המאגר התורני

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. מדרש רבה סוף פרשת כי תצא: א"ר שמעון ומה אם מרים הצדקת שלא נתכונה לומר לשון הרע אלא דברה בשביל פריה ורביה כך הגיע אותה. הרשעים שמתכונים לומר לשון הרע על חבריהן לחתוך את חייהם עאכ"ו שיחתוך הקב"ה את לשונם שנאמר (שם, ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו'" נראה שמִרְים הנהגתה בחסד והרשעים במידת הדין. ואם מרים שההנהגה כלפיה בחסד, ואף היא נתכוונה לחסד מ"מ חלה […]

בבא קמא ע"ח (ע"א): אלא הא דאמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים למאי הלכתא אי לקדשים בהדיא כתיב בהו "שור או כשב" פרט לכלאים, אי למעשר "תחת" "תחת" יליף מקדשים. נאמר במעשר (ויקרא כ"ז, ל"ב): וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש. ונאמר בקדשים (ויקרא כ"ב, כ"ז): והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן… ראוי לציין שלקמן ב"ק פ"ד ע"א ילפינן "עין תחת עין" […]

כתובות ס' (ע"א): ורמינהי יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודין הוא ומה בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה אדם שהחמרת במגעו אינו דין שתחמיר בחלבו תלמוד לומר את הגמל כי מעלה גרה הוא הוא טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא אלא טהור. ופרש"י "שהקלת במגעה" שאינה מטמאה מחיים וע' לשון הספרא שמיני באותו ענין (פ"ד): יכול אף בשר מהלכי שתים וחלב מהלכי שתים יהא בלא תעשה על אכליתו ודין הוא ומה אם בהמה שהקלת במגעה החמרת בחלבה מהלכי שתים שהחמיר […]

קידושין מ' (ע"א): רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. עי' יבמות ק"ט (ע"א): גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס […]

קידושין ל"ו (ע"ב): אלא תנופה בבעלים מנלן אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים. וראה מש"כ בסוטה דף י"ט.

קידושין ל"ו (ע"ב): … אשכחן סוטה נזירה מנלן אתיא כף כף מסוטה. ומכאן למדו את שנאמר במשנה שהתנופות אינן נוהגות בנשים "חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות". ופרש"י: כף כף מסוטה – בסוטה כתיב (שם ה) ונתן על כפיה ובנזיר כתיב ונתן על כפי הנזיר (שם ו). והרמב"ם בפיהמ"ש הוסיף שכמו נזיר אף נזירה חייבת שכן נאמר בתחילת הפרשה "איש או אישה". אחר שלמדו על סוטה שטעונה תנופה בבעלים בגזירה שוה "יד" "יד" משלמים, למדו נזירה מסוטה בגזירה שוה "כף […]

קידושין ל"ו (ע"א): רבא אמר היינו טעמא דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי קרח קרחה לא משמע ליה ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש. ופרש"י ד"ה תפילין גופייהו מהכא גמיר: כלומר ההיא ג"ש דבין עיניכם מיבעי ליה למגמר מקום תפילין מהכא דלא תימא בין עיניכם ממש […]

לשון הספרי דברים (כ"ב, ג'): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. לשון האר"י במידת "דבר שהיה בכלל ויצא ללמד וכו'": לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת בנצח, בסוד שם הוי"ה בנצח, ואדנ"י בהוד. והנה זו הנהגת תחלת בריאתו של עולם, כי תחלה היו למעלה ד"ו פרצופים, והמלכות שנקראת דבר, היתה […]

הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק למידות הללו. מסכת מכות דף כ"ד ע"א: וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט […]

קידושין ל"ו (ע"א): אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב נשתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לא כ"ש אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסיק הענין השתא נמי נימא הפסיק הענין ואי משום ג"ש מיבעי ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא […]