אלא משה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "אחל גדלך". ופירש"י ד"ה "אתיא אחל אחל": כתיב במלחמת יהושע (יהושע ג) אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב (דברים ב) אחל תת פחדך, מה יהושע עמדה לו חמה במלחמתו, כדכתיב בהדיא אף משה כן, שכן דרך הכתובין, למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו, וגזירה שוה אחת מן שלש עשרה מדות שניתנו לו למשה מסיני, ובתחילת סיפרא מפורש. נראה שרש"י מאריך […]
ספרי ראה (פ"ה) ופסחים ק"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ספרי ראה (פ"ה): ושמחת לפני ה' אלהיך. פסחים קט נאמרה כאן שמחה ונאמרה להלן דברים כג שמחה מה שמח' האמור' להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים: אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך. חביב חביב קודם. חגיגה ו ר' יוסי הגלילי אומר ג' מצוות נוהגות ברגל ואלו הם חגיגה וראייה ושמחה. יש בראייה מה שאין כן בשמחה ויש בחגיגה מה שאין כן בשתיהם ויש בשמחה מה שאין בשתיהם. ראייה כלה לגבוה מה שאין כן בשתיהם חגיגה נוהגת לפני הדבר ולאחר הדבר […]
תענית ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
תענית דף ה' (ע"א): ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים. וברש"י ד"ה " ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו": "ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא" אי לאו גזרה שוה היה משמע אטומים כעץ לקבל מוסר, ולשוא היו לוקין. נראה שהלימוד בגזירה שוה בא […]
מכילתא בא (י"ג) – לימוד מקל וחומר
מכילתא בא פרשה י"ג על הפסוק "כי אמרו כולנו מתים": … והם לא היו יודעין שנשותיהן חשודות בעריות, וכולן בכורים מרווקים אחרים. הן עשו בסתר והקב"ה פרסם אותם. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מדת פורענות מועטת, העושה בסתר הקדוש ב"ה מפרסמו, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה. מדת פורענות היא מידת הדין ומדה טובה היא מדת החסד. במידת הדין, שהיא הפורענות הבאה על המצרים, היא מידת הצמצום וההגבלה. אם כשהמדה היא צמצום ההשפעה ואעפ"כ הקב"ה מפרסמו והדבר […]
תענית ב' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
תענית ב' (ע"א): תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים אמר רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר "עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" וכתיב "הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא "עשה גדלות עד אין חקר" וכתיב התם "הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין […]
ראש השנה (י"א ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ראש השנה י"א (ע"א): בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל "ויזכור אלהים את רחל" וכתיב בחנה "ויזכרה ה'" ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב "שבתון זכרון תרועה" פקידה פקידה כתיב בחנה "כי פקד ה' את חנה" וכתיב בשרה "וה' פקד את שרה". מיוחד הוא ראש השנה בכוחו להפוך את מידת הדין לרחמים1. הזכרון לטובה שזכרנו הקב"ה והשופר על ידו אנו נזכרים לטובה בכוחם להפוך הדין לרחמים. ראש השנה […]