האזינו השמים
"האזינו השמים" "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"המדרש הראשון בפרשה1 מתייחס לביטויים המיוחדים של משה כלפי השמים והארץ ובין הדברים נאמר שם: מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים, מנין? שנאמר: (ישעיה נ"ה) "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם". ואף הרב הנזיר ב"קול הנבואה"2 מתייחס לפסוק בישעיה: והחוטא אשר חטא בכל אבריו, הקב"ה מרפא כל אבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן, שנאמר: "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" המדרש דורש […]
קין והבל
קין והבל א. קין – ראשון לעושים תשובהר' צדוק הכהן מלובלין אומר שאם ברצוננו לחקור תהליך או תופעה עלינו למצוא את הפעם הראשונה בו אירע הדבר בשביל להבין את מהותו. על כן נתור אחר הראשון לחוזרים בתשובה כדי לעמוד על מהותה.ממדרש חז"ל אנו לומדים כי קין היה הראשון לחוזרים בתשובה: ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא… רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח… פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, […]
דור הפלגה
דור הפלגה מיד לאחר המבול מתגלה רצון של המין האנושי להתאחד ל'שפה אחת ודברים אחדים' לצורך בניית מגדל בבל. ומפליא שתוצאות אחדות זו דווקא הניבה את הפירוד בעולם "ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ". מדרש תנחומא מבאר מדוע הקב"ה העניש ופירד את דור הפלגה למרות שאיפתם ל"אחדות מושלמת". מדרש תנחומא1 דורש את הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים": ילמדנו רבינו בית שנותנים בו עירוב מהו שהוא צריך לעירוב, כך שנו רבותינו ר' יעקב בר אחא שאל את […]
גילוח בחוה"מ
גילוח בחול המועד א. המשנהב. בבלי וירושלמיג. הראשוניםד. הפוסקיםה. סימן או סיבה א. המשנה המשנה הפותחת את פרק שלישי במו"ק עוסקת בשני נושאים, גילוח בחוה"מ וכיבוס בחוה"מ, וז"ל: "ואלו מגלחין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר לו והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו. ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים… וכל העולין מטומאה לטהרה ושאר כל אדם אסורין". (מו"ק י"ג). בלימוד המשנה […]
תורה ציוה לנו משה
תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב1 פסוק זה, הנקרא בשמחת תורה, כולל את יסודי התורה, עד כי הוא הפסוק הראשון הנלמד על ידי ילדי ישראל: תנו רבנן: קטן היודע לנענע… יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".2 חז"ל דרשו על פסוק זה דרשות רבות הנוגעות בענינים יסודיים, וננסה לעיין, על פי סדר מילות הפסוק, במעט מעניינים אלו. * * * תורה: דרשו חז"ל במסכת […]
ההשפעה מול הקבלה
ההשפעה מול הקבלה הרס"ג בהקדמתו לספרו "אמונות ודעות"1 דן בסיבות לכפירה וכך הוא כותב: "ואסמיך לדברים הללו מה שנראה לי… ונראו לי מהם שמונה מצוים הרבה, תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיקו להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסבה זו תמצא הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים אליו…" שתי פנים לדבר: הראשון הוא חוסר היכולת של האדם ללכת עם […]
"מלאכת בורר"
"מלאכת בורר" ר' צדוק הכהן מלובלין כותב ב"רסיסי לילה" (פיסקה ו'): "וכל דבר הבירור הוא בהפכו כי המצות נותנים היפך מה שהם כפשטן". ר' צדוק מביא לכך כמה דוגמאות. נביא כמה מהן: תפילה – עיקרה בלב נשבר כמו שכתוב:" לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" והרי לב נשבר הוא היפך השמחה. אלא כאשר אדם מתבונן בחסרונותיו ומבין שהוא זקוק לישועה גדולה ורחמי שמים מרובים, בודאי שיתמלא עצב ודאגה אבל הסימן לתפילה המקובלת היא השמחה שלאחריה כנאמר "ושמחתים בבית תפילתי".הגמ' בתענית […]
פרק ראשון – כי לי בני ישראל עבדים
'כי לי בני ישראל עבדים' רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה דברים אמורים – בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום, עדור עמי היום. אבל אמר לו: עשה עמי מלאכה היום מציאתו של בעל הבית הוא! – אמר ליה: שאני פועל דידו כיד בעל […]
פרק ראשון – רכוב ומנהיג
'רכוב ומנהיג' (ח.:) "אמר רב יוסף אמר לי רב יהודה שמעית מיניה דמר שמואל תרתי רכוב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו היכי דמי אילימא רכוב לחודיה ומנהיג לחודיה מנהיג לחודיה מי איכא מאן דאמר לא קני אלא אי איכא למימר דלא קני רכוב הוא דאיכא למימר אלא רכוב במקום מנהיג איבעיא ליה מאי רכוב עדיף דהא תפיס בה או דלמא מנהיג עדיף דאזלא מחמתיה". שאלות: א. יש לדון ברכוב במקום מנהיג שיש הו"א שהרכוב יקנה, […]
תופעת הציניות
תופעת הציניות אחת התופעות שפוגעות בחברה בכללה, ופרט באנשים הקשורים לקודש, היא הציניות. נדמה שאנו חייבים כחלק מהתועלת שאנו רוצים להביא לעולם להילחם בתופעה זו. הציניות היא אויב לכל דבר שבקדושה, לכל רגישות ורצון להעמיק, מן מנגנון הגנה של הרע והחומר בפני כניסה לקודש. ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, כמו מחט שתוקעים בבלון שגורמת להתפוצצות. מול האור, כשמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, עומדת הציניות, שהיא כשאור שבעיסה, שמחמיצה את כל העיסה. וזהו שנאמר בעמלק "אשר קרך בדרך", ואומרים […]