המאגר התורני

ראש השנה י"א (ע"ב): בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כתיב הכא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" וכתיב התם "והסירותי מסבל שכמו" וכתב רבינו חננאל: בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים שנאמר בו ביוסף "הסירותי מסבל שכמו" ואוקימנא כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים וכתיב באבות "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" וגמר סבילה סבילה. כבר למדנו לדעת שמיוחד הוא ראש השנה אשר בכוחו להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. כך ראינו שאירע ליוסף הצדיק שביום ראש השנה נתהפך דינו […]

ראש השנה י"א (ע"ב): בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא "תקעו בחדש שופר" וכתיב התם "ביום ההוא יתקע בשופר גדול". בכח השופר להפוך דין לרחמים. כך למדו חכמים במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט ד'): ר' יהושע פתח (תהלים פט) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון… א"ר יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אומות העולם יודעים להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם כמה סלפירגסי יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא […]

ירושלמי מעשר שני (פ"א ה"א): רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל מה לא יגאל הנאמר בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל אף לא יגאל הנאמר כאן אינו לא נמכר ולא נגאל. למדו בירושלמי שמעשר בהמה לא נמכר מג"ש "לא יגאל" "לא יגאל". נאמר בחרם "לא יגאל" ושם נאמר במפורש "לא ימכר" ובמעשר בהמה נאמר "לא יגאל" ומחרם למדו שגם מעשר בהמה לא ימכר. נראה לבאר על פי […]

ראש השנה ג' (ע"ב): אמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזירה שוה. מצינו שדרשו חז"ל בזוהר את הביטוי "עשרים שנה" שנאמר בחיי שרה זו לשונם (זהר בראשית קנ"ג): וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין ובגין כך כתיב שנה, רזא דיחודא דלא אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין. עשרים שנה היינו חיבור ויחוד חכמה ובינה. "מחשבה" – כנגד חכמה, ו"יובלא" כנגד הבינה. למדנו מכאן שעשרים שנה הוא בחינה של חיבור ימין ושמאל, שכל אחד מהם כלול מעשר, והעשרים הוא חיבור […]

ראש השנה ה' (ע"ב): מנהני מילי דתנו רבנן כי תדור נדר אין לי אלא נדר נדבה מנין נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו. עי' ברש"י ד"ה "נאמר להלן נדר". משמע מרש"י שלא גרסינן בגמרא "אם נדר או נדבה" אלא גרסינן "נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר". יש שפירשו להלן – בהמשך הפסוקים שהרי כך נאמר בדברים כ"ג (פס' כ"ב-כ"ד): (כב) כי תדר נדר לה' אלקיך לא תאחר לשלמו כי […]

ראש השנה דף ז' (ע"א): תנו רבנן באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים ויש אומרים אף לשכירות בתים לחדשים מנלן דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדות ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו' וכתיב שמור את חדש האביב איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון ואימא […]

ביצה י"ב (ע"ב) במשנה: בית שמאי אומרים, אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, בין שהורמו מאמש, בין שהורמו מהיום. ובית הלל מתירין. אמרו להם בית שמאי, גזרה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שאין מוליכין את התרומה, כך אין מוליכין את המתנות. אמרו להם בית הלל, לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן. ורש"י בד"ה "גזירה שוה": לאו דוקא, דכולה מדרבנן גזור, אלא דומיא דגזרה שוה בדרבנן. קצת קשה לומר כאן לאו […]

מכילתא בא י"ב (ו'): ר' יונתן אומר: אינו צריך. ומה אם במקום שכל אוכל נפש דוחה יום טוב, אין שריפת נותר דוחה יום טוב. מקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא שריפת נותר דוחה אותו?! וביאורו שיו"ט יש בו אורות בלתי מלובשים, אף כי קטנים הם מ"מ גלויים וזה מביא שמחת יו"ט עד כדי דחייתו משום אוכל נפש ואעפ"כ אין שורפין בו נותר ויש גבולות שאין לעוברם, שבת, שאורותיה מלובשים ואין בה התפרצות שמחה ואין […]

סוכה מ"ט (ע"א-ע"ב): אמר רבי אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה' כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה מאי משמע אמר רבינא אתיא קדש קדש כתיב הכא בקדש הסך נסך וכתיב התם ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא. וכתב רבינו חננאל: כשם שניסוכו בקדש כך שריפתו בקדש דקיי"ל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. מכילתא בא י"ב: ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו […]